עופרת יצוקה ה' מאת: אביתר בן צדף

[צילום: דובר צה"ל]

אין לי ספק, "עופרת יצוקה" מבצע מוצדק – למרות כל הביקורת על התנהלותו ובעיקר על עיתויו. יחד עם זאת, בינתיים, הוא נראה כמבצע מיותר, כיוון שנועד למחוק כמה מפירות הבאושים של הטמטום האסטרטגי, הנקרא, "הינתקות". כל אחד יודע, שהיישובים, שהרסה ממשלת הזדון, הפכו לכרי שיגור לנשק רקטי ולפצצות מרגמה אל עבר היישובים במרחב חוטף עזה.

"ישראל ויתרה על השטח ופינתה את ההתנחלויות באופן חד-צדדי, ועכשיו היא כובשת אותו בחזרה, באופן חד-צדדי. הניסיון לסמוך על הפלשתינים עלה לנו במחיר כבד מאוד" – כתב גיא בכור בתחילת המבצע הקרקעי, בסכמו מקורות ערביים.

"הבחירות העומדות בפתח עשו טוב למדינת ישראל" – כותב אריק באך באתרו – "הן הצליחו לעשות מה ששמונה שנות הפגזת טילים על תושבי שדרות לא הצליחו לעשות: לשכנע את מנהיגי המדינה לנתב את צה"ל לפעילות של הגנה על ישראל, במקום לפעילויות של סיוע לארגוני הטרור באמצעות גירוש יהודים מבתיהם לטובת מסירת עוד ועוד שטחי ירי למחבלים".

בינתיים, אפילו האיחוד האירופי הנפיק הודעה, שמצדיקה את פעולת צה"ל – הישג רציני, שמוסבר בהיות צ'כיה נשיאת האיחוד. במקביל, כבר גינתה צרפת, הנשיאה הקודמת של האיחוד, את הפעולה הקרקעית. לוב, כדרכה, מייצגת את העניין הערבי במלחמה, וכבר פועלת (כחברה במועצת הביטחון) לכפות הפסקת-אש על ישראל. כמו בלבנון 2, כלומר, הפסקת-אש עכשיו תיתן לחמאס אפשרות להירגע, ולהתארגן מחדש. וכמו שנאמר במקורות – הרי כל מה שעברנו מאז שבת יהפוך ל-FGN: פול גז ניוטרל… ולא רק זה, אלא שניווכח, שחמאס הולך בדרכי חיזבאללה, ויכין תשתית גדולה יותר, שתחליף את מה שהשמדנו בעמל רב.

בשבוע שעבר עוד פעלה הטלוויזיה של חמאס, והמשיכה להפיץ את תעמולתה – גם בתחילת הפעולה הקרקעית. מיקי גורדוס השמיע בקול ישראל הקלטה של כתב חוץ, המזהיר את עורכיו, שלא לקנות את דברי חמאס, שכולם תעמולה. מלחמה מודרנית מתנהלת לא רק בזירות הלחימה, אלא גם בזירת התקשורת. לכן, למרות אובדן המקורות, העשוי לנבוע מפגיעה בתשתית התקשורת בעזה, חשוב לסגור להם את הפה.

לאור זאת, נראית פסיקת בג"צ – לאפשר למאגר ("פול") של כתבי החוץ בישראל להיכנס לרצועת עזה, כדי לסקר את השטח – כעוד טעות נוראה של צדקנים, שאינם מבינים את מתאר הלחימה בטרור [בג"צ 9910/08].

בינתיים מתברר, שחמאס שימר בידיו יכולת שליטה וכוח ללחום – גם תחת מכבש מבצע ישראלי. זו אינה תגובה עוויתית (ספסמטית), אלא התנהגות מתוכננת, התואמת את תורת מאו, הקובעת, כי עליו לברוח, כשהאויב מתקיף, ולהסתער כשהאויב בורח. כלומר, יש לחשוש ממלחמת מאסף של חוליות חמאס, שנטמעו בשטח, והונחו לפגוע בכוחות, בהסתמך על חוסר המשמעת המובנה בצה"ל ובחברה הישראלית (ואני רואה לנגד עיניי אספני "מציאות", שעטים עוד מעט על השטח, ומשמשים טרף קל למחבלים). חמאס גם שימר – כמו חיזבאללה לפני שנתיים וחצי – יכולת לירות רקטות מכל מיני סוגים על יישובים ישראלים. כדי לסכל יכולת כזו, יש לכבוש מחדש את השטח, שפינתה באיוולתה ממשלת הזדון בצפון-מערב רצועת עזה, לפחות, לטהרו, ולהחזיק בו.

נראה, כי הלחץ הערבי – בתמיכה נמרצת של אירופה (למרות נשיאות צ'כיה) – נועד להפסיק את "עופרת יצוקה", כדי לקבע תדמית של ניצחון חמאס. וכידוע, למרות שוויטקונג הובס בצורה קשה ביותר, והושמד במתקפת טט (1968) – רואים בה את ראשית המפלה האמריקנית במלחמה בוויטנאם.