אובמה בווטרלו
מאת: בועז ארד | 9 באוקטובר 2009 מבוסס על הטור "על הכוונת" שנכתב למקור ראשון.
בארה"ב מתחולל בימים אלו מאבק שיש המכנים אותו "קרב ווטרלו" של ממשל אובמה, בדומה לקרב ששם קץ למסע כיבושיו של נפולאון ביוני 1815. ייתכן כי יהיה זה המאבק הפוליטי בו תיבלם תנופת ה"שינוי" אותה הוביל אובמה במאמץ להפוך את ארה"ב למדינה סוציאליסטית יותר.
ה"שינוי" באופייה של ארה"ב הוביל לגרעון תקציבי חזוי שהינו הגבוה ביותר בתולדות ארה"ב, כ- 9 טריליון דולר. מדובר ב- 5.2% מהתל"ג, הרבה מעבר למה שנחשב לקביל, זהיר או בר-קיימא – מצב המוביל להרס מעמדה הכלכלי והבינלאומי של ארה"ב.
המהלך המרכזי הבא של אובמה, לאחר הלאמת ענקי הרכב וההתערבות המסיבית בשוק הבנקאות, עומד להיות הלאמה של תחום ביטוחי ושירותי הבריאות. הערכות הממשל ציינו כי מדובר במענה לכ-45 מיליון איש חסרי ביטוח רפואי, כשההערכה היא ש כ-15 מיליון מהם הם מהגרים בלתי חוקיים, 15 מיליון אנשים אינם מבוטחים מבחירה וכ-15 מיליון, שגם אם יעבדו, ספק אם יוכלו לשלם עבור ביטוח כזה. הבעיה שמציבים נתונים אלו היא שבשל בעייה של 15 מליון אמריקאים שאינם מסוגלים לממן ביטוח רפואי עומד הממשל לפגוע בתוכניות ביטוח וחסכונות בריאות של 250 מליון אמריקאים הנהנים משירותי הבריאות והרופאים המקיימים מערכת בריאות מן המתקדמות והיעילות על ידי שירות הממשלתי המרוכז, עמוס הפקידים והרגולציות, ידרדר את המערכת העצומה הזאת לרמה של רפואה של העולם השלישי.
סקר שנערך בין רופאים על ידי ה"אינווסטר ביזנס דיילי" מגלה כי אחד מכל שני רופאים שוקל לעזוב את מקצועו אם יועבר החוק במתכונתו הכפייתית. מתכונת זאת תכפה על כל אמריקאי מס ביטוח בריאות ותחייב את חברות הביטוח לקבל כל מועמד גם אם הוא חולה שידוע מראש כי לא יכסה הוצאות טיפוליו. מהלך שיהפוך את תעשיית הביטוח לחדלת פרעון שהרי כל עיקרון הביטוח הינו לכסות סיכונים לא ידועים – לא להעביר למישהו אחר את החשבון עבור נזק שכבר התרחש בדומה למי שמבטח את מכוניתו לאחר התאונה על מנת להינצל מהחשבון. את החשבון המיועד ישלמו כלל המבוטחים באמצעות דמי ביטוח אוניברסלי שיגדלו. עונש מיוחד מזמן החוק לאמריקאים האחראיים שביטחו עצמם מראש על ידי מס של 40% על דמי הביטוח של רבים מבני המעמד הבינוני. המהלך המוצע צפוי לפגוע אנושות בחברות הביטוח הפרטיות וליצור חברת סעד ענקית בחסות הממשל.
למרות זאת, החוק שישפיע על שישית מן הכלכלה האמריקנית מתוכנן לעבור בבתי המחוקקים מבלי שמישהו יקרא אותו בעיון (אם בכלל). סנאטור תומאס קרפר, חבר וועדת הכספים של הסנאט האמריקני, העומדת להצביע על הצעת החוק אף הצהיר: "איני מתכוון לקרוא את הנוסח הסופי של החוק. הוא מסובך מדי ומבלבל. כל מי שטוען שהוא קרא את החוק והבין אותו – משטה באנשים ומשקר." להוסיף עוון על פשע שללו מנהיגי הרוב הדמוקרטי את הדרישה להעלות את הצעת החוק הכוללת מעל 1000 עמודים לעיון הציבור באמצעות האינטרנט לפחות 72 שעות לפני ההצבעה. הערכות ראשונות אודות עלות החוק מצביעות על מספרים שמעבר ל-800 מיליארד דולר על פני 10 שנים בערך 100 מיליארד דולר יותר מהיקף שוק המשכנתאות וההלוואות של פאני מיי ופרדי מק שקריסתו הובילה למשבר הכלכלי האחרון.
אם תינצל ארה"ב מהשקיעה ההיסטורית הצפויה לה, יהיה זה בזכות התעוררותם של הכוחות היצרניים הנטועים בתרבות האמריקנית. תנועת התעוררות אכן קמה בתגובה לבזבוזים חסרי האחריות, והיא צומחת ומתגברת תחת השם תנועת "מסיבות התה" – תנועה שזכתה לשמה בשל המרד האמריקני הראשון לעצמאות מעול הקולוניאליזם הבריטי ומיסיו. תנועה זו, המורכבת ממיליוני אנשים פרטיים התומכים בארה"ב הישנה והטובה של עבודה קשה וצמיחה אחראית, הגיעה להפגנת ענק ב-12 בספטמבר אל מול מרכז הממשל האמריקני בוושינגטון. הדיילי מייל הבריטי מעריך כי היו שם יותר ממיליון איש, שהפגינו נגד בזבוזי הממשל האמריקני והגברת המעורבות הממשלתית בכלכלה (הניו יורק טיימס, התומך באופן נלהב בממשל אובמה, מגדיר זאת כ"הרבה עשרות אלפים").
בישראל, שאזרחיה כבר סובלים ממערכת הבריאות הממלכתית העולה ביוקר רב למשלמי המיסים ואינה מסוגלת לספק את רמת השירות המתקבלת ברפואה הפרטית, עובר הוויכוח העקרוני מעל ראשה של התקשורת, שאף אינה טורחת לסקר את האירועים ולעמוד על משמעותם.
אך הניסיון הישראלי בהחלט נלקח בחשבון גם בארה"ב; דובר רהוט של תנועת "מסיבות התה" הינו ד"ר ירון ברוק, נשיא מכון איין ראנד שנאם באירוע: "…אני פליט של הסוציאליזם, אני מהגר בארץ הזאת, לא האמנתי כי הוא יעקוב אחרי לכאן… " הכריז בפתח דבריו לתשואות הקהל: "אני לא יודע ממתי הפכה ארץ זו להיות ארץ בה מתגמלים חוסר אחריות, שבה כישלון זוכה לסיוע ממשלתי, וה"צורך" הופך להיות "תביעה" על עבודתך הקשה, יצרנותך וחסכונותיך – וזה הכיוון אליו מתקדמת ארץ זאת.
הגיע הזמן שניקח חזרה את הארץ הזאת. הגיע הזמן לבטא מחדש את הרוח של האבות המייסדים, הגיע הזמן לבטא את הרעיון שעליו אמריקה נוסדה – הוא העיקרון המוסרי של זכויות הפרט. זכויותיכם לחיים שהם שלכם ולא של שכנכם, שלכם ולא של האיש שלא שילם עבור ביטוח הבריאות, הם שלכם ולא של האיש שלא חסך למען הביטוח הסוציאלי שלו, הם החיים שלכם והחירות שלכם. ויש לכם זכות, שאינה ניתנת להעברה, לרדוף אחרי אושרכם…. …אם מבקשים שירותי בריאות איכותיים יותר – עבדו קשה, השיגו משרה, קנו ביטוח בריאות – והניחו לנו להיות חופשיים!"
על בסיס ההכרה בזכותם של האנשים לחייהם ולרכושם תובעים ד"ר ברוק ועמיתיו את הקטנת המעורבות הממשלתית בכלכלה והתייחסות אל שירותי הבריאות כמו לכל מוצר אחר בשוק החופשי – לא כ"זכות" שהממשלה נדרשת לספקה על חשבון פגיעה ברכושם של אחרים.
ההכרה כי ארה"ב נוסדה והפכה למעצמה על בסיס של הכרה בזכויות חוקתיות לחיים ולרכוש היא המניעה את מחנה המתנגדים לאובמה. נטישת ערכים אלו הובילה את ארה"ב למדרון כלכלי שאין ממנו חזרה ומאיימת למוטט את הביטחון והסדר העולמיים. ממשל אובמה והסוציאליזם האמריקאי מגיעים בימים אלו כשאחריהם נסרח שובל של כישלונות בינלאומיים וכלכליים לווטרלו שלהם. מולם נערכים הכוחות המבקשים להשיב את ארה"ב למקורותיה החוקתיים ולגדולתה – הקרב עדיין בעיצומו.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.