בנקאות שפויה נגד מחזור הכישלון

בנקאות שפוייה מול מיחזור הכישלון

מאת: בועז ארד | 28 בספטמבר 2008

ג'ון אליסון, היו"ר של BB&T קורפרשיין (BBT ) יצא בהתנגדות חריפה מול תכנית החילוץ של הממשל. במכתב לחברי הקונגרס מתאריך 23 בספטמבר כותב אליסון: "האוצר נשלט לחלוטין על ידי בנקאי ההשקעות מוול סטריט.. ולא ניתן לסמוך עליו בביצוע הערכה אובייקטיבית של ההשפעה של המדיניות הממשלתית על התעשייה הפיננסית."

BB&T הינו אחד מהבנקים הגדולים בדרום מזרח ארה"ב שערכו נאמד ב136 בליון דולר ומפעיל 1500 סניפים. הבנק של אליסון זכה לשבחים על יציבותו וניהולו השמרני ומניותיו עלו כמעט ב30% במהלך השנה האחרונה כשהוא מתמקם בראש טבלת דירוג ביצועי הבנקים של KBW. מכתבו זכה להתייחסות בחלק מן התקשורת הכלכלית: בCNN כסף, בראיון וידאו עבור בלומברג וביטוי למכתבו ניתן גם באתר בלומברג.

בהקדמה למסמך בן 14 נקודות המציגות את זווית הראייה של בנק בריא לתוכנית "ההצלה" של הממשל כתב אליסון: "אנו חושבים כי חשוב שהקונגרס ישמע ממוסדות המנוהלים היטב בעת זו בה רוב הדאגה מתמקדת בחברות הבעייתיות, בעוד אנו מושפעים משוק הנדל"ן, אנו ממשיכים להניב רווחיות בריאה ומיצוב הון חזק".

"המקורות הראשוניים למשבר המשכנתאות", מסביר אליסון הם "פרדי מאק ופאני מיי. ארגונים נתמכי ממשלה אלו הפרו את מנגנון ניהול סיכוני השוק הנורמלי. בעוד מוסדות פיננסיים פרטיים עשו טעויות רציניות, הבעיות במערכת הפיננסית נגרמו על ידי הפוליטיקה של הממשל שכללה, דיור בר השגה (כעת סאב-פריים), בשילוב עם הפרעות לשוק שנגרמו על ידי הפדרל ריזרב שגרם לשיעורי ריבית נמוכים מידי  ואז העלה אותם יותר מידי".

"אין בהלה ברחוב מיין ובמוסדות הפיננסיים היציבים. הבעייה היא במוסדות בעלי הסיכון הגבוה ובוול-סטריט".

לקריאת המסמך המלא הקישו כאן. באתר EconTalk מוצג הפרופיל העיסקי והאינטלקטואלי של אליסון לצד ראיון עימו וקישורים לעקרונות הניהול שלו באתר הבנק. אליסון מציג בראיון את הפילוסופיה העיסקית שלו וטוען למען מעלת עשיית הרווחים, האינטרס העצמי והייצרנות. הגדרותיו לצדק, אחד מערכי הליבה של עסקיו, הם שמי שמייצר יותר מקבל יותר. הוא טוען כי ביל גייטס יעשה יותר למען העולם אם יישפר את מייקרוסופט מאשר אם יפעיל את קרן הצדקה שתחלק כספים. אליסון משבח את "מרד הנפילים" ומסרב לאפשר לבנק שלו לבצע הלוואות לחברות המשתמשות בהפקעות לצרכי ציבור למטרת צבירת רכוש.

29 בספטמבר 21:30 עידכון: כפי שחזיתי לפני ימים מספר: "בוושינגטון קמה אופוזיציה לתוכנית "ההצלה" של הממשל והקונגרס עומד לקרקע אותה, או לפחות להציב מולה מאבק ובירור עמוקים, דבר שנעלם לגמרי מעיני הציבור הישראלי שחושב שלמטבע יש רק צד אחד (באדיבות התקשורת המגוייסת)." החדשות הם שתכנית ההצלה של הממשל נדחתה ברוב קטן בקונגרס והמאבק טרם הוכרע.

תכנית הצלה הגיונית

באתר קו ישר מצטרף יעקב לגישת הטיפול הישיר בבעיה וצמצום הנזק של ההתערבות הממשלתית הרוכבת על צ'ק פתוח של 700 מילארד דולר (של השקעות בתעשייה הכושלת).

וכך הוא כותב: שר האוצר האמריקאי, פאולסון, בתמיכת הנשיא בוש, דחף את תכנית ה"הצלה" שלו (שנדחתה) כדחופה ביותר וחיונית ביתר להצלת המשק ממשבר. מרבית חברי בית הנבחרים חשו שהתכנית הייתה חפוזה, לא ברורה ולא מוגדרת. גם אם נניח שדרושה הצלה ממשלתית כלשהי כדי להקטין את חומרת המשבר הכלכלי – מן הראוי לאמץ תכנית הגיונית ולא תכנית היסטרית.

הנה תכנית אלטרנטיבית שנשמעת מאד פשוטה והגיונית. אם הבעיה היא משכנתאות סאב-פריים שאנשים אינם פורעים – הבה נתקוף את הבעיה הזאת, ישירות. ממשלת ארה"ב יכולה להכריז שהיא תפרע את המשכנתאות, באותם המקרים שהלווה אינו פורע. פשוט מאד. אם לווה מפגר, נניח, שלושה חודשים בתשלומיו, הממשלה תתחיל לשלם את התשלומים במקומו. הבעלות על הבית של לווים שאינם משלמים את המשכנתא תועבר לגוף ממשלתי, אשר ינהל אותו עד למכירה אפשרית בעתיד.

בינתיים, כל המשכנתאות, ללא יוצא מן הכלל, ממשיכות להפרע – דבר שאמור להסיר את הלחץ מעל למוסדות הפיננסיים. הממשלה לא "קונה" את המשכנתא מהבנק, היא קונה אותה מהאזרח, מהלווה.

העלות, למשלם המיסים אינה עצומה כל כך – הממשלה נקראת רק לשאת בתשלומים החודשיים להחזר המשכנתאות, ולא בתשלום מלוא הקרן. כעבור זמן, הממשלה תחזיר לעצמה (למשלמי המיסים) את מרבית הכסף על ידי מימוש הנכס.

התכנית הזאת נשמעת הרבה, הרבה יותר הגיונית, פשוטה וברורה מהתכנית שהציע שר האוצר (שנדחתה). התכנית של פאולסון היתה בעצם כזו: הוא אמר: "תנו לי 700 מיליארד דולר, וסמכות בלתי מוגבלת, וסמכו עלי, אני אציל את המשק בדרכי שלי, שאני עוד לא יודע אותה בדיוק כעת". לשם שינוי, ההגיון ניצח הפעם. אולי, כעבור זמן מה, כשההיסטריה תרגע, תאומץ תכנית יותר הגיונית.

סיכום ביניים

תוכנית זאת בשילוב עם הצעותיו של ג'ון אליסון עשוייה למזער את הנזק. אולם אין בתוכניות אלו בכדי להחליף את ההבנה החשובה ביותר כי ההתערבות והפיקוחים הממשלתיים שהביאו לידי המשבר הם אלו שיש לצמצמם על מנת לקצר את משך המשבר ולמנוע את המשבר הבא.