המצור על עזה – משחק חדש

מאת אליקים העצני | 9 ביוני 2010

תסריט דמיוני, לא בלתי אפשרי: ספינות קרב תורכיות (עם או בליארדואן) מלוות את המשט "ההומניטארי" הבא לעזה, כלומר נושאות איום מלחמה – מלחמה עם תורכיה, רעיון מטורף. אבל גם כניעה לאולטימאטום תורכי בשירותהחמאסרומסת אתריבונותנו– והיכן תסתיים? אם ננסה לתת לתורכים את התשובה ביבשה -צה'ליתפוס את נמל עזה וכך ימנע התנגשות ימית, ההמשך יהיה בלתי נמנע: תפיסת הרצועה כולה, ובמחיר כבד.

גילוי נאות. החתום מעלה שואף לראות את יישובי עזה היהודים עומדים שוב על תילם, אולם מתנגד לכיבוש הרצועה היום. כי מי ירוויח מזה? בראש ובראשונה רמאללה. גירושהחמאסיחזיר את עזהל'פרטנר' אבו-מאזן, האיש שהכריז שישראל ביצעה "טבח מכוון". איחוד-מחדש יחיש הקמת מדינה פלסטינית והכנסת צבא בינלאומי לארץ ישראל, וממילא ספירה-לאחור של הריבונות הישראלית. לא נשלח את בנינו למסור את נפשם למען כינונה של "פלסטין".

אז מה – שח-מט? לפי כללי המשחק הקיימים – כן, ולכן צריך לשנות את הכללים שהזמינו תסריט מטורף כמו סף מלחמה עם תורכיה. אלה כללים שלפיהם תחנת הכוח באשקלון מספקת להם חשמל והם מטווחים עליה טילים, אנחנו ואירן משתפים פעולה – היא מזינה את הטרור העזתי באמצעי לחימה ואנו מפרנסים אותו במזון, דלק, תרופות, חמרי גלם, הם משלחיםבנו טילים וירי צלפים, ואנחנו מייצאים את תוצרתם החקלאית וגובים בעבורם מכס ומע"מ, ובעודנו מנסים למנוע זרימת כספים אליהם מבחוץ, אנו מספקים להם שטרות כסף במשאיות. 4 שנים הם כולאים חייל שלנו, ואנחנו מאשפזים אצלנו את חוליהם. ועדיין הם זועקים "מצור!הרעבה! אפרטהייד!", ואנטישמים בכל העולם נענים ומכינים מצור – לנו.

המצב זה אינו יכול להימשך והחזרה לשפיות מחייבת להפסיק להתחכם ולעשות את המקובל בעולם בין צדדים לוחמים. מישהו המציא את הגלגל לפנינו. הלא אין חולק, שבינינולחמאסשורר מצב מלחמה ואם כן, יש לסגור את הגבולות. מעתה, חסל סדר טיפול רפואי, חשמל, דלק והזרמת מים. "במלחמה כמו במלחמה", ואת כל מחסורם יספקו נא להם אחיהם וידידיהם "ההומניטאריים" דרך מעבר רפיח ודרך הים.

המעבר היבשתי חסום מפני שהחמאס, הקרוב ל"אחים המוסלמים", מסכן את המשטר המצרי ומפני שפתיחת מסוף גבול "פלסטיני" שלא מטעמה של רמאללה פוגעת בבלעדיות שלטונם. ומי משלם בעבור כל זה? אנחנו! אדרבה – ייפתח המעבר למצרים וייפתח הים – ותורכיה ואירלנד, צרפת וניקרגואה, סעודיה ומלזיה יקימו להם תחנות חשמל, יתפילו להם מי ים, יספקו אוכל, תרופות ועבודה! אמנם, מלכתחילה הוטל "המצור" כדי ללחוץ לשחרורו של גלעד שליט, אך על היעד הזה כבר וויתרה הממשלה, המסתפקת היום בביקורת על הכנסת נשק ומחבלים, תפקיד שניתן להשאיר לאמריקנים, שזה גם עניינם למנוע הפיכת הרצועה ל-"אלקאידה-לנד". ובמידה שהביקורת הבינלאומית תיכשל, תמיד שמורה לחיל הים הזכות החוקית לעצור ולבדוק כל אוניה חשודה.

ממה יש לנו לחשוש? ארדואן יבוא דרך הים? והיום ניתן למנוע את בואו? "נמל איראני", דואג נתניהו, ואיך אנחנו חיים עם מנהרות איראניות?

ולמן היום שנחדל לחיות עם עזה "שלא כדרך הטבע" וננהג בה בדרך הטבעית, נגבה ממנה וממנהיגיה מחיר מלא על כל תוקפנות, בשאיפה להגיע למצב האופטימאלי האפשרי: תוקפנות בלתי מתפשרת שלהם – מרוסנת ע"י הרתעה תקיפה ומתמדת שלנו.

הוספת תגובה