והעולם משקר
איך קורה שהעולם עסוק בפליטים הפלשתינים יותר מפליטים רבים אחרים? כתבה שנייה בסדרה
מאת: בן-דרור ימיני, מעריב 1/10/2006 13:52
הפרק הראשון בסדרה, שפורסם בראש השנה, עסק בשתיקת העולם לנוכח ההרג ההמוני שמבצעים ערבים ומוסלמים, בעיקר נגד ערבים ומוסלמים. שתיקת העולם מקבלת משמעות מיוחדת, משום שהתקשורת והאקדמיה במערב מנפיקות מיליוני פרסומים המאשימים את ישראל בג'נוסייד-ג'נוסייד שלא היה ולא נברא. האמת היא, כפי שהוצגה, שהסכסוך בין ישראל לפלשתינים גרם, וטוב שכך, מספר זעום של נפגעים יחסית לכל סכסוך דומה בעולם. הפרק הנוכחי עוסק בבעיית הפליטים. גם הוא יעסוק בעובדות, בפרופורציות ובהתייחסות האו"ם והקהילה הבינלאומית לפליטים בכלל ולפלשתינים בפרט.
נתחיל בסיפור. סיפור מוכר וידוע. במדינה מסוימת וידועה, שהיתה נתונה פעם לשלטון עות'מני, יושב מיעוט מוסלמי גדול. אין יחסי אהבה גדולים בין הרוב למיעוט. יש להם, למיעוט ולרוב, היסטוריה עגומה, הכוללת גם מעשי עוינות הדדיים. בשלב מסוים כפה הרוב על חלק ניכר מאנשי המיעוט המוסלמי לעזוב את המדינה, ולהגר למדינה שכנה, שבה בני המיעוט הם רוב, גם במובן הדתי, גם במובן האתני וגם במובן הלאומי.
לא, לא מדובר בישראל ולא בפלשתינים. זה הסיפור של המיעוט המוסלמי-טורקי בבולגריה. ולא, זה לא קרה לפני 200 שנה. זה קרה לפני פחות מ-20 שנה , בסוף שנות ה-80. 300 אלף מוסלמים אולצו לעזוב את בולגריה. לא ממש טרנספר בכפייה, אבל טרנספר בלחץ.
ואם לא שמעתם על "זכות השיבה", ועל אלף ואחד ארגונים שמטפלים ב"פליטים" מבולגריה, וגם לא על מחנות פליטים ואלפי פרסומים, זה רק בגלל סיבה אחת: הם לא פלשתינים. כי כמו הטורקים יש עוד עשרות קבוצות המונות מיליונים, הרבה מיליונים,שנאלצו לעזוב את המולדת הישנה בעקבות שינויים פוליטיים ותזוזת גבולות.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.