כור גרעיני באיראן – מחיר הנפט מאת ד"ר שמואל גולדמן

"המומחים" (בייחוד פוליטיקאים "מומחים") אומרים לנו שאין חשיבות מיוחדת לכך שאיראן בסיוע של רוסיה התחילה להפעיל כור גרעיני בבושר שליד המפרץ הפרסי. זאת אחרי שנים רבות של עיכובים במועד סיום הבניה שלו.

השאלה היא כמובן, אם אין לכך חשיבות, אז מדוע הרוסים שבנו כור זה, דחו מזה שנים את מועד הפעלתו? האם אינם יודעים לבנות כור גרעיני? או שזה מסמל החלטה רוסית לומר למדינות המערב " אל תבלבלו במוח".

בכל מקרה לא צריך להיות מדען גרעין כדי להבין שפוטנציאל גרעיני לאיראן, משנה את יחסי הכוחות במפרץ הפרסי. מדינות המפרץ הערביות, בייחוד כווית, איחוד האמירויות וערב הסעודית, מבינות כי כאשר מדינות המערב אינן מוכנות "להתקוטט" עם איראן, הן צריכות להתחשב גם באינטרסים של איראן (ושל רוסיה) בבואן לקבוע את מדיניות הפקת הנפט שלהן.

נזכיר פה כי לפני פלישת עיראק לכווית, הרבה שליטה סאדאם חוסיין להתריע על כך שכווית ואיחוד האמירויות חורגות מהמכסות לתפוקת נפט שנקבעו להן על ידי ארגון אופק. זה גרם למחיר "נמוך" לנפט. גם איראן נהגה במשך שנים לדרוש קיצוץ בתפוקת הנפט של אופק כדי לשמור על מחירי נפט "גבוהים".

ראוי לציין כי גם אחרי ירידה גדולה בפעילות הכלכלית בארה"ב ובאירופה שגרמה לירידה משמעותית בצריכת הנפט בהן, נמנעות מדינות מפרץ אלו מלהגדיל את תפוקת הנפט שלהן, למרות שהן יכולות לעשות זאת (בייחוד ערב הסעודית). כתוצאה מכך עד כה, למרות הירידה בצריכת נפט בארה"ב ובאירופה, מחיר הנפט נמצא ברמה בה היה בשנת 2007, לפני שהתחיל המיתון האחרון.

כתוצאה מכך, המשך עלייה בצריכת נפט במדינות מתפתחות גדולות, בייחוד בסין, וגידול אפילו מתון בצריכה שלו בארה"ב ובאירופה, גורמים/יגרמו לכך, שמחירו יעלה לרמה גבוהה יותר מזו שהייתה בשנת 2007. כאשר ההכנסות במדינות המערב אינן גדלות, זה מקשה/מסכל בהן כל אפשרות להתאוששות כלכלית ממושכת.

ככל שיתברר שלאיראן יש פוטנציאל גרעיני, תהיינה מדינות אלו נתונות ללחצים להגביל את תפוקת הנפט שלהן, גם כאשר יש מיתון וירידה בצריכת הנפט במדינות המערב. לכן, יתכן שאפשר יהיה לנסח את הקשר הבא: יכולת גרעינית גדלה באיראן – שיעור אבטלה גדל במדינות המערב. יתכן שהמעמדות השליטים במדינות המערב כבר מכינים עצמם לאפשרות זו ולכן הם נוטים לאמץ את "המודל האירלנדי", כפי שאני מסביר במאמר על "כשל הדמוקרטיה" בחוברת אוגוסט 2010.