ההכנה להכחשת השואה – ליל רצח ופרעות שהפך ל"ליל הבדולח"

מאת בועז ארד | 23 באפריל 2009

פרופסור מאיר שוורץ נולד בנירנברג ב-1926. בשנת 1937 נרצח אביו בידי הנאצים. בנובמבר 1938, במסגרת מאורעות ליל הבדולח נפרץ ביתו ונהרס. בעקבות המאורעות עלה לארץ ישראל ב-1939 יחד עם קבוצת ילדים שנקלטה בבית ספר "חורב". הוא היה פעיל בעלייה ב' וחזר לאירופה כדי לארגן קבוצות מעפילים ב-1946. בין השאר, פיקד על אחת מאניות הגירוש של "אקסודוס". מזה עשרים שנה מקדיש פרופ' שוורץ, בוטנאי במקצועו האקדמאי, את מרצו לחקר תולדות יהדות גרמניה.

אם יש דבר שלא למדנו מלקחי השואה הסביר פרופ' שוורץ, השבוע בכנס שנערך בכנסת, הרי הוא השתיקה. את הגברים היהודיים בנירנברג אספו הנאצים עוד בטרם ליל הבדולח והכריחו אותם לעשב בשיניהם את העשבים בכיכר המרכזית כשברקע נשיאו נאומים נאציים צעקניים. ואז איימו עליהם לא לגלות – הם לא גילו את שעבר עליהם ותרמו בכך לקשר השתיקה."שתקו כאשר חמשת אלפים יהודים נרצחו בין 33 לשנת 39', היהודים שתקו, הגרמנים שתקו והעולם שתק – וכך הגענו לשישה מליון".

באתר האינטרנט של עמותת "בית אשכנז" מספר פרופ' שוורץ על האירועים בלילה שבין ה – 9 ל – 10 בנובמבר 1938 (ליל ט"ז במרחשון תרצ"ט) בגרמניה, המכונים עד היום בספרי ההיסטוריה לרוב ב"לשון נקיה" "ליל הבדולח" (Reichs-Kristallnacht).

"הורסט שטוקמן מתאר את המונח "ליל הבדולח" כציון בלתי מזיק, המצביע על כך שבלילה זה נשברו מספר שמשות זכוכית בלבד. המונח הזה מסתיר את אותם המעשים הנוראים שנעשו באזרחים היהודיים, ויש על-כן להמירו במונח "ליל הפרעות" (ליל הפוגרום), או "פרעות נובמבר". אברהם ברקאי מעיר על כך בפרסום שלו "השנה הגורלית 1938": "ליל הבדולח הוא מנצנץ, מבריק וזוהר כמו בחגיגה. הגיע הזמן שמונח מרושע וממזער זה ייעלם לפחות מספרי ההיסטוריה". למעלה מ – 60 שנה אחרי הפרעות, אין זה מספיק לעשות סדר בעולם המונחים בלבד. נראה לנו שהרבה יותר חשוב, לספק סוף סוף מידע מקיף על השקרים שגרמו למסירה של נתונים מטעים על מספר הנרצחים ועל מספרם של בתי הכנסת שנשרפו / נהרסו."

על פי מחקרו של פרופ' שוורץ הנתונים המוכרים ומופצים ברוב ספרי ההיסטוריה על אירועי ליל הפוגרום הינם מיחזור של נתוני מכונת התעמולה הנאצית המטשטשים ומצמצמים את אשר התחולל. על פי הנתונים הללו נשרפו 191 בתי כנסת ונרצחו 96 יהודים. האמת חמורה בהרבה.

ליל הבדולח – הסרט היחיד המתעד את אירועי ליל הפוגרום – הקישו לצפייה

באתר העמותה כותב שוורץ: אחרי עבודת מחקר רבת שנים, מצאה "הנצחת בתי-כנסת בגולה", העובדת על הוצאת 8 כרכים של ספרי זיכרון לבתי הכנסת בגרמניה, ( הכרך הראשון המתייחס לנורדהיים – ווסטפליה יצא בשנת 1999) שבפרעות נובמבר בגרמניה נשרפו ו / או נהרסו לחלוטין 1,406 בתי כנסת וחדרי תפילה. הספר מתוכנן כך, שלכל בית כנסת וקהילה תוקדש "אבן זיכרון". אנו רואים זאת כחובתנו היום, 64 שנים אחרי הטרור, להנציח בצורה מכובדת את נכסי התרבות שלנו שהושמדו על ידי הנאצים. החרפה של זוועות פרעות הדמים האלה הייתה כה גדולה, שהצלקות של האסון הזה לעולם לא יגלידו לגמרי. לכן, חשוב הוא שגם גורלם של האנשים וגם הקורבנות, שנאלצו התרבות והארכיטקטורה היהודית להקריב בפרעות נובמבר, ימצאו את ביטוים המלא בספרות. אם בליל הפרעות התושבים לא היו מחשים, ניתן היה, אולי, למנוע שואה כזאת. מי שהוא עד ראייה לפשע או מתעלם ממנו, הרי הוא כשותף לפשע! 64 שנים אחרי ליל הפרעות אסור להמשיך בהעלמת העובדות. רק כאשר נוכל להסתכל לעבר בעיניים בערנות, נוכל למנוע פשע חדש מסוג זה.

כשאנו מבינים כיום כי אירועי ליל הפרעות המכונה "ליל הבדולח" היו צופר האזעקה לבאות – הרי שחוסר הנכונות והיכולת לראותם כהוויתם עד היום מסמן כי לא הפנמנו את הסכנה ונכנענו לתעמולת ההשתקה הנאצית.

 

הוספת תגובה