לא להפקת חשמל מהשמש
מאת: מוטי היינריך |29 במאי 2008
אל גור, סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, הלוחם ב"התחממות הגלובלית" תהה בשבוע שעבר בביקורו בישראל "איך זה שבישראל ארץ השמש, אין שימוש באנרגיה סולארית"? (כותרת ראשית של גלובס 21.5.08).
הפקת חשמל מאנרגיה סולארית בטכנולוגיות הקיימות אינה משתלמת, אפילו במחירו הנוכחי של הנפט. כל תחנות הכוח הסולאריות ה"גדולות" בעולם (בעיקר בקליפורניה) מסובסדות בכפיה על ידי משלמי המיסים. אף יזם לא ישקיע אגורה אם לא תובטח לו מראש השתתפותה של גב' כהן מחדרה ב"מיזם".
מידי פעם אנחנו מתבשרים על חברה כלשהי בעולם שהתקינה משטחי קליטה סולאריים על גג בניין המשרדים וכך מופק חשמל שמכסה אחוזים ספורים מצריכת החשמל השוטפת. בדיקה נוספת תחשוף שה"עסק" התאפשר בזכות מענק של רשות ממשלתית כלשהי. היוזמה מאפשרת לחברה להניף את דגל "התקינות הירוקה". אין בעיה להיות "ירוק" כאשר מישהו אחר משלם את המחיר. היקף הסבסוד הממשלתי (מיליארדי דולרים במענקים וזיכויי מס, בעיקר בארצות הברית) מסביר את ה"גידול" בשוק האנרגיה הסולארית. ביום בו אנרגיה סולארית תהיה כדאית באמת, היא תיושם על ידי המגזר העסקי, ללא טובות של פוליטיקאים על חשבוננו.
הפקת חשמל מהשמש מגדילה את צריכת האנרגיה ובזבוז חמרי הגלם
בניית מתקן סולארי הוא תהליך תעשייתי לכל דבר. צריך חומרי גלם, צריך לייצר את המתכת, הפלסטיק, הסיליקון. צריך לעבד אותם במפעלים תעשייתיים, יש עבודת הרכבה, הובלה, בנייה, דלק, חשמל ותחזוקה. כל אלה משתקפים בעלות הסופית.
מנגנון המחירים עוזר לנו להעריך את כל הגורמים שמעורבים בייצור רגיל של חשמל מול אותם הגורמים שמעורבים בתהליך ייצור חשמל מהשמש. גורמים אלה שמתורגמים לכסף מוכיחים שהפקת חשמל מהשמש יקרה בהרבה. כלומר, צרכנו בתהליך יותר אנרגיה, יותר חומרי גלם, יותר שכר עבודה. יותר מכל משאב.
ירוקים, אינטלקטואלים מהאקדמיה ופוליטיקאים לא מתעניינים במחירים (זה עניין לקפיטליסטים…). כתוצאה, כפיית שימוש באנרגיה חלופית גורמת ברוב המקרים לבזבוז משאבים יותר מאלה שנחסכים. אין בכך שום דבר "ירוק". רק קצהו של התהליך "ירוק". אם מתעלמים מעלויות אפשר לזקק זהב אפילו ממי הים (במי ים יש אחוז אפסי של זהב). אם צריך "לתמוך" באנרגיה סולארית סימן שהיא אינה חוסכת משאבים, אלא מזיקה. ה"רווח" אמור להיות "הצלת כדור הארץ" מהתחממות. ספק גדול. קרוב לודאי שבעתיד תימצא הדרך להפקת אנרגיה זולה יותר. קשה לנחש התפתחויות טכנולוגיות. במאה ה-19 לא חזו את המצאת המכונית או הטלפון. לפני עשרים שנה לא חזינו את רשת האינטרנט, אפילו ביל גייטס פיספס.
מדע אינו דמוקרטיה
הפיכת נושאים מדעיים וטכנולוגים לאג'נדה פוליטית גורמת לעיוות עקרונות מדעיים והסטה כפויה של משאבים כלכליים משיקולים של "תקינות פוליטית". משאבים אלה (כסף, מדענים, מהנדסים, תשתיות) חסרים במקומות אחרים, בהם יכלו להניב תועלת גדולה יותר. ההיסטוריה מלאה בהחלטות פוליטיות שראשיתן לכאורה בכוונה טובה, אך תוצאותיהן הרות אסון. פוליטיקאי לא מתעניין ב"אמת המדעית", הוא צריך להבטיח לעצמו את הקדנציה הבאה ואם צריך לשם כך להפוך ל"ירוק" הוא ייזום חוקים שיוכיחו עד כמה הוא שינה את צבעו. אסון מסוג זה מתרחש בעצם ימים אלה בכפיית השימוש באתנול במכוניות, למרות אי כדאיות כלכלית. שטחי ענק הפכו בזכות סובסידיות לשדות תירס וקנה הסוכר, מהם מפיקים אתנול. זאת, במקום גידול חיטה, אורז ומרעה לבקר. התוצאות לא אחרו לבוא: מחירי המזון הבסיסי זינקו כתגובה להקטנת ההיצע.
לא צריך את אל גור כדי לעודד חיסכון באנרגיה. אם מחיר הנפט יעלה לרמה מסוימת, השוק והיזמים כבר ידאגו לתחליפים. אולי יש לירוקים חזון של "הקדמת תרופה למכה" – היום בו ייגמרו חומרי הגלם על כדור הארץ? מנגנון המחירים ייטיב לעשות זאת. חומר גלם שיהפוך לנדיר, מחירו יעלה בהדרגה והשוק יגרום לחיסכון ולאיתור תחליפים. הירוקים מקדימים את הסבל העתידי שעלול להיגרם ממחסור שייווצר (שכלל אינו ודאי) כבר להיום. סגפנות מוקדמת ומיותרת.
ספקות
יותר מ- 400 מדענים בעולם הביעו ספק בתיאוריה הנפוצה בדבר התחממות כדור הארץ הנגרמת על ידי פעילות אנושית. התחממות, אם הייתה, במאתיים השנים האחרונות קשה למדידה. כדור הארץ ידע התחממות והתקררות בעבר בשיעורים קיצוניים (5 עד 10 מעלות) אך החיים המשיכו לשגשג. מזג האוויר משתנה טבעית ואין בכך חידוש. סנטור אינהופה מהוועדה לאיכות הסביבה של סנאט ארה"ב הרכיב רשימה מרשימה של אותם 400 המדענים, כולל תמצית טענותיהם וקישוריות למאמרים שכתבו, עם הנמקות מדעיות קפדניות. תיאורית ההתחממות כדור הארץ הפכה לדת וכל מי מתנגד הפך ל"מכחיש התחממות". אפילו כתבי עת יוקרתיים מסרבים לפרסם מאמרים מדעיים שאינם מיישרים קו. תרומת האדם להתחממות (אם בכלל) היא השערה בלבד ולא אמת מדעית. מדעני מזג האוויר בקושי מסוגלים לתת תחזית לחודש הבא, אבל רובנו נופלים בקלות לפח של תחזיות לעוד מאה שנים… אין שמץ של יסוד מדעי בקשקושים.
לובי אדיר כוח התבסס כלכלית סביב תקציבים ממשלתיים שראשיתם בתנועות חברתיות להגנת הסביבה: אנשי עסקים שעושים "מכה" מהפאניקה של התחממות כדור הארץ, נציגי תעשיות השמש, הרוח, חקלאי האתנול, יועצי פרסום ועוד. כולם חוגגים.
לא נתפלא אם אל גור יחזור לפוליטיקה בסערה. האיש פוליטיקאי ציני. מייד לאחר שסרטו "אמת מטרידה" זכה באוסקר, נחשף בעיתונות כי האיש בזבזן אנרגיה כרוני. הבית הענק שלו בטנסי מוציא כ- 30 אלף דולר בחודש על חשמל וגז, פי עשרים מהממוצע הארצי.
נושאים נוספים באתר האתר קו ישר – איך נהיה למדינה העשירה בעולם. וגם בבלוג הירוק – הפורום לרציונליות סביבתית
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.