האם לסדום דמינו? כן ומזמן!
1. שר המשפטים שאל – בעקבות רצח אריה קרפ ע"י חבורת ערבים – הלסדום דמינו!?, ואני משיב – כן ומזמן וגם אתה יודע זאת!!
הקריטריון לשאלה: איזו מדינה לפנינו? אינו רק רמת פשע ואלימות ברחוב, אלא: איכות השלטון; מידת "הקירבה" בין הון לשלטון; איכות השיפוט ומידת הצדק.
כאשר התשובות לאלו מורות על אי-קיום סטנדרטים יסודיים, ברור מאליו – זו שאלה של זמן – מתי הסירחון בראש הדג יגיע לכל הגוף.
לכן "תמוה" כי השר נאמן נזכר רק כעת, לשאול שאלה זו, כאשר הוא יודע כיצד "באמת" המדינה מתנהלת!
יש דוגמאות למכביר לאבחנה כי ישראל הפכה לסדום, אך אסתפק ביותר חמורות.
2. "גבייה מינהלית" ע"י רשויות ציבוריות
א. תחילה ייאמר באופן נחרץ: הכנסת מעולם לא אישרה לרשות כל שהיא (למעט רשות המיסים) לגבות כספים (ואיני כותב חוב, כי זו הגדרה לא נכונה) ישירות מהפרט, ובכך לדלג על מערכת בתי-המשפט!
רשויות שונות, מצאו דרך ל"גבייה מינהלית" באמצעות פרשנות לוליינית לצו מסוים, שנעשה ע"י אחד משרי האוצר בעבר.
לפנינו "הפרטה" של סמכות שלטונית מבלי שהמחוקק הסכים לכך; גם אם היה מסכים – זו עילה למחאת ענק!
ב. הליך "גבייה מינהלית" פירושו: הגוף הגובה הינו תובע וגם שופט; וכך ברשויות מקומיות, תושב נדרש לשלם סכום מסוים ולצורך כך מוגדר כ"חוב", ואם לא ישלמו – במלואו, הרשות מטילה עיקול על כספיו בכל הבנקים, וגובים פרטיים נשלחים לביתו ולא עוזבים, ללא שיק או כסף, הכולל "דמי טרחה" (לא פחות מ-500 ¤).
איך יתכן כי נותנים לחתול לשמור על השמנת? האם לא ברור כי רשות מקומית תנפח או תייצר חיובים, כדי להעשיר את קופתה? (וכך תוכל להמשיך ולהעסיק כח-אדם מעבר לצורך, ולתת משכורות שמנות לבכירים אצלה).
ג. ביום 16.9.09 אמור להתקיים דיון בביהמ"ש העליון בעניין הנ"ל, במסגרת ערעור של עיריית חדרה נ' רכבת ישראל; לצורך כך ביקשתי להצטרף לערעור בשם הציבור הרחב, באמצעות עמותת: "שורת האזרחים".
תשובת רשם ביהמ"ש העליון הייתה: רק ביום הדיון, ביהמ"ש יחליט אם לאפשר הצטרפות.
משמע – אם הבקשה תדחה, אזי דיון כה חשוב ועקרוני יתקיים ללא שמיעת עמדת הציבור, למרות שפסה"ד שיינתן ישמש תקדים בכל הארץ (ולא רק בחדרה)!
לפיכך, ביום 25.8.09 הגשתי בקשה לביהמ"ש העליון, ליתן החלטה כעת בבקשת הצירוף, ואם תידחה – אגיש עתירה לבג"צ, שיבחן את חוקיות הגבייה המינהלית על כל היבטיה (רצ"ב העתק הבקשה).
עד כה, טרם קיבלתי החלטה בבקשתי זו.
3. גזל חייבים (בעיקר ע"י בנקים) בלשכות הוצל"פ
א. מזה חצי שנה, אני מנהל מאבק נגד מערכות ההוצל"פ במשרד המשפטים (האחראי הישיר על לשכות הוצל"פ מיום 1.1.09), בדרישה לעצור מייד את פעולות לשכות ההוצל"פ, שכן מערכת המיחשוב כאן, פועלת לרעת חייבים (ומי יודע אם תוכנתה כך), באופן שבו חייבים לבנקים נדרשים לשלם פי כמה מהחוב הריאלי!!
התשובות שאני מקבל מאת היועצים המשפטיים של מערכת ההוצל"פ, הינן זריית חול בעיני מי שלא בקי בנושא, והתעלמות מוחלטת מהעובדות.
היותר חמור הנו כי כל רשמי ההוצל"פ בארץ, מסרבים לדון ולחקור בטענות אלו ובכך מכשירים את "הגזל" מחייבים.
איך יתכן כי למרות חוק הנקרא: "צו הריבית המקסימלית" המתייחס לגובה ריבית המותר לחייב מי שחדל לפרוע הלוואה, אזי כל הרשמים מתעלמים ממנו? ומאידך מאפשרים לבנקים לדרוש ריבית בשיעור יותר גבוה (ומאד) מהנקוב בהסכמי הלוואה?
ב. איך יתכן כי הזוכים בהוצל"פ (בעיקר בנקים), אינם מדווחים מייד, על קבלת כספים ישירות מחייב ו/או מצד ג', ומאידך החוב במחשב ההוצל"פ תופח כמו עוגה?; וכאשר יש דווח, אזי ההחזר הנו עפ"י ריבית שהיא כ-1/4 מזו שנגבתה!
ג. איך יתכן ובכל לשכות ההוצל"פ, אין מוודאים כי הבנקים פועלים בהתאם להחלטת ביהמ"ש (ראה סעיף 4י' דלמטה)?
ד. הכיצד ראשי הוצל"פ, מתעלמים מהחלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א (השופט ג. קלינג) מיום 15.5.02, שניתנה ב-ה.פ. 1182/00, לפיה אסור לבנקים לחייב לווים בריבית פיגורים בגין יתרת הלוואה שמועד פירעונה טרם הגיע.
אולם כל הבנקים, פועלים בניגוד לפסיקה זו, ומחייבים לווים בריבית פיגורים בגין כל יתרת ההלוואה שפירעונה נדרש לאלתר; דהיינו – לא דיי בכך שלווה נדרש לשלם לאלתר יתרת הלוואה (למרות שפיגר בשניים או שלושה תשלומים), אזי נדרש להחזיר את הכסף עפ"י ריבית פיגורים (הלא – לא חל פיגור לגבי כל היתרה?).
4. בנק ישראל
א. התנהלות הבנק המרכזי, לאורך שנים, הינה שערורייה ולעג לרש, ועדיף היה לסגור אותו ולחסוך מאות מיליונים (אולי מיליארדים) כל שנה!
במקום לדאוג ליציבות הפיננסית של המדינה ושל אזרחיה, בנק ישראל דואג רק ליציבות הבנקים!
ב. ראו את "מהפיכת העמלות", שכולה הטבת ענק לבנקים, אך המפקח על הבנקים, עדיין "לא הצליח" לראות זאת (כאשר לא מנסים לחפש, כיצד יגלו?!)!
ראו קריסת המערכת הפיננסית בשנת 2008; אך אצלנו רוב העיתונאים הכתירו שבחים לנגיד סטנלי פישר, ומדוע: כי הוא מנע נפילת בנקים! ואני שואל (שאלות "תם") את הנגיד כך: איך יתכן כי הורדת את הריבית עבור בנקים כמעט לאפס, אך אפשרת לבנקים לדרוש מהציבור ריבית פי 5 ויותר?
משמע – קופות הבנקים היו ריקות לגמרי, וכדי למלאן אפשרת פער ריבית הנ"ל.
ג. מדוע משנת 2005 ואילך, בנק ישראל חדל לפרסם כמה כסף משפ' עופר חייבת לבנקים בישראל, בגין הלוואות שניתנו לצורך רכישת בנק המזרחי, צים ובתי הזיקוק? האם נכון הדבר כי החוב תפח ל-30 מיליארד ¤?
ד. אילו בטוחות יש בידי הבנקים שהלוו כספים לכל "הטייקונים" הישראלים, פרט למניות של החברות שנרכשו ע"י הלווים הללו?
האם נכון כי סה"כ החוב של הטייקונים למערכת הבנקים בישראל, הנו כ-140 מיליארד ¤?
ה. מדוע הלוואות לטייקונים ניתנות ללא בטוחות אישיות של הלווים, אלא רק Non-Recourse ?
ו. איך יתכן ובנק ישראל, שותק ומאפשר לבנקים לערוך הסכמי הלוואה עם "לווים קטנים" שבהם מניחים עניבת חנק על צוואר הלווה וכל שדרוש למשוך בחבל, הינה מעידה קטנה של לווה?
ז. איך יתכן ובנק ישראל מאפשר לבנקים למשכנתאות לחייב לווים עפ"י "לוח שפיצר" למרות שזהו גזל לאור היום?
ח. מדוע כאשר לקוחה שלי בשם בתיה מרום, פנתה לבנק ישראל, כדי לבדוק התנהלות בנק המזרחי במהלך גביית כספים במסגרת תיקי הוצל"פ, אזי נציגתכם התנתה התערבותכם, בכך שמרשתי לא תסתייע בייעוץ משפטי?
ט. מדוע יש צורך במחלקה לפניות הציבור בבנק ישראל, המעסיקה עובדים רבים (בשכר גבוה) כאשר בממוצע שנתי עובד במחלקה זו, משיב על 2 עד 4 מכתבים ביום? וגם אלו הינם לעג לרש! (עפ"י דו"ח משנת 2007, סה"כ הפניות לבנק היו 4,176).
י. ביום 19.4.05 ביהמ"ש המחוזי בת"א (השופט עמירם בנימיני), החליט ב-ת.א. 1465/03, כי בנק המזרחי היה מנוע מלחייב בח-ן של לקוחותיו, חיובים המכונים "יומן או גזברות" בגין הוצאות שלא אושרו ע"י רשות שיפוטית; משמע, שכל הכספים שנגבו עד אז, ע"ס "עילה" זו – יש להשיבם; אולם אלה לא הושבו (אצל לקוחות שלי), וגם פניית ביהמ"ש למפקח על הבנקים, כי יבדוק אם הבנק הנ"ל ממשיך לחייב חיובים לא חוקיים אלו – לא בוצעה (אלא אם הדבר נעשה בסודי סודות והציבור לא יודע מכך)!
5. סיכום
2,000 שנה חיינו בגלות, ורק בעקבות השמדת חלק גדול מעמנו (השואה בשנים 1940-1945), הגויים התביישו בשתיקתם ובאוזלת ידם, והסכימו לאפשר לעם היהודי להקים לו מדינה!
אולם, תוך 60 שנה פרנסי השלטון הישראלי לדורותיו, הצליחו להרוס כל חלקה טובה וכיום יש חשש כבד להמשך קיומנו.
לכן, אני פונה לראשי מערכת הביטחון (צבא, משטרה, שב"כ ומוסד), וקורא להם: תדרשו מראשי השלטון לפעול רק עפ"י חוק; גם לכם יש הורים, ילדים ונכדים, ואינכם חפצים לראות באובדנם!
ומהאזרח הקטן אני מצפה לצאת מהכורסא ולדרוש את זכויותיו, ולא – דינו נחרץ לכליה! אין לנו לאן לברוח, שכן אם המדינה תתמוטט, אזי מי שיוותר בחיים, יחיה כמו היהודי הנודד שברח ממקום למקום.
אני – את ראשי לא אתן ואני משוכנע שאיני יחיד.
בברכה,
דב אבן אור
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.