היכונו לאינפלציה
מאת: בועז ארד| 21 באוגוסט 2009 נכתב עבור הטור "על הכוונת" ב"מקור ראשון".
ממשלתנו הנוכחית כבר גילתה את חיבתה למיסוי עקלקל המתחזה לתוכניות פופוליסטיות, כדוגמת מיסוי שוק הרכב בתירוץ של קידום התחבורה ה"ירוקה" ומיסוי שוק המים בתירוץ של "דאגה למשאבי המים". בחודשים האחרונים גילגל הנגיד של הבנק המרכזי, סטנלי פישר, לפתחה של הממשלה את המס הנכלולי והמסוכן מכולם – האינפלציה.
אינפלציה הינה במסגרת הכוח של מוסד אחד בלבד המרשה לעצמו לסחור באופן חוקי בצ'קים ללא כיסוי – הממשלה. זהו המוסד היחיד המסוגל למשכן את עתידך ללא הסכמתך או ידיעתך. בטחונות ממשלתיים (וכסף נייר) הינם הבטחה המבוססת על תקבולי מס עתידיים, כלומר יצרנות העתיד של משלמי המיסים.
כיום, בעקבות ההתערבות הנמרצת של בנק ישראל בשוק, שיא ללא תקדים של היצרנות הישראלית משועבד למכבשי הדפוס הנמרצים של האוצר האמריקאי חסר הרסן ואמצעי התשלום במשק הישראלי נופחו ללא הכר. בעקבות הפעלת מכבשי הדפוס הישראליים דווח ביולי השנה כי מלאי הכסף הוגדל השנה ביותר מ-40%. מה שנותר לנגיד כעת הוא לעדכן את תחזיות האינפלציה ולשחרר הצהרות מעורפלות ומסכי עשן שיאפשרו לנו "לישון בשקט" (קשה להיות ערים לנעשה ולהישאר רגועים).
לשיטתו של פישר יש תומכים רבים המהללים את גאונותו ואת מנהיגותו הכלכלית, אך הבולט בהם הנחשב לבעל נסיון בכל הקשור לאינפלציה: ד"ר גדעון גונו. גונו המשמש גם הוא כנגיד בנק מרכזי כתב בדו"חות הבנק לשנת 2008:
"…הרשויות המוניטאריות [בנקים מרכזיים] בעולם, כולל אלה של ארה"ב ובריטניה לא רק מדברים, אלא גם מיישמים תוכניות גמישות ופרגמאטיות אותן הם רואים כהכרח לטובת האינטרס הלאומי שלהם. זה בדיוק המסלול בו התחלנו לפני למעלה מ-4 שנים, מתוך ראיית האינטרס הלאומי שלנו ולמרות אי ההבנה והדמוניזציה מולה התמודדנו… כאן עמדנו לפני מספר שנים על סף פשיטת רגל של בנקים. הגבנו באספקת נזילות באמצעות "קרן הבנקים בקשיים". פעולה שזכתה לביקורת נוקבת מצד מוסדות בינלאומיים ששותקים כיום כאשר הבנק המרכזי הבריטי והאמריקאי נוקטים בדיוק באותו צעד ובנסיבות דומות . בתפקידנו כרשות המוניטארית המרכזית, אנחנו מברכים את עמיתינו בעולם שהכירו בצורך לאמץ גישה גמישה של התערבות פרגמאטית בכלכלה כדי לתמוך בסקטורים כושלים בנסיבות יוצאות דופן כאלו".
ד"ר גונו הוא נגיד הבנק המרכזי של זימבאבווה. גונו מחזיק בכבוד המפוקפק כמי ששבר שיאים בהיקף הבזיזה של כלכלת ארצו באמצעות אינפלציה. על פי דוחות מכון קאטו האינפלציה בזימבאבווה הגיעה השנה לקצב של 98% ב-24 שעות ושברה שיא של- 79,600,000,000% בחודש. התנהלות הבנק המרכזי של זימבאבווה הביאה להרס המטבע המקומי והרס הכלכלה ולסבל נוראי לאוכלוסיה, שהגיעה לחרפת רעב וחזרה לשוק שחור של סחר חליפין או מסחר באבקות זהב.
מאז ומעולם שימש הזהב כמגן מול הרפתקאות של נגידים מסוגו של גונו וכמגן לערך הכסף. בשנת 1966 כתב מי שיהפוך לאחד הנגידים המשפיעים ביותר של הבנק המרכזי בארה"ב על הסכנה בהעדרו של הזהב כהילך חוקי: "אין כל דרך להגן על חסכונות מהחרמתם באמצעות אינפלציה. אין הגנה לערך הכסף ואם היתה כזאת, הממשלה הייתה נאלצת להפוך אותה לבלתי-חוקית, כפי שנעשה במקרה של הזהב. אם כולם יחליטו, למשל, להמיר את כל הפקדותיהם בבנק לכסף או לנחושת או לכל סחורה אחרת, ומשם והלאה היו מסרבים לקבל צ'קים, הפקדות הבנקים יאבדו את כוח הקנייה שלהם ואשראי בנקאי ממשלתי כנגד סחורות יהיה חסר ערך. המדיניות הפיננסית של מדינת הרווחה דורשת כי לא תהיה לבעלי העושר דרך להגן עליו. זהו הסוד העלוב של הדוגלים במדינת הרווחה המתנגדים לזהב. הוצאת כספים גרעונית אינה אלא תחבולה להחרמה "נסתרת" של העושר. הזהב עומד בדרכו של תהליך בוגדני זה. הוא ניצב כמגן של זכויות הרכוש".
הכותב היה אלן גרינשפאן הצעיר שהבין היטב מדוע הדרך היחידה לעצור התפרעות משולחת רסן של הוצאות ממשלתיות הינה הצמדה של ערך המטבע לזהב.
כמו גרינשפאן גם פישר הצהיר בעבר על הנהגת מדיניות אנטי-אינפלציונית אותה זנח ברבות הימים לטובת מחנהו של גונו. כיום נראה כי גם פישר, כמו גרינשפאן, עלול לסיים את כהונתו לצליליו הצורמים של משבר שהוא אחד הגורמים המרכזיים לו.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.