הבו לנו צ'רצילים!

הבו לנו צ'רצילים!

12 באוגוסט 2006

 

אחד מחברי הקונגרס האמריקאי שנשאל ברשת פוקס מה לדעתו צריך לעשות ראש ממשלת ישראל והאם הוא יכול לבטוח בהחלטות או"ם לאחר שהחלטה 1559 לא יושמה מזה שנים רבות, ענה: "אם ראש ממשלת ישראל יחתום על החלטת האו"ם הוא יכול לספור את ימיו בתפקיד"…. "הממשל האמריקאי נתן לישראל חודש והיא לא הצליחה להחליט מה היא רוצה…". האווירה החמוצה ברחוב הישראלי מבטאת את ההחמצה הגדולה ומבשרת הפיכה פוליטית  – הפיכה שצריכה לכלול החלפת הממשלה תוך שידוד מערכות שיגיע לכל מערכות השלטון והצבא ולחלחל עד כדי שינוי הקוד האתי של צה"ל (ראו הניתוח על תיאוריית המלחמה הצודקת). הפיכה שמצפה לנו בסיבוב הפוליטי הבא.

הממשל בישראל שנבחר על קונספציית ההתנתקות מנותק לחלוטין מתמונת המציאות – שם מראים מחוגי השעון כי אנו נמצאים חמש דקות מחצות – פעולתם של מנהיגי ישראל הינה מעטה מידי, איטית מידי וחלשה מידי מכדי לנווט את מדינת ישראל לעתיד בטוח במזרח התיכון ההולך ומקצין בהנהגת הציר האיסלמו-פאשיסטי המתגרען. הקצנה לה תרמה ישראל תרומה משמעותית בהתנתקות ובפעולותיה הרשלניות שאיפשרו לצינורות התמיכה החומרית והרוחנית ומנגנוני התיאום של המהפכה האיסלמית להתחבר ישירות אל הטרוריסטים היושבים על גבולותינו המתכווצים ובתוך מדינת ישראל.

לחיילי צה"ל ואזרחי ישראל שנדחפו לקיר ונמצאים בימים אלו בעיצומו של מאבק קיומי-מוסרי-ערכי שלוחה ברכת ה"חזק ואמץ" של האינטלקטואלים החדשים – האינטלקטואלים שלא בגדו ולא יבגדו בשעה בה אנו נזקקים להם יותר מכל. זאת היא ברכת החיים של הפילוסופיה שביסודו של דבר נחצת בין הבחירה היסודית בין חיים ומוות.

כפי שאמר רופא החטמ"ר ד"ר אורן שוורץ שהתראיין אמש (26 ביולי 2006) לטלוויזיה הישראלית: "המשותף ביננו לבין החזבאללה הוא שהם לא מפחדים ואנו לא מפחדים …  …אולם, אנו נלחמים עבור שני דברים הפוכים; הם נלחמים בכדי למות ואנו נלחמים בכדי לחיות". לוחמים כמו ד"ר אורן וחבריו ראויים למנהיגות אמיתית, לא לשיטחיות החמקנית של הנהגתנו הנוכחית.

אם אתה מסרב לצאת למלחמה בסופו של דבר המלחמה תגיע אליך. זאת המשמעות של הכרזת המלחמה דה פאקטו של אירן נגד ישראל ונגד ארצות הברית. למי שעדיין לא ברור כי ראיית מציאות אובייקטיבית עשויה לחרוץ חיים ומוות אנו ממליצים לקרוא את ניתוחי המצב הפוליטי סביבנו במאמרים המלחמה רודפת אחרינו ו- איזה חלק מן "המלחמה" אנו לא מבינים? מאת רוברט טרז'ינסקי.  (המאמר השני למינויים).

לפני שבועיים כתבתי כי החדשות הטובות היחידות לצערנו הם שעדיין לא הפסדנו את המלחמה (ראו מאמרה של קרוליין גליק "שעת החובבים חלפה"), הממשלה בישראל שנבחרה על פלטפורמת התמיכה ב"התנתקות" – היא הגירסה המעודנת לנסיגה וכניעה לטרור – נוהגת כמי שאינה מסוגלת לסיים את התנתקותה מהקונספציה השגוייה ובכך להיות משולה לרופא הנותן חצי-טיפול אנטיביוטי לחולה, התוצאה הנוראה של גישה זאת היא התחזקות גורמי המחלה ומותו ללא עת של החולה. הפסקת האש החלקית שנכנסה לתוקף ביום שני 31 ביולי וחריקת תקליט ההתנתקות שנשמעה בצרימתה בראיון מאת ראש הממשלה ביום ד' ה-2 באוגוסט הן סימן מעורר דאגה לסכנה כי תתממש האפשרות לנצחונו התעמולתי ושילטונו העתידי של החזבאללה על לבנון, אפשרות שתהווה פתיח לעונת הציד האיזורית נגד ישראל, ארה"ב והאינטרסים שלהן בעולם. 

על שום כך עלינו להמשיך ללחום ללא ריסון עד לנצחון, בניגוד לסטיקר התבוסתני המופץ על ידי עיתון הארץ וסהרורי השמאל "זה לא יגמר עד שנדבר" אנו עומדים על כך ש"זה לא יגמר עד שננצח".

 "ישראל חייבת להמשיך את מלחמתה בלבנון עד אשר תימחק נוכחות החזבאללה שם, והמנהיגים של כל מדינה תרבותית חייבים לדחוק בישראל להמשיך בדיוק למטרה זאת. גם אם לצורך השגת מטרה זאת ישראל זקוקה להפיכה פנימית מסוג זאת שהתחוללה בעקבות מלחמת יום הכיפורים. ראו מאמרה של קרולין גליק – מדברים על הפיכה.

חלפה שעת הצ'מברלינים – הבו לנו צ'רצ'ילים!