אלג´זירה ? ג´יהאד מפוקפק במסכה של "תקשורת" מאת ד"ר מרדכי קידר

הראשון הוא אסלאמיזם בסגנון "האחים המוסלמים", והביטוי הבולט ביותר למרכיב זה הוא הבימה הקבועה והגדולה שמעניק הערוץ לשיח' יוסף אלקרדאוי, מצרי המכהן כמופתי של נסיכות קטר, המפיץ באמצעות אלג'זירה את מסרי הארגון הקיצוניים נגד המערב, נגד תרבות המערב ונגד חדירת המערב ותרבותו לעולם הערבי והאסלאמי. דבריו המשודרים בעיקר באמצעות התוכנית "השריעה והחיים" נועדו להשליט את האסלאם כמתכון החיים לפרט, למשפחה, לחברה, למדינה ולאומת האסלאם כולה, תוך זניחת המודרנה, הלאומיות, והמאפיינים העכשוויים של החיים הציבוריים. הוא לא קורא במפורש להשליט את האסלאם על העולם, אך מוטיב כמעט קבוע בדבריו הוא שהאסלאם הוא תורת חיים שכל באי עולם יכולים לאמץ אותה. גם דוברים אחרים של "האחים המוסלמים" זוכים לחסדי אלג'זירה, למשל צדר-א-דין אלביאנוני, ראש "האחים המוסלמים" הסורים.

המרכיב השני הבולט באג'נדה של אלג'זירה הוא התמיכה הבלתי מסויגת שהיא מעניקה לתנועות התנגדות אנטי ממשלתיות, וזאת במסגרת הג'יהאד שלה נגד המשטרים השולטים בעולם הערבי. דוברי תנועות התנגדות וארגונים חמושים מקבלים זמן שידור רב, והשאלות המופנות אליהם אינן תוקפניות ומאפשרות להם להציג את עמדתם בנחת ובאריכות. מנגד, מתייחסים המראיינים בתוקפנות לדוברי הממשלות, מפנים להם שאלות פוגעות ולעתים קרובות אינם מאפשרים להם להשיב באריכות ולהציג עמדה סדורה ומשכנעת. כך המצב כשמדובר בארגונים הלוחמים נגד הממשלות במרוקו, בסודאן, באלג'יריה, בלבנון ובעיראק.

במסגרת הקמפיין האנטי ממסדי חושפת אלג'זירה שחיתויות בממשלים הערביים, אם כי במידה קטנה, כי בכל פעם שחשפה שחיתות קרובה מידיי לשליט נסגרו משרדיה במדינתו לתקופה מסוימת. במקרה של ירדן, הביאה חשיפת שחיתות לסכסוך בין ירדן וקטר שבמסגרתו קורקע מטוס קטרי בירדן למשך כשבועיים, תוך גרימת נזק כספי לבעלי אלג'זירה וחברת התעופה הקטרית, שיח' ג'אסם בן חמד אל ת'אני, שר החוץ ויורש העצר הקטרי.

המרכיב השלישי באג'נדה של אלג'זירה הוא היחס השלילי לישראל ולארה"ב. מאז שהוקמה, מרוכזים שידוריה בנעשה בין ישראל והפלסטינים, והאהדה הנתונה לפלסטינים והאיבה לישראל ניכרות מתכני הדיווח, מאופי הניתוחים ומהדמויות המופיעות על המסך. הערוץ אכן מאפשר לישראלים (ביניהם כותב שורות אלה) להופיע ולהביע את עמדתם הציונית, אך הזמן המוקצה להם הוא מזערי בהשוואה לזמן המוקצה לאויבי ישראל, והיחס שבו הם נתקלים גרוע להפליא: הם נשאלים שאלות הכוללות קביעות שליליות, ולא מאפשרים להם לענות באופן סדור ומאורגן.

תכנית הדיונים המרכזית, אלאתג'אה אלמעאכס, מעולם לא אירחה ישראלים יהודים, למרות שישראל מוזכרת כמעט בכל דיון. הסיבה היא שהעורך והמגיש – הדרוזי הסורי ד"ר פיצל אלקאסם – רוצה לבקר מידי פעם במולדתו, ושם כנראה לא יראו בעין יפה שיתוף ישראלים בערוץ הטלוויזיה הפופולארי ביותר בעולם הערבי.

בעת מבצע "חורף חם" שביצע צהל בג'באליה ובשוג'אעיה בעזה בסוף פברואר ותחילת מרץ השנה, התגייסה אלג'זירה לשירות חמאס ובמשך שלושה ימי הלחימה העזה והעקובה מדם לא הביאה אף ישראלי להתראיין ולהציג את העמדה הישראלית. כתוצאה מכך החליט משרד החוץ להחרים את אלג'זירה ולא להתראיין בה, אך להשאיר את הערוץ לפעול בארץ כראות עיניו. העניין עלה כנראה בביקור שרת החוץ, ציפי לבני, בקטר בחודש מרץ, אך התוצאה הפוכה, כפי שיובהר בהמשך.

רוצה הגורל, ושני הארגונים הפעילים ביותר נגד ישראל – חמאס וחיזבאללה – מאחדים את שלושת מרכיבי האג'נדה של אלג'זירה: הם (1)ארגונים אסלאמיסטיים (חמאס סוני וחזבאללה שיעי), הם (2) אנטי ממסדיים (חמאס נגד ממשלת הרשות של אבו מאזן וחיזבאללה נגד ממשלת לבנון בראשות סניורה) והם (3) נלחמים בישראל. זו הסיבה ששני ארגונים אלה הם "הפייבוריטים" של אלג'זירה.

אהדתה הברורה של אלג'זירה לאלקאעדה הביאת את ארגון הג'יהאד העולמי לתת לה את זכות הראשונים לשדר את קלטות מנהיגיו, אוסאמה בן לאדן ואיימן אלזואהירי.

האג'נדה המשולשת הזו היא הסיבה לרייטינג הגדול של הערוץ. שיעור הצפייה נובע מהעובדה שרבים בעולם הערבי מזדהים עם המסר הדתי-פוליטי של "האחים המוסלמים", מתנגדים למשטרים המושחתים והעריצים השולטים בהם, ושונאים את ישראל. אל הרוב הזה פונה אלג'זירה מתוך ידיעה ששידוריה בתמהיל זה פורטים על הנימים הרגשיות של רוב זה.

בשבועיים האחרונים פצחה אלג'זירה בסדרת תוכניות ארוכה על רקע 60 שנות עצמאות מדינת ישראל, וכולה נועדה להשחיר את פניה של ישראל כמדינת אפרטהייד, גזענית ואכזרית, תוך התמקדות ב"נכבה" של 1948. על פי הדברים הנאמרים באלג'זירה, בכל כפר ערבי שנכבש בוצע טבח המוני, מכוון ומתוכנן. ביום שישי, 9 במאי, אחר הצהריים הובא ראיון ארוך, בן 11 וחצי דקות, עם תדי כץ, המוצג כ"היסטוריון ישראלי" ש"גילה את הטבח בטנטורה". במהלך הראיון הארוך הזה ציין כץ שמספר הנטבחים בטבח טנטורה הוא מספר מאות, אך הוא והמראיין – ראש אלג'זירה בישראל – "שכחו" לציין שעבודת המ.א. של כץ נפסלה והוא חויב בתשלום פיצויים בגין הוצאת דיבה במסגרת עבודתו זו על לוחמי חטיבת אלכסנדרוני. (אגב, ההיסטוריון הפלסטיני וליד אלח'אלדי, פרסם בתחילת שנות ה-90 ספר בכותרת "למען לא נשכח" ובו הוא סוקר את "כפרי פלסטין שהרסה ישראל ב-1948 ושמות חלליהם". בעמודים 777-778 הוא מציין את שמות חללי טנטורה, והוא מונה 11 (אחד עשר!) שמות בלבד.)

בתקופה האחרונה, מביא ערוץ אלג'זירה מספר פעמים רב בכל יום סרטים קצרים על כפרים ערבים שהיו בישראל עד 1948, וסרטים אלו מסתיימים בכתובית הקבועה: "זכות המסרבת להישכח", במשמע – זכות השיבה. בסדרת ארבע תוכניות תחקיר סוקרת אלג'זירה את פרטי המזימה שהביאה להקמת ישראל, כולל "מסמכים שנחשפים בה לראשונה". (הצגה זו של התוכנית נופלת היטב על אזני הצופה הערבי ש"תיאורית המזימה" היא חלק חשוב, ולעתים עיקרי, באופן שבו הוא מתייחס לכל מה שקורה בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט.)

ב-30 באפריל 2008 אירח הערוץ את דובר נטורי קרתא, דוד וייס, שגם הוא שפך על המדינה והציונות קיתונות של שנאה וארס בראיון שארך 48 דקות, שבו כונתה ישראל – בין יתר הסופרלטיבים – כישות שקמה על אדמה גזולה, ושאין לה – על פי היהדות – זכות קיום. צוין בה גם שיש בנטורי קרתא מי שקורא למנות שר מטעמם בממשלת חמאס.

ג'יהאד תקשורתי זה של אלג'זירה נגד ישראל והמשטרים הערביים מעלה את השאלה: מה דוחף אותה לג'יהאד זה? מה גורם לערוץ טלוויזיה מהמפרץ, המשודר ממדינה שישראלים יכולים להיכנס אליה ולהסתובב בה באופן חופשי, להתייחס לישראל באופן כל כך שלילי ועוין? לשאלות אלה יש שלוש תשובות ספונטניות אפשריות:

האחת – רגש לאומי-דתי עמוק ואמיתי.

השנייה – רצון להשיג רייטינג גבוה.

השלישית – רצון לשפר את חיי הפלסטינים על חשבון ישראל, וניסיון לשחרר את האומה הערבית משלטון הדיקטטורים המושחתים השולטים בה ביד רמה.

סיבות אלה, הגם שהן נראות כאמיתיות, הן – למירב – חלקיות. הסיבה הגדולה, האמיתית, העמוקה לג'יהאד שהכריזה אלג'זירה נגד ישראל קשורה לפרט נוסף שחשוב לציין על אלג'זירה ואחיותיה המשדרות מהמפרץ (אבו-ד'בי, דוביי, אם בי סי ועוד) הוא שהן מתעלמות כמעט לחלוטין ממה שקורה אצלן, במפרץ. ערוצים אלה, ואלג'זירה בראשם, שמו להם למטרה להפנות את זעם העולם הערבי אל ישראל ואל שליטי מדינות ערב כאחראים הישירים והבלעדיים לבעיות הכרוניות והעמוקות של העולם הערבי, ובראשן הסבל, הפליטות, העוני, האבטלה, המלחמות הפנימיות, הבורות, השבטיות, התשתיות המפגרות, המחלות, העריצות, השחיתות והקיצוניות. התמקדות אלג'זירה ואחיותיה בישראל נועדה להסתיר מעין הצופה הערבי את האמת על העושר העצום והמיליארדים הרבים הזורמים יומם ולילה אל ידי קומץ ערבים, בדוים, מדושני עונג ומפוטמי בשר, השולטים בנפט שאללה העניק לערבים, לכל הערבים, ומידי פעם זורקים עצם לרעבים כדוגמת איצטדיון דוחא בסכנין, כדי שיתעסקו בכדורגל ויעזבו במנוחה את עשירי המפרץ לבנות לעצמם ארמונות פאר עם ברזי זהב וגורדי שחקים מנקרי עיניים, לרכוב במדבר על מכוניות עשויות (לא מצופות) מכסף, לקנות כל מה שזז ולא זז בעולם, ולבלות בבתי הזונות, ההימורים והמרזח באירופה. (כל אלה אסורים על פי האסלאם)

זוהי הסיבה העיקרית, האמיתית, העמוקה, לג'יהאד התקשורתי שהכריזה אלג'זירה נגד ישראל. הבעיה שלהם איננה ישראל אלא המיליארדים של עצמם, ובימים אלה, כשמחיר הדלק עולה ואתו מאמירים רווחי מדינות המפרץ, עולים מחירי המזון במדינות ערב, ועמיהן עלולים לגלות את הקשר בין עניים המעמיק והעושר המתגבר של עשירי המפרץ. לכן זו התקופה שבה מתגייסים ערוצי המפרץ ללבות את האש נגד ישראל ומשטרי ערב, כדי להרחיק את תשומת לב עמי ערב מהמיליארדים הזורמים אל כיסיהם בלא הרף.

אם הקטרים היו באמת נגד ישראל הם היו מונעים כניסת ישראלים לשטחם, והיו נוהרים בהמוניהם ללבנון ומצטרפים לחיזבאללה, או מסתננים לעזה כדי לחבור לחמאס. אבל זה לא העניין. אין להם שום דבר אמיתי נגד ישראל; מדינת הציונים היא רק עלה תאנה המסתיר את ערוותם המתגלמת בדמות מאות מגדלים רבי קומות ומנקרי עיניים הזקורים אל על בקטר, במנאמה, בדוביי ובכווית כאברי זכרות עצומי זקפה ואדירי עצמה.

ככל שיגדל הפער הכלכלי בין עשירי המפרץ ועניי העולם הערבי כך יגבירו ערוצי הטלוויזיה היוצאים מהמפרץ את הג'יהאד התקשורתי שלהם נגד ישראל ומשטרי ערב. מה שהם עושים אינו תקשורת אלא הסתה לשמה, שאין מאחוריה שום עניין לחשוף את האמת אצלנו אלא לכסות עליה במפרץ.

אין שום ספק שתפקיד אלג'זירה ודומותיה בליבוי האש באינתיפאדה השנייה הביא להרוגים רבים בשני הצדדים. דם ישראלים ופלסטינים הנשפך ברחובות, באוטובוסים ובמסעדות, כמו גם סבלם של תושבי רצועת עזה, חשוב בעיני עשירי המפרץ פחות מהנפט הזורם בעורקיהם. מצידם שיקיזו אלה את דמם של אלה בעידוד אלג'זירה, ובלבד שאף אחד לא ישים לב למיליארדים הזורמים לכיסיהם, לחשבונותיהם ולנערותיהם.

ועכשיו עומדת השאלה בפני מדינת ישראל, האם לשתף פעולה עם ערוץ אלג'זירה שאין בינו ובין תקשורת אמיתית שום דבר. המלצתי לסגן השר מג'לי והבה לפני מספר שבועות למצוא סיבה להעיף מפה את אלג'זירה ואולי גם גרורה אחת או שתיים, אבל יש אצלנו יותר מידיי עייפי נפש הפוחדים מלנקוט את המעשה הנכון.

לאחרונה ניסו מדינות ערב להטיל מגבלות על "ערוצי הלווין" (הם פוחדים להגיד את השם המפורש של אלג'זירה), אך מיותר לציין שאלג'זירה עושה פוזה שהיא "לא סופרת אותן ממטר". עם זאת, מרוקו סגרה את משרדי אלג'זירה ביום שישי, 9 במאי 2008, מפני שערוץ זה – על פי האג'נדה שלו התומכת ללא סייג בארגוני "התנגדות" – נטה חסד לארגון הפוליסאריו, הנלחם במרוקו לעצמאות הסהארה המערבית. נראה שלמרוקאים יש יותר שכל מאיתנו, ויש להם גם יותר אומץ מאיתנו לפעול נכון מול החתולים השמנים במפרץ שלכולם נמאס מהצביעות המתחסדת שלהם. ההבדל בין השלטון במרוקו והשלטון בישראל הוא שהוא גילה את האמת, ואנחנו עדיין לא, ולכן אנחנו ממשיכים לשתף פעולה עם הג'יהאד המנוהל נגדנו, לארח אותו ולתת לו אפשרות לפעול בחופשיות נגדנו, כמו נאנסת המאשימה את עצמה על הדם שהאנס הקיז ממנה.

אם חפצי חיים אנחנו אין לנו ברירה אלא להעיף מפה את אלג'זירה, כי יותר גרוע מכפי שהם היום הם לא יכולים להיות. סביר להניח שמדינות נוספות – וביניהן ערביות – ילכו בעקבות ישראל, ואז אולי יהיה סיכוי כלשהו שאלג'זירה תחדל מהג'יהאד למען השמנים של המפרץ ותתחיל להיות תקשורת אמיתית. עד אז אין שום סיבה להתייחס אליה כתקשורת, כי היא לא יותר מלשונו הארוכה והבזויה של שיח' יוסף קרדאוי, ומידם המגואלת בדם ישראלים של ראשי חמאס וחזבאללה.

[email protected]