הנשורת משחרור סמיר קונטאר מגיעה לירדן
מאת "אנכי" | 22 ביולי 2008
סוכנות הידיעות הצרפתית (AFP) מדווחת ב21 ביולי כי המלך עבדללה התבקש ביום ראשון האחרון לחון את החייל הירדני המרצה מאסר עולם לאחר רצח שבע תלמידות בית ספר ישראליות בשנת 1977. "לאחר כ-12 שנים בכלא, אחמד דקאמסה ראוי לחנינה מיוחדת מהוד מעלתך" נכתב בבקשה שהוגשה מטעם 70 איסלמיסטים, חברי איגודים, עורכי דין, פעילי זכויות אדם ובכירי ממשל לשעבר שחתמו על המכתב למלך.
בחודש במרץ 1997 ביצע דקאמסה טבח בעת שירה בנשק אוטומטי על כיתה של ילדות בנות 11 מבית הספר אמי"ת מבית שמש, שהיו בטיול שנתי, באי הנמצא בנהר הירדן. בטבח נהרגו 7 ילדות ונפצעו רבות אחרות ובינהן גם המורה. עם לכידת החייל הוציאו הירדנים הודעה לפי מדובר ב"חולה נפש" אולם זנחו קו זה לאחר מספר ימים כאשר המלך חוסיין הגיע אישית להתנצל בפני משפחות הנרצחות.
אימו של הרוצח הכריזה בשעתו בתוכנית באל-ג'זירה כי היא גאה בבנה. "בני עשה מעשה גבורה המרצה את אללה ואת מצפונו. בני רומם את ראשי ואת ראש האומה הערבית והאסלאמית כולה. אני גאה בכל מוסלמי העושה כמעשהו של אחמד. כאשר בני הלך לכלא, שאלו אותו: אחמד, אתה מתחרט? הוא השיב: אינני מתחרט. הדבר היחיד שאני כועס עליו הוא על הרובה, שלא פעל כשורה, אחרת הייתי מחסל את כל נוסעי האוטובוס".
"בעקבות השיחרור האחרון של אסירים ערבים, אנו מקווים לראות את דקאמסה חופשי" נאמר במכתב בהתייחסות לחילופי האסירים עם החיזבאללה בשבוע שעבר. בין החותמים, מזכיר חזית הפעולה האיסלמית באני א?יר?ש?יד [ Zaki Bani Irsheid ], אחמד עוביידאת[Ahmad Obeidat] ששימש כראש ממשלה וראש שירותי המודיעין, ראש לשכת עורכי הדין הירדנית סלאח ארמוטי [Saleh Armouti], והאני אל-דאח?ל?ה[Hani Dahleh] נשיא אירגון זכויות האדם הערבי.
"המצב הפוליטי דורש מדיניות שתגרום לאנשים לשמוח ותקל על מצוקתם הסוציו אקונומית והלחצים הפוליטיים. חנינת דקאמסה תגרום להשפעה גדולה על העם" כתבו החותמים על המכתב.
אין זאת הפעם הראשונה שלחצים לשחרור הרוצח מופעלים בירדן, אומדיה דיווח לפני שנה ביולי 2007 כי בעת שהועברו לירדן ארבעת האסירים, רוצחיהם של פנחס לוי ז"ל ויהודה ליפשיץ ז"ל לתחומי ירדן התעוררו לחצים דומים. אז בוצעה העברת הרוצחים כמחווה למלך הירדני, בעקבות הסכם בינו לבין אהוד אולמרט, ראש הממשלה, בפסגת שארם א-שייח'. מהלך שהתאפשר לאחר שבג"ץ דחה את העתירות שהתנגדו למהלך. אומדייה דיווח כי: קולות בפרלמנט הירדני כינו היום את דאקמסה כ"אחד הסמלים הלאומיים", וקראו ל"שחרורו של החייל הנאמן למולדתו", תוך הפעלת לחץ על המלך הירדני. כמו-כן דרשו אז באופוזיציה הירדנית לעיין מחדש בתיקו של האסיר ולבדוק אפשרות לשחרורו. "הגיבור הזה, אשר לימד אותנו שיעור בגבורה".
באתר Dhimmi Watch החושף את הסיפור הועלו תגובות מענינות, אחד המגיבים המתכנה USorThem כותב : "הייתי רוצה שמישהו מהגוף הקרוי "לשכת עורכי הדין" הירדנית יגדיר את הבסיס המשפטי לבקשת השחרור. האם הייתה טעות זיהוי של דקאמסה על ידי עד ראייה? האם המשטרה כפתה הודאה באשמה על ידי עינויים? האם מישהו שתל עדויות נגדו? לא, אני לא חושב כך. הבסיס המשפטי לעתירה זאת הוא "לגרום לאנשים שמחה". הכותבים את המכתב הזה אינם עורכי דין, לפחות לא עורכי דין בכל מובן תרבותי, ועדיין הם מנסים להפוך עצמם ללגיטימיים על ידי התחזות לתומכים ב"צדק" ובנטילת הזהות של "לשכת עורכי דין". חוקי השריעה הם בדיחה עצובה. עורכי דין התומכים בשריעה הם מושחתים הראויים לגינוי".
===
תודה לד"ר יוחאי סלע עבור הגהת איותי שמות הבנדיטים.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.