אם לא הייתה התחממות גלובלית / בועז ארד

אם לא הייתה התחממות גלובלית

מאת בועז ארד | 6 באפריל 2012

לפני מספר שבועות במאמר "מתקפת המשובטים הירוקים" הצעתי לקוראים לערוך תרגיל מחשבתי ולסקור  שורה של פרוייקטים בעל חשיבות קיומית, לאומית ו/או אסטרטגית במדינת ישראל כדוגמת כביש 6, מסילה לירושלים, קידוחי נפט וגז, הקלה בהליכי ואישורי בנייה, פיתוח הזרוע הגרעינית של ישראל, בית הסוהר הפרטי, הקמת תחנות חשמל פחמיות חדישות, הקמת מאגר להובלת גז ועוד… על מנת שתגלו את המכנה המשותף שהתרחש בכל המקרים: סוג מסויים מאד של ההתנגדות לפרוייקט צץ בכל אחד מן המקרים. בכל אחד מן התחומים פעלו האירגונים הירוקים והחברתיים השונים על ידי דו"חות, מחאות, הפגנות, עצומות והטרדות ציבוריות ומשפטיות בכדי לבטל או לעכב את הפרוייקט ככל יכלתם.

אתמול עלה בדעתי, כששמעתי את ההודעות האנכרוניסטיות על מפלס הכינרת ותוספת כמות מי התהום שבה התברכנו בחורף האחרון, שיש לנו עוד פרוייקט בסדר גודל איסטרטגי שלא מניתי בפרוייקטים מעל. פרוייקט זה הוא מהלך ההתפלה הגדול אליו נכנסה מדינת ישראל, אם יפותח באופן נכון, ישחרר אותנו לחלוטין מן התלות בכמויות הגשם בכל חורף ויאפשר לנו גם לפתח זרוע איסטרטגית של דיפלומטיית מים באיזור השוקע בניוון וסובל ממחסור מתגבר. ואז, נזכרתי כי גם את הפרוייקט הזה ניסו לעכב ולעצור בכל תירוץ מצוץ מן האצבע.

בשנת 2010 יצאו האירגונים הירוקים ביניהם "אדם טבע ודין",  "צלול" ו"מגמה ירוקה" בפרסומים ודו"ח בו טענו כי ישראל צועדת לכיוון של "התפלת יתר – שהיקפיה בשנת 2030 יעמדו על כ- 1,120 מיליון מ"ק. הארגונים מציעים להסתפק בכמות של כ–720 מיליון מ"ק, שתושג הן על ידי התפלה אך גם על ידי ייבוא מים….". זה אגב בדיוק מה שישראל זקוקה לו – תלות בתורכיה לאספקת המים שלה… בכל אופן, על התנגדות גורפת זאת גיבבו גם התנגדויות רפואיות ביחס למדיניות הוספת מגנזיום למים, התנגדויות באשר למיקום ה"בלתי ראוי" בו אמורים לקום מתקני התפלה ועוד כהנה וכהנה, והכריזו על תכניתם לפנות לערכאות על מנת לעצור את הפרוייקטים ולבחון מחדש את כל ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות הקשות שעלולות להתממש אם ישראל לא תתיבש מחוסר מים – כאן.

 זה היה ב-2010 ובעשור האחרון בכלל, והשנה, בשנת 2012 נראה כי אנו נאלצים מתחילים לקטוף את פרי הבאושים.  אתר NEWS1 מדווח על דו"ח מבקר המדינה העומד להתפרסם בקרוב העוסק בניהול הכושל של משק האנרגיה בישראל.

האתר כותב  כך: "מבקר המדינה עומד לפרסם בקרוב דוח מקיף, שיצביע על האחראים לסכנות הגדולות אליהן נקלע משק האנרגיה בישראל, עד כדי סיכון הביטחון האנרגטי של המדינה. המבקר האיץ באחרונה את בדיקתו בנושא, בשל התרעומת הציבורית על העלאות המחירים התכופות במחירי החשמל, והחשש הגובר והולך להפסקות חשמל יזומות החל מהקיץ הקרוב…

על פי הנתונים מדובר על נזקים של מיליארדים לפיתוח שוק האנרגיה שנבע מן העיכובים הערמת המכשולים והפגיעה במיזמי הגז,  אלו עיכבו את אספקת הגז שנמצא בקידוחי תמר ולוויתן ביותר משנתיים. 

כמו כן מתייחס הדו"ח לעיכוב של 10 שנים בהקמת תחנת הכוח D באשקלון "לעיכוב אחראים בעיקר שרי האוצר והאנרגיה שקדמו לשטייניץ וללנדאו, אך גם שני שרים אלה לא עשו את הנדרש כדי להביא להשלמת הקמת התחנה – העתידה להיות אחת המרכזיות בישראל. בבדיקות שנערכו עולה, כי לו הייתה מוקמת תחנה זו במועד שנקבע (2008), ניתן היה להקטין את ההוצאות למשק החשמל בשנים 2014-2011 בסכום כולל הנאמד ב-4-2 מיליארד דולר."

כיצד ניתן להסביר מצד אחד את התעוזה והחוצפה של אירגונים שאין להם דבר להציע מלבד ססמאות ריקות, כאלו שמטרתן לשתק את החיים ולפגוע בהם בשם איכות הסביבה, ומצד שני את החידלון של הגורמים השלטוניים שהיו אמורים להקים ולנהל את התשתיות שכולנו נסמכים עליהם לקיום חיינו?

המפתח נמצא בתשתית המוסרית המאפשרת לגופים הנלחמים בציביליזציה האנושית להתייצג כבעלי עמדה ועליונות מוסרית הפועלים למען טוב נעלה וגדול יותר מאשר המתנגדים להם. לא ניתן להפחית בחשיבות של עמדת העליונות המוסרית – זה הכוח המניע המאפשר לחזק תומכים ולגייסם ולהביס יריבים ולהכניעם.

אם תטרחו לסקור ולו חלק קטן מן החקיקה הסביבתית המתרחשת בכנסת וסוגרת עלינו ותאזינו  לנאומים של פעילים ירוקים מאירגוני הסביבה לא תוכלו מלשים לב לצורך, הכמעט נואש, המבוטא בהם להאחז בסיפור המסגרת של "התחממות גלובלית מעשי ידי אדם" ובטענה כי  צימצום וקיצוץ השימוש בדלקים פוסיליים הכרחיים למען "הצלת" הפלנטה.  הצורך בתחזוקת המסר הזה כה גדול עד כי חלק ממחוקקינו מוכנים לשקר ו"לגנוב סוסים" עבור יצירת התדמית של הסכמה רחבה ביחס לתופעת ההתחממות, האחריות האנושית לה וההתחייבות, לכאורה, לפעול באופן דרסטי נגדה.

ובכן, ייתכן וה"קונצנזוס" המזוייף שביסוד סיפור המסגרת הולך ונסדק. אוניברסיטת מזרח אנגליה שהיתה המקור לתכתובות של פרשת "קליימטגייט" ואינה חשודה בנטייה להמעיט באיומי ההתחממות הגלובלית, פרסמה לאחרונה את סיכומי הנתונים של מדידות הטמפרטורות היבשתיות עליהם היא אחראית. הסיכומים מראים כי למרות שכל הפעילות האנושית "המסוכנת" של פליטות פחמן דו חמצני ותיעוש נמשכו במלא הקצב הרי שבעשור וחצי האחרון לא התרחשה התחממות גלובלית בקצב כה מאיים. כעת הגענו לשלב התירוצים… מסתבר שהמשתנים המשפיעים אינם כה ברורים ומוחלטים כפי שביקשו אל גור וחבריו לגרום לנו להאמין, והקונצנזוס נסדק.

 

מעל: ניתוח של הנתוני הטמפרטורה החדשים, HadCRUT4 , שפורסמו על ידי אונ' מזרח אנגליה, מראים שלא הייתה התחממות גלובאלית כה חריפה ב 15 השנים האחרונות.

מה היא המשמעות של הדברים? נניח שבמהלך העשור הקרוב נגיע להכרה שבעצם לא מתרחשת התחממות גלובלית או שגם אם היא מתרחשת היא אינה בעלת משמעות כה גדולה או קשר כה חשוב לפעילות האנושית? ובכן, המשמעות היא גדולה. מדובר בהתמוטטות מגדל הקלפים של העליונות המוסרית עליה נסמכות הטענות של ארגוני הירוקים. הפרשן הפוליטי רוברט טרז'ינסקי כותב:

"חשוב להבין את התפקיד המיוחד שאותו משמשת ההתחממות הגלובלית במסגרת התכנית הפוליטית והאידאולוגיה הירוקה. ללא התחממות גלובלית, התנועה הסביבתית תאלץ לקצץ בתרבות התעשייתית פיסות קטנות, לאסור כמה כימיקלים פה, לעצור פיתוח באיזור "רגיש" סביבתי שם. הם יכולים להטריד את הציביליזציה התעשייתית בשוליים ולהאיט אותה באופן משמעותי. אולם ההתחממות הגלובלית מאפשרת להם לתקוף את ליבה של הציביליזציה התעשייתית.

פחמן דו חמצני הינו תוצר לוואי בלתי נמנע של סוג האנרגיה היחידי, דלקים מאובנים, שהוא זול דייו ומצוי בשפע על מנת להניע את הציביליזציה התעשייתית. על ידי תיאור הפחמן הדו חמצני כאיום לכדור הארץ עצמו, הירוקים הופכים את הציביליזציה התעשייתית כשלעצמה לרוע שיש לעקרו מן השורש.

הדוגמה של ההתחממות הגלובלית הינה מה שהופך את הטענות של הירוקים לטוטאליות, אולי אפילו טוטליטאריות. ההתחממות הגלובלית מצדיקה את הרגולציה על הכל בציביליזציה התעשיתית, כעניין של חיים ומוות. היא הופכת את התביעה של הירוקים על חיינו לבלתי מוגבלת.

הנה המונח הזה שוב: בלתי מוגבלת.

ניתן לראות את הנושא המשותף. המאבק הוא בין ממשלה בלתי מוגבלת, וממשלה שהיא "מוגבלת" – במובן הרחב ביותר של המונח.

אנו עדיין מתמודדים עם החמרמורת של המאה ה-20. במשך חלק ניכר מן המאה הקודמת, האיום שהיה תלוי ועומד, כתחליף לחברה חופשית, היה שליטה בלתי מוגבלת: דיקטטורה טוטליטארית. הפאשיזם הובס בשנת 1945 והקומוניזים בשנים 1982-1992. אך השמאל במערב מעולם לא וויתר באמת על החלום של שליטה טוטלית. הם ניסו לקומם מחדש את האידאולוגיה של השליטה הטוטלית דרך האידאולוגיה הסביבתית וההתחממות הגלובלית. הם ניסו לקדם את מדינת הרווחה האוניברסלית על ידי הרחבתה צעד אחר צעד לנקודה בה כל אדם יהיה תלוי בממשלה. ועל מנת לאפשר את כל זאת, הם כעת מנסים לשמר את המקום שנותר פנוי על ידי החוקה (בארה"ב) ואיפשר להם לשאוף לשליטה בלתי מוגבלת בתחומי הכלכלה."

אין זה מקרי שבישראל, את החקיקה הירוקה בכנסת מובילה, בפער מובהק וניכר, מפלגת חד"ש הקומוניסטית, מי שיבחן את הלוגו המחודש של חד"ש יגלה את השילוב של האדם-ירוק המייצג את הקואליציה הרעיונית שבה משמש הירוק כמכשיר פופולרי וה"מגניב" הנהנה מן האמונה הרווחת בעליונותו המוסרית. באמצעות עליונות זאת ניתן לבצע את גניבת הדעת וליישם את האג'נדה האדומה המופיעה במצע חד"ש ומבוטאת בין השאר במיסוי ורגולציה גבוהים, הלאמת כל הפרוייקטים והמפעלים הגדולים, ביטול כל ההפרטות, הגנה על ייצור מקומי ובניית חסמי סחר, מיסוי על יזמים ובעלי הון ועוד…