דוקטורינת פוטין: צ'כוסלובקיה בגאורגיה
רוברט טרז'ינסקי ובועז ארד | 12 באוגסט 2008
"המערב נמצא כעת במלחמה בת שתי חזיתות" אומר הפרשן רוברט טרז'ינסקי, "המלחמה בטרור הנמשכת במזרח התיכון – וכעת אנו מוצאים את עצמנו בהתחדשות המלחמה הקרה עם רוסיה". פוטין משלים את המסע הרוסי מסוג אחד של דיקטטורה תוקפנית למשנהו, מקומוניזם לפאשיזם.
ביום שישי התרחש הקרב הראשון בין האומה הקטנה ושוחרת החופש של גאורגיה לבין רוסיה הפולשת. (להודעות משרד החוץ הגאורגי כאן). לכאורה פלשו הרוסים על מנת להגן על בעלי לאומיות רוסית בחבל הבדלני של דרום אוסטיה אולם מטוסי רוסיה הפציצו מטרות ברחבי גאורגיה והטנקים הרוסיים חצו מעבר לדרום אוסטיה אל מרכז גאורגיה. למרות הודעות ההטעייה הרוסיות על הפסקת הלחימה ההפצצות על גורני הנמצאת בתוך גאורגיה נמשכות (ולראייה פציעתו הקשה של כתב ידיעות אחרונות צדוק יחזקאלי ורצח עיתונאים במרכזה האזרחי של גורני היום).
הרוסים וחלק מחסידי ההתרפסות בפני דיקטטורים במערב טוענים כי העימות נגרם על ידי "התגרות" גאורגית. כתב החוץ של ערוץ 10, ניצן הורוביץ, כינה את המאמץ של הגאורגים לשימור ריבונותם כ"מחטף". אולם האמת היא שבמשך שנים תמכה רוסיה בבדלנים אתניים רוסים בגאורגיה על מנת לערער את עצמאותה. נשיא גאורגיה מיכאיל סאאקשווילי תיאר את אופי ההשתלטות הרוסית הזוחלת שהפכה למלחמה תוקפנית מתוכננת במאמר אותו פירסם אתמול בוול סטריט ג'ורנל (ומתורגם לעברית ב"אנכי") בו פנה למערב לתמיכה.
מבט חטוף במפת גאורגיה ימחיש כי דרום אוסטיה מהווה טריז אל לב גאורגיה המחלק את המדינה לשנים ומאמצי גאורגיה לשמר את שלטונה באזור לא היו "התגרות" אלא מאמץ נואש, וקו אחרון של מגננה נגד ההשתלטות הרוסית הזוחלת.
לגאורגיה לא היו אשליות לגבי יכולתה להתמודד עם רוסיה ולהביס את צבאה במלחמה כוללת, נראה כי הנשיא הגאורגי קיווה כי פעולה צבאית נגד הבדלנים בדרום אוסטיה תשמש כאזהרה לממשל הרוסי, שעשוי לחשוש מגינוי עולמי בשל הסלמת העימות. ראייה זאת נתקלה בהתנהלות רוסית מאפיונרית חסרת בושה המבוסמת מכוחה הגיאופוליטי העולה. ראש הממשלה הרוסי פוטין, שעדיין מחזיק בהגה הניווט, נשא נאום חצוף בו האשים את המערב ב"מנטליות של המלחמה הקרה" כשהוא מציג את הקורבן כתוקפן ואת רוסיה ונאמניה התוקפניים כקורבנות. אך להצגת ה"קורבן" של פוטין לא היה יסוד בשום הצהרה אחרת של מפקדי הצבא והפוליטיקאים הרוסים וגם לא באופי הפעולה הרוסית – הם תוקפים כי הם יכולים ואיש אינו עוצר בעדם.
זהו אזכור גס למדיניות החוץ הסובייטית (דוקטרינת ברזנייב) שקבעה כי זכותה של ברית המועצות לשלוח את הטנקים שלה לכל מדינה ממדינות הלווין שלה בה התערער השלטון הקומוניסטי. דוקטורינת פוטין הינה לשמר את השליטה של הקרמלין על הרפובליקות הסובייטיות לשעבר.
זאת תזכורת לחורבן שזרעו הרוסים בצ'כוסלובקיה בשנת 1968. באופן שאינו פחות מאיים מזכירים האירועים את מהלכי הנאצים בצ'כוסלובקיה של 1938. פוטין מממש את ספר התסריט של משבר הסודטים ("סודטנלנדס") אותו תיכנן היטלר בשנת 1938 כתירוץ לפלישה לצ'כוסלובקיה. היטלר חימש ותמך בגרמנים אתניים באיזור הבדלני על הגבול הצ'כי עם גרמניה, ואז השתמש בצורך להגן על גרמנים אלו כתירוץ לסיפוח חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה ולאחר שהותיר את צ'כוסלובקיה ללא אפשרות הגנה, היטלר פשוט בלע אותה כולה.
בגאורגיה, פוטין חימש ותמך בבדלנים ממוצא רוסי, והרחיק לכת עד כדי הענקת אזרחות רוסית למיעוטים המתגוררים בתוך גאורגיה – מה שאיפשר לו לשלוח בנוחות את הטנקים בתירוץ של הגנה על אזרחים רוסים. בפועל פוטין סיפח את אזרחי גאורגיה כהקדמה לסיפוח גאורגיה. לאחר שכבר בלע שתי פרובינציות גאורגיות, דרום אוסטיה ואבחזיה, פוטין דורש כעת שגאורגיה תפרק את משטרתה מנשקה באיזורים הגובלים עם מובלעות אלו, על מנת לתת לבדלנים הרוסים שליטה חופשית גם שם. זאת ההקדמה לסיפוחה המלא של גאורגיה ושיעבודה במעמד של מדינת חסות רוסית.
ברזנייב כפה את הדוקטרינה של שלטון בכוח בשם ההגנה על המצעד הסוציאליסטי. בעוד הדוקטורינה של פוטין דומה למעשה – "לשלוח את הטנקים" – והיא נכפית בשם לאומניות אתנית בסגנון נאצי. למען "שטח המחייה" הרוסי. סגנון השלטון האוטוריטרי של פוטין ברוסיה מכונה"סטאלין לייט", המדיניות שלו כלפי הרפובליקות הסובייטיות לשעבר יכולה להתקרא "היטלר לייט". מצב זה מסמן את ההשלמה של המסע הרוסי מסוג אחד של דיקטטורה תוקפנית למשנהו, מקומוניזם לפאשיזם.
מה יכולה ארצות הברית לעשות? זה עלול להיות מאוחר מידי עבור גאורגיה. רוסיה נראית נחושה להשתמש בכוחה הצבאי העדיף להדחת סאאקשווילי ולהצבת ממשלת בובות כנועה. גאורגיה עשויה להיות קטנה מידי ורחוקה מכדי שארה"ב תציע סיוע מועיל, מעבר לתמיכה המוסרית של דחיית רוסיה מקבוצת ה G-8 ומארגונים אחרים של מדינות תרבותיות.
"מעל הכל" כותב טרז'ינסקי, "המשבר הנוכחי מדגים כי עלינו להפסיק להתייחס לרוסיה כאומה תרבותית, כ"שותפה" המזהה אינטרסים משותפים. עלינו להכיר כי רוסיה חזרה להיות אוייבתנו, אם כי למרבה השמחה היא קטנה יותר ופחות מסוכנת מאשר היתה במאה ה-20. אנו נמצאים במלחמה קרה חדשה עם רוסיה – ניתן לקרוא לה מלחמה קרה קלה – ועלינו להכיר בעובדה זאת".
למרות המסקנות המתבקשות ממנהיגי ישראל ממהלכי רוסיה ודמיונם לסכנת ההפקרה העתידית של ישראל, הרי שמנהיגי ישראל מסרבים להכיר במציאות או להצהיר על עמדה; ציפי ליבני המתיימרת להנהיג את ישראל התחמקה ביומיים האחרונים בעצבנות משאלות כתבים והצהירה הצהרות שסיכומם היה התרפסות בפני רוסיה ומאמץ לא להרגיז את הפריץ.
אהוד ברק, המתיימר השני להנהגה חמק מלהצהיר הצהרות ברורות בתרגיל מיוחד "אסור לנו להצטייר כמי שנוטש את ידידיו בשעת צרה" אמר, מבלי לבטא שום ביטוי מעשי של תמיכה מלבד הדאגה של איך הוא יצטייר.
שום אישיות פוליטית בכירה בישראל לא יצאה ולו בהצהרה אמיצה ועקרונית אחת שתדגיש את תמיכתה של ישראל באוהבי החירות בעולם – האם זה מה שאנו מצפים מידידינו בעולם בעת צרה?
בניגוד לאלו המתיימרים להנהיג את ישראל זיהה הסנטור מק'קיין את החשיבות המוסרית והאסטרטגית הדחופה של האירועים. בהצהרה ברורה ומעוררת הערכה ציין הסנטור מק'קיין כי רוסיה פולשת ללא הצדקה מעבר לגבול בינלאומי מוכר של מדינה דמוקרטית שראויה לתמיכת והערכת המערב.
"ההשלכות של הפעולות הרוסיות מרחיקות הרבה מעבר לאיום על השלמות הטריטוריאלית והעצמאות של גאורגיה הדמוקרטית. רוסיה עושה שימוש באלימות נגד גאורגיה, בין השאר, על מנת להפחיד את שכנותיה האחרות כמו אוקראינה מלבחור לחבור עם המערב ולדבוק בערכים הפוליטיים והכלכליים המערביים. במצב זה, גורלה של גאורגיה צריך לגרום לדאגה עמוקה לאמריקאים ולכל האנשים המקדמים בברכה את סופה של אירופה המחולקת, והעצמאות של הרפובליקות הסוביטיות לשעבר. התגובה הבינלאומית למשבר זה תקבע כיצד רוסיה תנהל את יחסיה עם שכנות אחרות".
"אתמול הסיגה גאורגיה את כוחותיה מדרום אוסטיה והציעה הפסקת אש", אמר מק'קיין, "הרוסים הגיבו בהפצצת שדה התעופה האזרחי בבירת גאורגיה, טיביליסי, ובהגברת התקפתם באבחזיה. דפוס התקפות אלו נראה כמכוון לא להחזרת סטאטוס קוו לדרום אוסטיה, אלא יותר כמכוון להפלת המשטר הנבחר דמוקרטית של ממשלת גאורגיה. אסור שדבר זה יהיה מקובל על ארצות דמוקרטיות בעולם, ועלינו לעמוד יחד בגינוי אוניברסלי של התוקפנות הרוסית". מקיין הוסיף והכריז "אנו כולנו גאורגים היום".
מנהיגי ישראל צריכים לצאת בקריאה דומה לזאת של הסנאטור מק'קיין ולהאיץ בארה"ב ובנאט"ו לבטא את תמיכתם ברכבת אווירית הומניטרית שתנסה למנוע את הכיבוש המיידי של שארית גאורגיה על ידי הצבא הרוסי ותחשוף את התרמית הרוסית לעיני העולם. ישראל יכולה גם לתרום את חלקה בציוד רפואי, בתי חולים ניידים ושאר אמצעי הסיוע ההומניטרים כפי שהוצעו בשעתו לתורכיה בעקבות רעידות האדמה.
בשלב זה נראה כי את התמיכה המוסרית והאינטלקטואלית בעמידתה הגיבורית של גאורגיה למען החופש לא נמצא בקרב המנהיגות הישראלית, את החלל הזה יהיה עלינו, האינטלקטואלים העצמאיים, הזכות והכבוד למלא.
אלו הרוצים לעשות שימוש בזכות הבעת הדעה, שעדיין עומדת לנו למרות ההפקרות של מנהיגינו, מוזמנים לעצרת מחאה שתתקיים ביום חמישי הקרוב (14 באוגוסט בשעה 19:00) ותתכנס ברחוב אלנבי 1 בתל אביב לבניית שרשרת אנושית שתבנה מהשגרירות האמריקאית אל השגרירות הצרפתית (ובתקווה שתגיע גם לבריטית), שרשרת שתדגים כי לאוהבי החירות בישראל יש עמדה.
קריקטורה מתוך המדריך האדום לילדים ודיפלומטים מאת ויקטור ואשי, הספר פורסם בשנת 1967 ומתאר את זוועות המשטר הסובייטי. הקריקטורה מלווה בכיתוב: "אהבת הסובייטים לאחיהם בני האדם לא הכירה גבולות. הרפובליקה האוקראינית החדשה הורשתה להצטרף לרפובליקה הסובייטית החדשה… "בהתנדבות".
העצמאות של הרפובליקה הגורגית גם היא הובטחה על ידי הסובייטים בשנת 1921. על מנת "להבטיח" את ה"עצמאות", הסובייטים איגדו את גורגיה לאיחוד הסובייטי שמונה חודשים לאחר מכן, לאחר פלישה של הצבא האדום".
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.