סוגרים צמצם בתקשורת הישראלית

סוגרים צמצם בתקשורת הישראלית

מאת בועז ארד  14 בספטמבר ‏2006

התקשורת הישראלית בונה "כפרי פוטיומקין" תודעתיים תוך הרס ופגיעה באינטרסים הקיומיים של המפרנסים אותה.

במוצאי שבת שעברה ( 9 בספטמבר) נערכה עצרת המונים בקריאה להקמת וועדת חקירה והתפטרות המנהיגות. עשרות אלפי אנשים מכל שכבות הציבור גדשו את כיכר רבין בתל אביב. איש לא ביצע ספירה מוסמכת למספר המשתתפים אולם לא נראה הבדל גדול בין גודש הכיכר בהפגנה זאת לעומת גודשה בהפגנה הקודמת שנערכה להזדהות עם החטופים בה צויין המספר 60 אלף איש בכל אמצעי התקשורת כהערכת מספר המשתתפים. בכל אופן אנשים מכל שכבות הציבור, הגיל המוצא והזהות הפוליטית הגיעו להביע תמיכה ואת מחאתם כנגד עומק השחיתות שהתגלתה במלחמה ובהכנות לה ודרשו בדיקה והסקת מסקנות נוקבות ובלתי-תלויות.

הכרה חדשה על עומק השבר בתפקוד מנגנוני החברה הישראלית התבררה כאשר ניסיתי לאתר את סיקור ההפגנה בתקשורת. אותה תקשורת שהטיבה לתאר את מיקום נפילות הקטיושות, שטחי ההתכנסות בהם רוכזו יחידות מילואים, תוכניות צבאיות והערות ביקורתיות בין קצינים שנחשפו בפתיחת עדשות ומיקרופונים מלאה ובלתי-מוגבלת בשם "זכות הציבור לדעת", תקשורת שאפילו שימשה והציגה את דברי נאצראללה ככלי תעמולה – שתקה ונדמה, סגרה צמצם.

בקטע נאום שטרם שודר בשום כלי תקשורת אלקטרוני ישראלי אמר עו"ד אליעד שרגא אמירה שסחפה קריאות תמיכה עזות במיוחד מן הקהל: "ראינו בחזית , צבא שמקיים יחסים חולניים עם התקשורת. תקשורת שמדליפה תכניות אופרטיביות ומסכנת חיי אדם, תקשורת שפוגעת במורל הלאומי, ותקשורת שהופכת את המלחמה לתוכנית ריאליטי, אל מול עיני ההורים, הטרוטות מחוסר שינה, והמוטרפות מדאגה." קריאה זאת מצטרפת לקריאות חריפות בהרבה העוברות במחתרת – ברשתות הקשר הלא רשמיות של הדואר האלקטרוני.

תמונת ההפגנה מYnet

בערוץ 1, "שופרה הרשמי" של מדינת ישראל, ערוץ המתפרנס ממיסי הציבור בתואנה כי יש לשרת את הציבור גם כשאין הדבר פופולרי או רווחי כלכלית, לא היה זכר לעצרת ההמונים. לא הצלחתי לראות ולו תמונה אחת. למחרת הוצגה העצרת ב"מבט" מזווית מקורית במיוחד – לא נאומו של אליעד שרגא, ראש התנועה לאיכות השלטון ושובת רעב, גם לא הוזכר או שודר נאומו של יחיאל גילה, מפקד גדוד המילואים של סיירת מטכ"ל לשעבר ושובת רעב. גם לא שודר נאומו של מר יוסי שריד שר החינוך לשעבר או נאומו של מר משה ארנס שר הביטחון לשעבר… בהברקה יצירתית נבחרה זווית ייחודית לכיסוי העיתונאי של ערוץ 1: המצלמה עקבה אחר ילדה מרמת הגולן והכתבה תיארה את התרגשותה בטרם תקרא את חיבורה על 'החופש בצל המלחמה' בפני באי העצרת (יומן חביב הראוי לכתבה בתוכניות הילדים בערוץ "לוגי"), המצלמה הקפידה לעקוב אחריה בקלוז-אפ ולא לפתוח צמצם לתמונה רחבה שתתאר את העצרת ותראה את ההמונים שמילאו את הכיכר וקראו, מי לועדת חקירה ומי להתפטרות. ערוץ 1 נמנע מלשדר ולו תמונה אחת שתפריך את התחושה כי המחאה גוועה ואין לה תמיכה עממית רחבה – תחושה אותה מנסים מקורבי ראש הממשלה להפיץ בכל כלי ואתר אפשרים.

מעל: צילום ההפגנה בNRG

באתרי האינטרנט של העיתונים המובילים נדחקה העצרת לשוליים – בעיתון "הארץ" למחרת היום לא ניתן היה לאתר ולו סימן לכך שהייתה עצרת משמעותית בערב הקודם. מעבר על אתר האינטרנט של העיתון ביום א' מגלה תמונה סוריאליסטית – הרחק מטה במרחק מסך בין הכתבות השוליות מוזכרת כותרת: "רבבות ברחובות דורשים מהנשיא להתפטר"… אלא מה, בטייוואן!!! המצב האבסורדי הזה גרם לטוקבקיסטים להוסיף את המשפט בהערותיהם "המונים בטייוואן דרשו את התפטרות הנשיא… קצב". כך גם הודיעה ידיעה במיקום שולי ב-YNET.

בעיתון הארץ: "רבבות דורשים את התפטרות הנשיא"

לתופעה המשלימה להתעלמות התקשורת ולבגידת הערוצים הממומנים יש מכנה משותף עימם – גם היא ממומנת על ידי כספי מיסים, מדובר בתופעה מנוולת ומרגיזה, תופעת הטוקבקסטים מטעם, אלו הבונים עבור הציבור הישראלי "כפרי פוטיומקין" תדמיתיים. "כפרי פוטיומקין" הינם שם נרדף לאחיזת עיניים שמאחוריה כוונות פוליטיות, הם קרויים על שמו של גרגורי אלכסנדרוביץ פוטיומקין, משריה של הצארינה יקתרינה הגדולה. לפי הסיפור המקובל, כאשר עמדה הצארית לבקר בקרים שבדרומה של רוסיה בשנת 1787 דאג פוטיומקין, שניהל מסע צבאי בקרים להקים חזיתות כפרים לאורך הגדות השוממות של נהר דנייפר כדי להרשים את הצארינה ונוסעיה בחשיבות כיבושיו ובכך להגדיל את ערכו בעיניה.

"יועצים איסטרטגיים" במשרדי יחסי ציבור "מכרו" חבילת "דימוי אישי ציבורי" לפוליטיקאים נרפים ובעבור אתנן הולם הם פועלים "לעיצוב הקונספט" שישפיע על דעת הקהל. זאת תוך כדי יצירת מצגי שווא, התחזות ורכילות אנונימית ותוך זיוף המציאות במדיה (שקשה להתחקות על עיקבותיה). לכאורה הם מתחזים לאנשים מן הישוב: "שכנה" שירדה עם כלבה לכיכר והיא היתה ריקה…." או אדם שהזדהה כ"שוטר בכיר" ששמע מחבריו במטה כי לא היו יותר מ- 12 אלף איש בכיכר… וכותרתו: "הדיווח על מספר המפגינים מוגזם כלפי מעלה" או "שכן" שמעולם לא ראה הפגנה כה עלובה וקלושה…. הודעות כאלו מילאו את מדורי התגובות עוד בטרם החלה ההפגנה, הודעות ששוכפלו בכל אתר אינטרנט בו הופיע אזכור שולי לעצרת… דוגמא לדיווח כזה הוא של ה"שוטר הבכיר" המתיימר להעמיד את המספרים על דיוקם בכל אתרי האינטרנט: תגובה 14 באתר "הארץ", תגובה 34 באתר "מעריב",באתר Ynet – כנראה הוסרה ההודעה של ה"שוטר" אך התגובות האחרות מדברות בעד עצמן. ניתן לזהות את המגיבים מטעם על פי נוסחאות קבועות: "לא צריך ועדה-צריך לתת לעבוד", הפחדה: "זו הפגנת ימין-כתומים-ביבי", זילזול: "החבר'ה" באו רק כדי "לראות הופעה", השמצות: "שרגא והמארגנים הם לא מה שנדמה אלא מושחתים" ודיווח שיקרי על מיעוט משתתפים מפי "שוטרים" וברי סמכה.

המחשבה כי כספי המיסים שלנו מוזרמים למשרדי יחסי ציבור התומכים בפוליטיקאים מושחתים על ידי שתילת ידיעות מטעם וזיוף המציאות מעבירה צמרמורת אורוולינית. במסגרת חקירה נאותה של אירועי המלחמה חשוב לתבוע כי לא יפקד מקום הבדיקה המתבקשת על תפקודם של ערוצי הטלוויזיה הישראלים, כמו גם "נתיב הכסף" של כספי המיסים שלנו הזורמים אל משרדי פרסום ו"יועצים איסטרטגיים" המממנים  "כפרי פוטיומקין" של טוקבקיסטים מטעם.