אולמרט, לך הביתה
 
אריה אבנרי משגר מכתב אישי אל ראש הממשלה: לעשות את הצעד הנכון, לטובת כולנו: "הודע מיד על התפטרותך. אולי בכך תתרום משהו חיובי לבלימת תהליך ההרס המוסרי של המדינה שלו אתה אחראי"
 
 

מאת: אריה אבנרי   |     |  www.Nfc.co.il

שלום אהוד,

לפני שבועות ספורים פניתי אליך באמצעות "חדשות מחלקה ראשונה" (Nfc) וקראתי לך להתפטר באופן מיידי מתפקידך ולפרוש מן החיים הפוליטיים. נכון, מדובר בצעד קשה, לא נעים, שהרי טרם מלאה אפילו חצי שנה לכהונתך; ודאי קשה הדבר שבעתיים לאדם מסוגך, שמעולם לא נטל אחריות אישית ותמיד הטיל אותה על אחרים, חפים מפשע ומעוון. ובכל זאת, אם היית נוהג כך, אולי היה עולה בידך להציל מעט מכבודך האבוד, שהרי בחודשים האחרונים הפכת לאיש המאוס במדינה, אדם שנתפס בתודעת הציבור כמי שעומד בראש ממשלת זדון; ובדרך אולי גם היית נחלץ מכמה חקירות שינהלו נגדך זרועות אכיפת החוק, חקירות שעתידות לחשוף אותך כאיש הפוליטי המושחת ביותר בתולדות המדינה.

 

אהוד, אתה נתון עתה במערבולת של ממש. מהביצה הטובענית הזאת לא תצליח להיחלץ, גם אם תפעיל את כל תרגיליך הידועים לשמצה, שחלקם כרוכים בעבירות נוספות על החוק: תחמונים, מניפולציות, פתיחת תיבות פנדורה על יריביך האמיתיים והמדומים. אני חושש שהעידן שבו גייסת עדים לטובתך הגיע לסיומו. קומץ אנשים נחושים וישרים – מסוגם של מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס; יועצו המיוחד למאבק בשחיתות, ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי; החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה; ושני עיתונאים שמטעמי אתיקה וצניעות לא אזכיר את שמם – התייצבו נגדך באומץ, חשפו את דמותך האמיתית בפני הציבור וימשיכו להיאבק עד להדחתך או לפרישתך מראשות הממשלה.

מדוע הפכת דווקא אתה לסמן המובהק ביותר של הזיקה בין הון ושלטון? יש לי השערה מוצקה: בגלל רצונך האובססיבי להתעשר. פגשתי לאחרונה אדם שלמד איתך באוניברסיטה. הוא סיפר לי שכבר אז, צעיר ככל שהיית, אמרת לו שכסף הוא הדבר הכי חשוב בחיים, ובכלל זה חשוב יותר מעשייה ציבורית. אולי זאת הסיבה שבחרת להפקיר את בטחון המדינה בידיו של עמיר פרץ, אדם נטול ניסיון בעל אגו מנופח, ובלבד שתוכל להמשיך לרצות את עשירי העולם באמצעות שר אוצר דמה, אברהם הירשזון, שאתה מנווט את מהלכיו ושולט בפועל במשרדו. חלק מהם נעזרו בעבר בשירותיך המשפטיים, ואולי יהיו לקוחותיך גם בעתיד, לאחר שתסולק בחודשים הקרובים בבושת פנים מהמערכת הפוליטית.

בעוד שבועיים תידרש להתייצב בפני ועדת וינוגרד, שבודקת את מחדליך וכשליך בניהול המלחמה בצפון, תקופה שבה נתגלית כעסקן פוליטי נטול כריזמה וכושר מנהיגות, שמאבד את עשתונותיו, מפקיר מאות-אלפי אזרחים בעורף הצפוני של המדינה ושולח – במהלך ציני עד להחריד – עשרות רבות של חיילים לקרב מיותר בשלהי המלחמה, בנימוק סרק של תועלת מדינית מדומה.

בתום המלחמה עתרה עמותת אומ"ץ לבג"צ בדרישה לחייב את ממשלתך להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי המלחמה והמהלכים שהובילו אליה. לצערי, העתירה נדחתה, ברוב של ארבעה שופטים נגד שלושה. עוד קודם לכן, בניסיון לסכל את האפשרות שהרכב השופטים ייענה לבסוף לדרישתנו, כפית על ממשלת הבובות שלך את ההחלטה להקים ועדת בדיקה בראשותו של השופט (בדימ.) אליהו וינוגרד. הערכת כי ועדת בדיקה מעין זו, שתמונה על ידך, לא תפנה כלפיך אצבע מאשימה, ובחשבון אחרון תהיה נוחה עבורך יותר מוועדת חקירה שתמונה על-ידי נשיאת בית המשפט העליון.

אם בכוונתך לשקר בעדותך בפני חברי הוועדה, כפי שעשית פעמים רבות בחייך, אני מציע לך לא להקל ראש בחבריה. האנשים שמינית ביוזמתך עשויים להתגלות כתלייניך הפוליטיים. את וינוגרד אני מכיר היטב מהתקופה שבה ניסה למנוע, בשבתו בדין, את הוצאת ספרי "הגביר" (העוסק בחבר הכנסת המנוח אברהם שפירא). הוא עקשן, נחוש ובלתי צפוי, ובגיל שמונים יכול להרשות לעצמו גם להיות סופסוף אמיץ; המשפטנית פרופ' רות גביזון, חברה בוועדה, ודאי תנשוף בעורפו, מתוך אמונה שהדבר יסייע לה בסלילת דרכה לבית המשפט העליון; האלוף במילואים מנחם עינן, חבר נוסף, מוכר לי כאדם חסר פניות; יתר חברי הוועדה ודאי יתיישרו לפי הקו הנוקשה.

בסוף השבוע פלטת – כביכול באקראי – ספין חדש: "הורגים אותי", מלמלת באוזנו של העיתונאי בן כספית ממעריב והעמדת פני אדם נרדף, נבגד ונעלב. ואולי אתה באמת חש לאחרונה בדידות: התקשורת, שתמיד פחדה ממך ופינקה אותך, מפסיקה בהדרגה לראות בך אתרוג (בנוסח אריאל שרון) ומבינה שאתה תפוח רקוב, פרי באושים. אפילו המנהיג הנצחי של התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, שילוב של אדם צבוע וכדאיניק – שהזמין אותך לפני כשנה להיות אורח הכבוד בכנס לטוהר המידות שארגנה תנועתו ושמר מאז על דממה בענייני פרשות השחיתות שלך, לאחר שהבין את גודל הקלון שהמיט על עצמו – החל באחרונה "לצייץ" נגדך, בניסיון נואל לזקוף לזכותו מאבק של אחרים. הזרזיר הלך להתנתק מהעורב.

אבל אינך ראוי לרחמים, אהוד: כל חייך דרסת את מי שעמד בדרכך, מעלת באמונם של מנהיגים שהעלו אותך על גבם לצמרת. הגיעה העת שתשלם על כך. חז"ל הרי אמרו כבר: "על דאטפת אטפוך וסוף מטיפך יטופון".

מתוך היכרותי עימך, אני יודע היטב שיהירותך, שחצנותך ואמונתך ביכולתך לכופף ולתמרן את כל המערכות, לרבות את מערכת אכיפת החוק, יסכלו כל אפשרות שתפרוש מתפקידך מרצונך הטוב. אני מודע גם לכך שכדי להציל את עורך, אתה מסוגל לנקוט בצעד לא אחראי קיצוני, למשל לעורר פאניקה בציבור ביחס לאיום הגרעיני האירני, הכל כדי להקנות את התחושה שעזיבתך את כיסא ראש הממשלה תהיה סכנה קיומית למדינה. תמיד היית טוב ביצירת מצגי שווא, בפיזור מסכי עשן ובהמצאת ספינים.

נסיעותיך האחרונות לחו"ל נועדו, בין היתר, להזין את הרושם הפיקטיבי שבשיחותיך עם מנהיגי העולם בוושינגטון, מוסקבה ובייג'ינג הצלחת להניע מהלכים בינלאומיים שיסייעו למדינת ישראל. לא הופתעתי מגל הנסיעות האחרון: מאז ומתמיד היית ראוי לתואר "הנוסע המתמיד"; נסעת יותר מכל נבחר ציבור אחר במדינה. בחלק לא מבוטל מנסיעותיך, כך נודע לי, ביצעת בדרך עצירת ביניים בשווייץ. מעניין למה. נותרה לי נחמה פורתא: מאז שנבחרת לראשות הממשלה, מאבטחים רבים ועיתונאים רבים מלווים אותך בנסיעותיך לחו"ל, מה שכמובן מקשה עליך לקיים במהלכן פגישות עסקיות. לבי איתך.

אגב עיתונאים, להקת נוסעי החינם שמלווים אותך בקביעות במסעותיך השמיעה לאחרונה מול המצלמות והמיקרופונים ובאמצעות המקלדת דברי הלל על הישגיך. הם לא שכחו לצטט את מה שאנשיך הכתיבו להם: החקירות שמתחילות עתה והפרסומים הנבזיים בארץ על מעשיך הפליליים מסבים נזק לאינטרסים החיוניים של המדינה ומסיחים את דעתך מהם. לשבחך ייאמר שאתה יודע היטב לעבוד על עיתונאים ולנווטם כחפצך. כמה מהם הפכו לחברים שלך, מבלי שהבינו שבתמורה אתה מצפה מהם לנקות אותך מכל חשד. במקומך, לא הייתי סומך עליהם לאורך זמן. גם להם כבר יש ספקות לגבי אולמרט האמיתי.

במשך שנים ניסיתי להסביר לדן מרגלית, חברך הקרוב לשעבר, עד כמה אתה אדם מושחת. רק לאחרונה, בעקבות המלחמה בצפון, מרגלית הפנים סופסוף הפנים את העובדה הזאת והעז לצאת נגדך. אמנם, הוא סולק בשל כך מחצרך המזוהמת, אך בסופו של דבר שמר על כבודו המקצועי. מודה ועוזב ירוחם.

רבות מנסיעותיך הקודמות לחו"ל כשר בממשלה, כראש עיריית ירושלים וכמרצה מטעם הבונדס נוצלו לצורך פגישות עם אילי הון הנמנים היום עם ידידיך הקרובים. אחד מהם, דניאל אברהמס, רכש ממך את דירתך ברחוב כ"ט בנובמבר בירושלים במחיר מופקע (2.7 מיליון דולר) והשכיר לך אותה לאחר מכן במחיר מציאה (2250 דולר לחודש); ידיד אחר, איל ההון האוסטרלי פרנק לואי, ביקר אצלך בעיצומה של המלחמה בצפון. ניסית לסייע לו במכרז לרכישת מניות גרעין השליטה בבנק לאומי. אולי לא במקרה הוא מיוצג על-ידי עו"ד דוד חודק ממשרדו של מחותנך, עו"ד פרופ' יוסף גרוס. גרוס, אדם חיובי ביסודו, יזומן קרוב לוודאי בגללך לחקירת משטרה בנוגע לפרשת לאומי, ואולי ידבק בו רבב. בעצם, אין לו על מה להלין, שהרי הכל נשאר במשפחה.

החקירה בנוגע למעורבותך שלך בפרשה אינה מבשרת טובות עבורך, אף כי דורשי טובתך מנסים להמעיט באחריותך הפלילית להטיית המכרז. בניסיון לשבש את החקירה, פעלו אנשיך "ליירט" את ניצב (בדימ.) בורובסקי באמצעות סלמון קרובי, שגויס על ידם לספר כי ידוע לו שבורובסקי פנה בשעתו אל משפחת שרון והציע לפעול לסגירת תיקי החקירה נגדה בתמורה לתמיכה במינויו לתפקיד מפכ"ל המשטרה, מינוי שהוענק לבסוף למשה קראדי. שמחתי לסייע לבורובסקי לחשוף את הקשרים הסמויים בין העד המפוקפק לבינך: בתקופה שבה שימשת כשר התמ"ת, קרובי שימש כעוזרו של סגנך במשרד, ח"כ אלי אפללו, אך קיבל תקן פיקטיבי שלפיו שימש כביכול כעוזר שלך, כדי לזכותו בתוספת שכר. נציב שירות המדינה, עו"ד שמואל הולנדר, סיפק לי תירוץ דחוק לגיבוי המוזר שהעניק למהלך הזה. נושא זה נותר עדיין פתוח.

שמחתי לשמוע השבוע על החלטת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להורות למפכ"ל המשטרה לא להיות מדווח על מהלך החקירה בפרשה הזו, הואיל ופרקליטך וחברך, עו"ד אלי זהר (שבשעתו, בטרם מונה מזוז, היה מועמד לתפקיד היועץ משפטי לממשלה, בתמיכתך הנלהבת ובהמלצתו של חבר אחר שלך, שר המשפטים לשעבר יוסף לפיד, אך ויתר על המשרה), שעתיד לייצגך בחקירותיך השונות, מייצג את רב-ניצב קראדי בהתנהלותו מול ועדת זיילר.

כשנודעה ברבים החלטת פרקליט המדינה, עו"ד ערן שנדר, להורות למשטרה לפתוח נגדך בחקירה בפרשת בנק לאומי, ניסית לעשות תרגיל נוסף. לשכתך פרסמה הודעה שלפיה היועצת המשפטית של משרד האוצר, עו"ד ימימה מזוז, סיפקה הכשר למהלכיך במכירת מניות גרעין השליטה בבנק. (עמותת אומ"ץ החליטה לפנות השבוע אל מבקר המדינה בדרישה שימנע את מינויה של עו"ד מזוז לתפקיד יו"ר דירקטוריון חברת רכבת ישראל, מינוי שהוצע לה על-ידי שר האוצר. ראינו בכך צעד לפגם בתקופה שבה עליה להעיד במשטרה על התנהלות המשרד בפרשת הבנק.) אני חושד שכוונה זדונית עמדה מאחורי ההודעה הזאת: אולי ניסית לרמוז בכך ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אחיה של עו"ד ימימה מזוז, כי הוא המטרה הבאה בכוונת רובה הצלפים שלך. היועץ פסל את עצמו מלעסוק בפרשה, בגלל הקרבה המשפחתית, והעביר את ההכרעה לידי פרקליט המדינה, אך ממשיך לכהן בתפקידו, ובהמשך יידרש להכרעה בנוגע לחקירות אחרות שבהן אתה מעורב.

צר לי לבשר לך, כי בקרוב ייפתחו נגדך לפחות שתי חקירות משטרה נוספות. החמורה שבהן היא בפרשת רכישת דירת הגן היוקרתית בבניין לשימור ברחוב כרמיה בירושלים, פרשה שנחשפה על-ידי יואב יצחק. בדיקת מבקר המדינה תוכיח שאכן קיבלת טובות הנאה בהיקף של מאות אלפי דולרים, וזאת בתמורה לפעילותך – באמצעות מקורביך בהנהלת עיריית ירושלים – להשגת אישורים לקידום הפרויקט. תמיד ידעת איך כיצד לקנות בתים בזול ולמכור ביוקר. בשני המקרים, שם המשחק הוא קבלת שוחד.

ממתינה לך חקירה גם בפרשת ההטבות הכספיות הנדיבות שהעניק משרד התמ"ת, בעת שכיהנת בראשו, לכמה מלקוחותיו של עו"ד אורי מסר, שותפך לשעבר במשרד הפרקליטים הירושלמי שלך, וזאת בניגוד להמלצות הדרג המקצועי במשרד. עם חברך מסר, בעלה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דוידה לחמן-מסר, שמרת על קשרים סמויים, מניבי הון, מאז נאלצת לעזוב, בגלל תפקידך הציבוריים, את משרדכם המשותף. אתה זה ששידכת אותו, למשל – ולא בכדי – ללקוח "שמן" מסוגו של ארקדי גידאמק בעסקת רכישת מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים. קרוב משפחה של מסר גילה לי לאחרונה שהוא היה סטודנט מצטיין וישר עד שהכיר אותך. הפתגם העממי אומר שמי ששוכב ליד כלב, שלא יתפלא שיש לו קרציות.

אם לא די בכך, מנהלת לשכתך הנאמנה, שולה זקן, הסתבכה באחרונה בחקירה שמנהלת המשטרה בימים אלה בחשד למעשי שוחד ושחיתות ברשות המיסים. בשיחה עם עיתונאים במהלך ביקורך בסין, הבעת תמיכה בה ואמון לא מסויג בחפותה. לא היתה לך ברירה אחרת. זקן מלווה אותך מזה שנים רבות, עוד מאז משרד הפרקליטים. כמי שעבדה לצידך בכל תפקידך הציבוריים, היא נחשפה למרבית סודותיך הכמוסים, ובכלל זה לעבירות שעברת במהלך השנים. היא עצמה היתה מעורבת, בין היתר, בפרשת האי היווני: כמנהלת לשכת בעיריית ירושלים, היא זו שהזמינה, בשמך, את שר החוץ היווני לסעודה חגיגית בעיר, לבקשת איש העסקים דוד אפל, שחפץ לזכות בתמיכת צמרת השלטון ביוון בתוכניתו להקמת פרויקט נופש באחד מאיי המדינה. לא יכול לסרב לאפל, שתרם כספים למערכת הבחירות שלך כשהתמודדת מול אריאל שרון על הנהגת הליכוד. תמיד ידעת כיצד לגמול, על חשבוננו, לאילי הון שתמכו בך. הקופה הציבורית תמיד היתה עדיפה בעיניך על הקופה הפרטית שלך, שהתמלאה עד מאוד במשך השנים בזכות חבריך שועי העולם.

אך טבעי שהדבר האחרון שאתה רוצה הוא שזקן תפתח את פיה בחקירת המשטרה, שהרי מי יודע, עדותה עלולה להוביל לנושאים הקשורים לעבודתה איתך, מה גם שאני מוכן להמר על כך שהיית מודע לחלק ניכר ממהלכיה הסמויים ברשות המיסים. אתה עצמך הקפדת מאז ומתמיד לשמור על קשרים אישיים עם העומדים בראש מערכת המסים, ומסיבה טובה: רצית שרשויות המס לא יציקו לך יתר על המידה ולא יחטטו בחשבונות הבנק שלך ובנכסיך הפיננסיים הגלויים והחבויים. אין טעם להרחיב, אהוד: אתה יודע בדיוק על מה אני מדבר.

ההכרה הציבורית באופייך המושחת הולכת וגדלה. בסקר שנערך ערב הבחירות האחרונות, עשרים ואחד אחוזים מהנשאלים טענו שהשחיתות היא נושא שמעסיק אותם. והנה, בסקר שערכה ד"ר מינה צמח בימים אלה, בעבור תוכנית בערוץ הכנסת שבה הוזמנתי להשתתף לצידה, התברר כי כיום סבורים כבר שמונים ושבעה אחוזים (!) מהאזרחים שישראל היא מדינה מושחתת. לא למותר לציין שרבים מהם סבורים שאתה פוליטיקאי מושחת. אין לי ספק שגורלך נחרץ להיכנס לדפי ההיסטוריה של המדינה, לדיראון עולם, כאיש שהשחית אותה עד היסוד, וזאת בלי שאיש משרידי נאמניך וחסידיך באקדמיה ובתקשורת יצליחו לשכתב או לתלוש את הדפים.

אהוד, אני קורא לך לעשות את הצעד הנכון, לטובת כולנו: הודע מיד על התפטרותך. אולי בכך תתרום משהו חיובי לבלימת תהליך ההרס המוסרי של המדינה שלו אתה אחראי. זה ייזקף לזכותך. והרי תמיד התגאית בכך שטובת המדינה עומדת לנגד עיניך.

הוספת תגובה