המלחמה של ביל גייטס

המלחמה של ביל גייטס
מאת: רליק פרי-נוי, פורסם לראשונה בחוברת "אנכי" 17

בימים האחרונים יצאה מחלקת הצדק של הממשל בארה"ב (US Department of Justice) במתקפה חריפה כנגד חברת מיקרוסופט וביל גייטס העומד בראשה. מיקרוסופט מוכרת את תוכנת הגלישה באינטרנט Explorer, כחלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה חלונות- 95 ולטענת ה- DOJ מנצלת לרעה את המונופול שלה בתחום וכופה בכך על יצרני המחשבים לרכוש מוצרי תוכנה. ה- DOJ טוענים כי הדבר מהווה הפרה של פסק-דין משנת 1994 האוסר על מיקרוסופט להתנות מכירת רשיונות לשימוש בתוכנה ברכישת רשיונות של תוכנות אחרות. טענות אלו הועלו למרות שפסק הדין מציין במפורש כי לא נאסר על החברה לפתח מוצרים משולבים. מתקפה זו של ה- DOJ הינה צעד חמור שמשמעותו קניסת הטוב והמוצלח על היותו טוב ומוצלח, היא מהווה פגיעה בזכות הקניין והקניין הרוחני, פוגעת בתחרות החופשית ולכל הפחות שומטת את זכותה המוסרית של מחלקה זו בממשל האמריקאי מלהתהדר בשמה המחייב (אולי דווקא השם Authority for Business Restriction תרגום של הרשות להגבלים עסקיים הינו שם מתאים יותר).

ראשית, יש להבהיר כי ל- DOJ אין את הסמכות להטיל על מיקרוסופט את הקנס של מליון דולר ליום שהוזכר במקומות שונים והעניין יוכרע בבית המשפט בשבועות הקרובים, אך עצם הפנייה לבית המשפט עוררה סערה ציבורית בארה"ב וברחבי העולם.

קפיטליזם, יש לציין, הינה שיטה המבוססת על זכות הקניין והזכות למסחר חופשי. אלו עקרונות היסוד של הקפיטליזם ומהם נובע כל השאר. תחרותיות הינה פועל יוצא של עקרונות אלו. פגיעה בעקרונות היסוד בשם התחרותיות תהייה הקרבת העיקר עבור מושג שהוא משני בחשיבותו, ותשקף צעד נוסף בשקיעתה המוסרית של ארה"ב. יש לקוות כי בית המשפט ישכיל להכריע לטובת הצדק.

עולם התוכנה בעידן של לפני ביל גייטס היה שרוי במצב של תוהו-ובוהו. היעדר סטנדרטים אחידים ושוק בלתי מגובש מנעו את כניסת המחשב האישי לכל בית ורק בעלי הכשרה מיוחדת ידעו לתפעל את מערכות ההפעלה הלא ידידותיות ששררו אז. בשוק שכזה הצליח ביל גייטס למכור את מערכת ההפעלה DOS לחברת י.ב.מ ולהפכה לסטנדרט בשוק הביתי, ומאוחר יותר, עם פיתוח מערכת ההפעלה חלונות תרם תרומה משמעותית להפיכתו של המחשב לכלי ידידותי ושימושי למשקי הבית ולבתי העסק.

הצלחתה של מיקרוסופט הינה תופעה יחודית. את מעמדה בשוק מערכות ההפעלה, המוגדר על-ידי רבים כמעמד מונופוליסטי, רכשה החברה תוך התמודדות מוצלחת בשוק תחרותי. שלא כמו בזק או חברת החשמל, מיקרוסופט הגיע למעמדה בשוק על-ידי הצעת מוצרים מעולים בשוק פתוח ותחרותי. הצרכנים הצביעו בעד מוצריה בכספם מתוך בחירה, ותחת הנהגתו המוכשרת של ביל גייטס הוכיחה זו פעם אחר פעם את יכולתה לחזות ולהוביל מגמות שוק. יכולת קונספטואלית טכנולוגית ושיווקית ויכולת להיענות לצרכיי הלקוחות הם שהובילו להצלחתה. ביל גייטס וחברת מיקרוסופט ראויים לכל דולר שהרוויחו.

הפיכת תוכנת ה- Explorer לחלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה חלונות- 95 לפני כשנתיים הייתה צעד שיווקי ועסקי חשוב וטבעי עבור החברה. קרוב לוודאי שהשימוש הגובר ברשת האינטרנט ודרישת הצרכנים לפישוט השימוש בתוכנות הנדרשות לכך עמדו בבסיס ההחלטה ואין ספק כי ציבור הצרכנים כדרכו היה קונס את החברה לו הייתה ההחלטה שגויה. אך מסתבר כי ההחלטה לא הייתה שגויה ונתח השוק של ה- Explorer עולה בהתמדה. על כך נקנסת החברה, מיקרוסופט איננה נקנסת על כך ששיווקה מוצר פגום או מזיק אלא על כך שהיא משווקת מוצר מעולה הכובש את השוק. הטוב נענש על היותו טוב.

הצלחתו של גייטס יצרה חוג שלם של צרי עין המייחלים לנפילתו, אך כאשר עולם המחשבים עומד בצומת החלטה חשובה גם המלעיזים שבמלעיזים עוצרים את נשימתם ומקשיבים ברוב קשב למוצא פיו. כאשר גייטס מדבר העולם שותק ומקשיב.

מדענים, חוקרים, ויזמים הם שמצעידים את האנושות קדימה וכפי שנאמר "אנשי העסקים הינם חיילים בצבא בו המדענים הם הגנרלים". ההכרה בזכות הקניין של הממציא על פירות רעיונותיו חשובה בכל חברה המעונינת בקדמה. לגייטס תרומה נכבדה במהפכת המיחשוב, במהפכה הדיגיטלית, ובקדמה התקשורתית של השנים האחרונות. לגייטס ולחברת מיקרוסופט עומדת זכות מוסרית לשווק את פיתוחיהם בכל דרך שימצאו לנכון. כל ניסיון להצר את צעדיהם הינו פגיעה חמורה בזכות הקניין ובצדק.

אילו היה גייטס איש עקרונות היה קם ואומר בקול צלול "רבותיי, זכותי המוסרית!". לשם המחשה הוא יכול היה גם להחליט לנצל את זכותו ולא למכור מוצרי תוכנה לשבוע. בטווח הקצר הייתה אולי מיקרוסופט סופגת מכה כלכלית לא קטנה אך בטווח הארוך הצעד היה מבהיר אחת ולתמיד כי מיקרוסופט הינה מוסד יצרני ומועיל והיא רשאית לבצע כל צעד עסקי שתמצא לנכון ללא הטרדה מצד הממשל, צעד שכזה היה מבהיר מי תלוי במי ומי גונב את רכושו של מי.
שנות חייו של גייטס לא יאפשרו לו לצרוך את כל הכסף שעשה בעשור האחרון, מעניין מה היה קורה אילו ביל גייטס היה מחליט כי נמאס לו והוא פורש? לשמחתנו גייטס איננו פורש (לעת עתה) אך לרוע מזלנו מיקרוסופט איננה עומדת על העיקרון של זכותה המוסרית על מוצריה ודרך שיווקם. במקום זאת היא מפרסמת מסרים מרגיעים הטוענים כי בבסיס התביעה עומדת אי-הבנה שתובהר בבית המשפט, טענה שלצערינו מניחה כי לממשל ישנה זכות מוסרית להצר את צעדיהם אך הם מצידם עומדים בהגבלות שהוטלו עליהם. המתחרה העיקרית של מיקרוסופט בתחום האינטרנט, נטסקייפ, כנראה איננה בוחלת באמצעים בתחרות ועד כה התקשתה להסתיר את שביעות רצונה מהקשיים שמעמיד הממשל בפני מיקרוסופט. לנוכח עמדתה זו של נטסקייפ, אני אישית לא אזיל דמעה עם נפילתה הבלתי נמנעת.
הצעדים האחרונים שנקט ה- DOJ ממחישים כי גם בארה"ב מעוז הקפיטליזם וארץ האפשרויות לא הכל כשורה. גם שם הצדק, זכות הקניין וזכות המסחר החופשי (שוב) נפגעים כתוצאה מהתערבותם של גופים פוליטיים. בנושא של פגיעה בזכויות הקניין ארה"ב עדיין חסרת ניסיון, לצערנו, לישראל הקטנה יש מה לתרום לממשל האמריקאי בעניין זה. לישראל יש יכולת לייצא לארה"ב ידע רב בנוגע לחוקים יצירתיים החונקים את הכלכלה – האפשרות לתבוע ספק שירותים על התניית שירות בשירות וחוקים רבים אחרים. מאידך, יכולה ישראל להזמין את חברי ה- DOJ המודאגים לביקור מרגיע בכדי ללמוד מונופול מהו.

לנו לא נותר אלא להתבונן בהשתלשלות טרגדיה זו מרחוק ולצפות כיצד ה- DOJ מגיש תביעה כנגד מיקרוסופט שסביר להניח כי הודפסה במעבד תמלילים של מיקרוסופט, ולהמתין להחלטת בית המשפט שסביר כי אף היא תודפס בתוכנה של חברה זו, ולקוות כי הצדק ינצח.

הערה
ראשית, יש להבהיר כי ל- DOJ אין את הסמכות להטיל על מיקרוסופט את הקנס של מליון דולר ליום שהוזכר במקומות שונים והעניין יוכרע בבית המשפט בשבועות הקרובים, אך עצם הפנייה לבית המשפט עוררה סערה ציבורית בארה"ב וברחבי העולם.

קפיטליזם, יש לציין, הינה שיטה המבוססת על זכות הקניין והזכות למסחר חופשי. אלו עקרונות היסוד של הקפיטליזם ומהם נובע כל השאר. תחרותיות הינה פועל יוצא של עקרונות אלו. פגיעה בעקרונות היסוד בשם התחרותיות תהייה הקרבת העיקר עבור מושג שהוא משני בחשיבותו, ותשקף צעד נוסף בשקיעתה המוסרית של ארה"ב. יש לקוות כי בית המשפט ישכיל להכריע לטובת הצדק.

עולם התוכנה בעידן של לפני ביל גייטס היה שרוי במצב של תוהו-ובוהו. היעדר סטנדרטים אחידים ושוק בלתי מגובש מנעו את כניסת המחשב האישי לכל בית ורק בעלי הכשרה מיוחדת ידעו לתפעל את מערכות ההפעלה הלא ידידותיות ששררו אז. בשוק שכזה הצליח ביל גייטס למכור את מערכת ההפעלה DOS לחברת י.ב.מ ולהפכה לסטנדרט בשוק הביתי, ומאוחר יותר, עם פיתוח מערכת ההפעלה חלונות תרם תרומה משמעותית להפיכתו של המחשב לכלי ידידותי ושימושי למשקי הבית ולבתי העסק.

הצלחתה של מיקרוסופט הינה תופעה יחודית. את מעמדה בשוק מערכות ההפעלה, המוגדר על-ידי רבים כמעמד מונופוליסטי, רכשה החברה תוך התמודדות מוצלחת בשוק תחרותי. שלא כמו בזק או חברת החשמל, מיקרוסופט הגיע למעמדה בשוק על-ידי הצעת מוצרים מעולים בשוק פתוח ותחרותי. הצרכנים הצביעו בעד מוצריה בכספם מתוך בחירה, ותחת הנהגתו המוכשרת של ביל גייטס הוכיחה זו פעם אחר פעם את יכולתה לחזות ולהוביל מגמות שוק. יכולת קונספטואלית טכנולוגית ושיווקית ויכולת להיענות לצרכיי הלקוחות הם שהובילו להצלחתה. ביל גייטס וחברת מיקרוסופט ראויים לכל דולר שהרוויחו.

הפיכת תוכנת ה- Explorer לחלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה חלונות- 95 לפני כשנתיים הייתה צעד שיווקי ועסקי חשוב וטבעי עבור החברה. קרוב לוודאי שהשימוש הגובר ברשת האינטרנט ודרישת הצרכנים לפישוט השימוש בתוכנות הנדרשות לכך עמדו בבסיס ההחלטה ואין ספק כי ציבור הצרכנים כדרכו היה קונס את החברה לו הייתה ההחלטה שגויה. אך מסתבר כי ההחלטה לא הייתה שגויה ונתח השוק של ה- Explorer עולה בהתמדה. על כך נקנסת החברה, מיקרוסופט איננה נקנסת על כך ששיווקה מוצר פגום או מזיק אלא על כך שהיא משווקת מוצר מעולה הכובש את השוק. הטוב נענש על היותו טוב.

הצלחתו של גייטס יצרה חוג שלם של צרי עין המייחלים לנפילתו, אך כאשר עולם המחשבים עומד בצומת החלטה חשובה גם המלעיזים שבמלעיזים עוצרים את נשימתם ומקשיבים ברוב קשב למוצא פיו. כאשר גייטס מדבר העולם שותק ומקשיב.

מדענים, חוקרים, ויזמים הם שמצעידים את האנושות קדימה וכפי שנאמר "אנשי העסקים הינם חיילים בצבא בו המדענים הם הגנרלים". ההכרה בזכות הקניין של הממציא על פירות רעיונותיו חשובה בכל חברה המעונינת בקדמה. לגייטס תרומה נכבדה במהפכת המיחשוב, במהפכה הדיגיטלית, ובקדמה התקשורתית של השנים האחרונות. לגייטס ולחברת מיקרוסופט עומדת זכות מוסרית לשווק את פיתוחיהם בכל דרך שימצאו לנכון. כל ניסיון להצר את צעדיהם הינו פגיעה חמורה בזכות הקניין ובצדק.

אילו היה גייטס איש עקרונות היה קם ואומר בקול צלול "רבותיי, זכותי המוסרית!". לשם המחשה הוא יכול היה גם להחליט לנצל את זכותו ולא למכור מוצרי תוכנה לשבוע. בטווח הקצר הייתה אולי מיקרוסופט סופגת מכה כלכלית לא קטנה אך בטווח הארוך הצעד היה מבהיר אחת ולתמיד כי מיקרוסופט הינה מוסד יצרני ומועיל והיא רשאית לבצע כל צעד עסקי שתמצא לנכון ללא הטרדה מצד הממשל, צעד שכזה היה מבהיר מי תלוי במי ומי גונב את רכושו של מי.
שנות חייו של גייטס לא יאפשרו לו לצרוך את כל הכסף שעשה בעשור האחרון, מעניין מה היה קורה אילו ביל גייטס היה מחליט כי נמאס לו והוא פורש? לשמחתנו גייטס איננו פורש (לעת עתה) אך לרוע מזלנו מיקרוסופט איננה עומדת על העיקרון של זכותה המוסרית על מוצריה ודרך שיווקם. במקום זאת היא מפרסמת מסרים מרגיעים הטוענים כי בבסיס התביעה עומדת אי-הבנה שתובהר בבית המשפט, טענה שלצערינו מניחה כי לממשל ישנה זכות מוסרית להצר את צעדיהם אך הם מצידם עומדים בהגבלות שהוטלו עליהם. המתחרה העיקרית של מיקרוסופט בתחום האינטרנט, נטסקייפ, כנראה איננה בוחלת באמצעים בתחרות ועד כה התקשתה להסתיר את שביעות רצונה מהקשיים שמעמיד הממשל בפני מיקרוסופט. לנוכח עמדתה זו של נטסקייפ, אני אישית לא אזיל דמעה עם נפילתה הבלתי נמנעת.
הצעדים האחרונים שנקט ה- DOJ ממחישים כי גם בארה"ב מעוז הקפיטליזם וארץ האפשרויות לא הכל כשורה. גם שם הצדק, זכות הקניין וזכות המסחר החופשי (שוב) נפגעים כתוצאה מהתערבותם של גופים פוליטיים. בנושא של פגיעה בזכויות הקניין ארה"ב עדיין חסרת ניסיון, לצערנו, לישראל הקטנה יש מה לתרום לממשל האמריקאי בעניין זה. לישראל יש יכולת לייצא לארה"ב ידע רב בנוגע לחוקים יצירתיים החונקים את הכלכלה – האפשרות לתבוע ספק שירותים על התניית שירות בשירות וחוקים רבים אחרים. מאידך, יכולה ישראל להזמין את חברי ה- DOJ המודאגים לביקור מרגיע בכדי ללמוד מונופול מהו.

לנו לא נותר אלא להתבונן בהשתלשלות טרגדיה זו מרחוק ולצפות כיצד ה- DOJ מגיש תביעה כנגד מיקרוסופט שסביר להניח כי הודפסה במעבד תמלילים של מיקרוסופט, ולהמתין להחלטת בית המשפט שסביר כי אף היא תודפס בתוכנה של חברה זו, ולקוות כי הצדק ינצח.