האדומים ה"ירוקים"
מאת: בועז ארד | 29 בדצמבר 2009 נכתב עבור הטור "על הכוונת" במהדורת שישי של "מקור ראשון".
"אל תטרח לבחון תרמית", אמרה איין ראנד, "אלא בחן מה היא משיגה". כאשר מיישמים כלי בילוש תרבותי זה ומפשיטים את ועידת קופנהגן מן הטקסים ההפגנות והנאומים הריקים מתגלה עובדה פשוטה, מתחת לירוק מסתתר הצבע האדום. כמו בפוליטיקה המקומית והבינלאומית פועל גם כאן החוק לאי-קיום הואקום המוסרי – אם יש מי שמכה על חטא, מייד יופיע על מפתן דלתו מי שמוכן לגבות את המחיר.
שינוי האקלים הפך בעשור האחרון מעיניין מקומי שעוסקים בו בדקות האחרונות של תחזית מזג האוויר למנגנון בינלאומי של בניית אשמה אשר באמצעותו יועברו הכספים שאמורים לשפר את איכות החיים בדיקטטורות של העולם השלישי.
המדינות העניות שהגיעו לועידה בידים פשוטות אף לא טרחו להסתיר את שינאתם לקפיטליזם ולחירות של מדינות המערב כשהן מצפות להתעשר מייסורי המצפון של המדינות העשירות. הוויכוח ניטש לא על העיקרון, זה כבר הוסכם כשנוסדו מנגנוני האו"ם להעברת העושר מן המדינות המפותחתות אל הלא מפותחות, הויכוח ניטש על המחיר.
כשעלתה שרת "שינוי האקלים" האוסטרלית לדבר הופרע האולם בשריקות של אנשים עם משרוקיות וצופרים שצעקו "עצרו את הקפיטליזם הירוק".
כדובר המייצג את שאיפות "הצלת העולם" מטעם העולם המתפתח נבחר סגן הנשיא הסודאני, האיש שממשלתו אחראית לטבח העם האחרון בדארפור ושאת הסבל האנושי לו גורמת ממשלתו אנו חשים עד מבואות התחנה המרכזית של תל אביב המאוכלסים בפליטים ואומללים.
אך הדובר גלוי הלב אשר זכה לתשואות מחרישות אוזנים מן הקהל היה הוגו צ'אבז כשהוא מתייחס לחילוץ הבנקים בשיא משבר האשראי אמר צ'אבז: "אם האקלים היה בנק, הם כבר היו מצילים אותו." זה לא הכל, "יש רוח שקטה ואיומה באולם…" אמר צ'אבז, "ושמה הוא קפיטליזם", כ-20 דקות אחרי שתמו 5 דקות הדיבור שלו ולאחר שהספיק גם לצטט ממשנתו של קארל מרקס, אמר "קפיטליזם הוא הדרך לגיהנום… הבה נילחם נגד הקפיטליזם ונגרום לו לציית לנו". הוא זכה לתשואות ממושכות מן הקהל שעמד על רגליו.
הנשיא הבוליביאני אוו מוראלס הסביר כי "השיטה הקפיטליסטית עצמה היא האשמה בשינוי האקלים". צ'אבז ומוראלס אינם לבד, רוברט מוגאבה, הדיקטטור המרקסיסט ורוצח ההמונים שכינוי הפחד שהודבק לו בארצו זימבאבוואה הוא "היטלר" קם וגילה את נפשו הפיוטית: "כאשר האלים הקפיטליסטים האלו של גיהוקי הפחמן מלבינים את פליטותיהם המסוכנות, אלו אנו, בני התמותה הנחותים של חלק הכדור המתפתח הנחנקים וטובעים ולבסוף מתים".
הדיקטטור שמפעל חייו היה להחריב את ארצו ולרצוח את מתנגדיו סחט את הלימון הירוק עד תומו: "מדוע הצפון האשם אינו מראה את אותה להיטות אותה הוא מפגין בארצותינו בנושאי זכויות אדם כשמדובר באיום החמור יותר של שינוי אקלים?", מוגבה המשיך: "היכן הסנקציות נגד פושעי האקלים".
הדיקטטור האיזורי בעל האמביציות המשיחיות, מחמוד אחמדיניג'אד שעלה בתורו לדוכן הסביר לכל כי "לכל אומה זכות לאנרגיה גרעינית ירוקה"… המשבר הסביבתי, הסביר הרוצח האיראני, נובע מקפיטליזם וחומרנות המעודדים התערבות בטבע וניצול משאביו. "יש להימנע מגישה שמעודדת עשיית רווח ממשאבי העולם".
אם המערב מוכן לקנות את הסיפורים הללו של "אהבת העולם" וה"רגישות הסביבתית" הדיקטטורים מוכנים למכור. למרבה השמחה לא הגיעה הועידה בקופנהגן לכלל הסכם מחייב שיוביל אותנו להתאבדות כלכלית. בנתיים נדחו גם העברות הכספים שאמורות היו לבסס את שלטון כנופיות הדיקטטורים שהתקבצו בקופנהגן. העברות כספים שהיו מחסלות כל סיכוי להשקעות ריאליות במדינות העולם השלישי. אך אל לנו לשמוח על כך – התשלום נדחה, אך הצדקתו המוסרית אושררה.
הודעת הסיום כללה את ההתחייבות לחיזוק המחויבות ארוכת הטווח למנוע התחממות גלובלית עד כדי 2 מעלות ולצמצם את פליטות הפחמן מהר ככל האפשר. כך גם הסכימו השותפות לועידה כי הארצות העניות הן הנפגעות ביותר לפגעי האקלים.
העובדה היא שארצות בלתי מפותחות ובלתי מתועשות תמיד סבלו מכל הצפה, סערה או רעידת אדמה יותר מאשר ארצות מפותחות וללא כל קשר להתחממות או התקררות גלובלית. במקום להעמיד בפני הארצות הלא מפותחות אולטימטום שידרוש מהן לסלק את שליטיהם העריצים וימנע סיוע כלכלי שיחזק את משטרי הקלפטוקראטיה שלהם נפל המערב קורבן למהלך איגוף מוסרי המנוהל על ידי האג'נדות של האו"ם.
המהלך הכפול מבוסס על נכונותן של ארצות המערב החופשיות לקבל על עצמן אחריות, שאין לה על מה להתבסס, להתחממות הגלובלית מצד אחד ולהציגה כאפוקליפסה המאיימת על המדינות העניות מצד שני.
מהלך קבלת האשמה העצמית הזאת, של תרבות הלוקה בתסמונת אובדנית, מבטיח כי למרות שלא צלחה הועידה האחרונה, מוגאבה, צ'אבז אחמדיניג'אד ושאר חברי כנופייתם עוד ימצאו את הדרך לפרוט על נימי מצפונו המיוסר של המערב ולרוקן את כיסיו.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.