על סביבה קפיטליזם וטכנולוגיה
מאת: בועז ארד | 29 בנובמבר 2012, פורסם במקור ראשון.
אנו רגילים להטייה הרגילה המספרת לנו עד כמה הפיתוח הכלכלי והטכנולוגי רע ומזיק לסביבה. את הטענה הזאת משמיעים לנו מכל ערוץ מידע אפשרי, צרכן התקשורת ותלמידי בתי הספר בישראל ובעולם נחשפים לעמדה זאת, אם במפורש ואם במובלע ובמשתמע, דרך טענות שונות ומשונות עד כי אנו נוטים לראות את המצב הזה כמובן מאליו.
ובכן, ללא פרסומת ותעמולה אקטיביסטית מתרחש תהליך הפוך, תהליך שבו אנו עושים יותר עם פחות תוך צימצום השפעות מזיקות של ייצור כמויות פסולת עצומות.
לדוגמא, היום נתקלתי בפוסטר המציג את מה שהתרחש ב-20 השנה האחרונות בתחום מוצרי הצריכה האלקטרוניים, "החפיצים" או הגאדג'טים למינהם. מי זוכר את טייפ הקלטות, אותם מארזים המכילים סרט הקלטה מגנטי שהיה מסתבך מעת לעת? האם אתם זוכרים את נגני ה-CD הראשונים? את מצלמות הוידאו ואת הטלפונים הסלולריים הראשונים שהלהיבו אותנו והיו בגודל של נעל או קופסאת נעלים גדולה? מי שזוכר את הנוף הטכנולוגי שהיה כאן לפני 20 שנה מכיר את שארע לשלל המוצרים שמאפשרים לנו לצרוך ולייצר מדייה המעשירה את חיינו. כפי שמצלמת הוידאו הראשונה שלי נרכשה כמוצר משומש במכירת גראג' בארה"ב. מצלמה ששקלה כמה קילוגרמים ואוכסנה במזוודה קטנה שטוטלה במאמץ רב בין יבשות, כך בוודאי התנסתם גם אתם אם הנכם בגיל המתאים בחוויות דומות.
כיום, כל אותם מוצרים נעלמו מן הנוף. אם תרצו להיזכר בהם תצטרכו לערוך סיור בשווקי הפשפשים המחזיקים אותם כמוצרי נוסטלגיה הנמכרים לפי משקל.
על פי כלכלני מריל לינץ כבר בשנת 2005 נאמד מספר המנויים הסלולריים בישראל כגודל האוכלוסיה. כיום, כל ישראלי המעוניין בכך, יכול להכניס לכיסו אביזר קטן שמספק לו את רוב הפונקציות שהיו מסופקות בעבר על ידי חדר המלא בספרים, תקליטים, פאטיפונים וטייפים, ספריית וידאו ומכשירי צילום והקרנת וידאו. הספריות שלנו הפכו מנדל"ן יקר המכסה קירות בבית לאוסף דיגיטלי המסוגל לאכלס מכשיר "קינדל" אלקטרוני באלפי כותרים. מוצרים שמבחינה "סביבתית" היו יכולים לאכלס הררים של זבל במזבלות העולות על גדותיהם.
סוזאן מודי מארגון הסיוע "קוראי עולם" (Worldreader ) מספרת כיצד הפיתוח הטכנולוגי של קורא הספרים האלקטרוני, הקינדל, והרשתות הסלולריות מסייעים לעולם המתפתח: "הקינדל עונה על הצרכים של העולם המתפתח באופן יפה מאד. המכשירים הפכו לזולים וברי השגה, אורך חיי הסוללה יכול להחזיק כחודש בין טעינות, והם נטענים בקלות תוך שימוש במטען סולרי או אנרגיית רוח. היות והם משתמשים ברשתות סלולריות שהגיעו גם הן לארצות המתפתחות ואפילו לחלקים המרוחקים ביותר באפריקה, אין צורך בשום תשתית חדשה לבתי הספר והילדים יכולים לקרוא בהם גם בחוץ, אפילו בשמש בוהקת".
מעולם לא היה מצבנו הסביבתי ורמת איכות חיינו טובים מאשר היום. אנו חיים כיום בסביבה בריאה יותר, מאריכים חיים, ואפילו מסוגלים לרכוש השכלה עשירה יותר בכל מקום בעולם בזכות הטכנולוגיה. גם למקומות העניים ביותר והנכשלים ביותר מגיעה היום ההשכלה, לא בזכות אירגוני סעד ופילנטרופים שכבודם במקומם, אלא בזכות אותו שוק קפיטליסטי שממשיך להתקדם.
לכן, בפעם הבאה שתתקלו בגינויים הרגילים נגד היזמות והשוק הקפיטליסטי "חסר הלב", "הורס הסביבה" ו"דורס העניים", זיכרו והזכירו מי באמת היה הנדיב מפלס הדרך שהופך את חיי האנושות לטובים, נקיים ובריאים יותר.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.