איסור בעלות פיננסית וריאלית – עוול מוסרי

ברוב החוקים שנראה שיצאו מועדת שני, לא אתעסק, אלא בבשורה אחת – איסור בעלות צולבת על תאגידים ריאליים ופיננסים.
כלומר, שטייקונים שהינם בעלי בנק וחברת נדל"ן (שרי אריסון) או בעלי חברת ביטוח וחברת דלק (תשובה) יחויבו לבחור בין אחת החברות שלהם ולמכור את השנייה.
למה? כיוון שהטייקונים האלה משתמשים בהון שמגיע מהציבור לחברה הפיננסית עבור מימון החברה הריאלית. זה מונע הלוואות מעסקים קטנים יותר שלא מקבלים עדיפות, ומשקיע את כספי הפנסיה והחסכונות של הציבור בכל מיני הרפתקאות (בחו"ל או בארץ) של טייקונים, שלא היו מקבלים מימון כזה מבנק בבעלות אחרת. כך לטענתם של תומכי הועדה.

הרבה נכתב ועוד ייכתב לגבי השאלה – האם הועדה תשפר משהו, או שהיא עוד ניסוי לא מוצלח על המשק הישראלי. אך יש עוד שאלה, שרבים שוכחים לשאול, והיא – למה זה מוצדק? או, למה זה מוסרי?

כאשר שמעתי עליה לראשונה, יכולתי לשאול רק דבר אחד – "באיזו זכות?".

בפוליטיקה של היום משתמשים בטיעון של הכרעת הרוב המוחלטת. מבחינתםMight makes right, אם אנחנו בשלטון ואנחנו יכולים לכפות את דעתנו על אחרים, נבצע זאת. וכאשר נשאל אותם "באיזו זכות?", הם יאמרו "בזכות השלטון. כשאתה תהיה בשלטון, אתה תעשה מה שאתה רוצה".

אך שימוש בכוח לא הופך את מטרת שימושו לנכונה. "A gun is not an argument" (איין ראנד).

 

כיוון שכל שימוש באלימות ע"י המדינה צריך להיות מגובה באיזושהי הצדקה מוסרית (או רציונליזציה), השאלה הזו צריכה להישאל. וחוק כזה, ככל חוק של המדינה, הינו אלימות ולכן צריך להיות מוצדק על בסיס מוסרי.

התשובה של הסוציאליסטים תהיה, באופן ברור, "לטובת הכלל". כיוון שהיחיד איננו חשוב תחת אידיאולוגיה זו, זכויות הפרט אינן מעניינות. גישתם אינם מפתיעה כלל ועיקר.

 

החלק המדהים והעצוב היא תשובתם של אלה שמכנים את עצמם "אוהבי הכלכלה החופשית". אותם קפיטליסטים, דווקא הם אלה שמקדמים את ועדת הריכוזיות. דווקא אוהבי החירות שההתנגדות לקולקטיביזם תמיד בגרונם, הם אלה שדוחפים לשבור את הריכוזיות ואת גבם של ה"טייקונים", אם צריך. מבחינתם החוק החדש הינו תקין לחלוטין.

 

הטיעון הוא שיש לאילי ההון האלה מספיק, שהעובדה שהם מחזיקים פירמידות חובקות ענפים כאלה עושות נזק לשוק ומונעות ממנו להפוך לשוק חופשי, שהם לא הרוויחו את החברות האלה, אלא קיבלו אותן במתנה מהמדינה, שאדם סמית' אמר שבשביל ששוק חופשי ישגשג התנאים צריכים להיות דומים ועוד.

מרבית הטיעונים האלה הינם אותם טיעונים שבהם משתמשים הסוציאליסטים על מנת להגדיל מעורבות ממשלתית במגוון תחומים, שלגביהם אוהבי החופש מתנגדים למעורבות בפה מלא.

אך מדוע כאשר המדינה מענישה את אלה שמרוויחים טוב בעבור אלה שלא, היא רודנית, וכאשר היא נוהגת באותה צורה כלפי "טייקונים", היא מקדמת חופש?

 

האם העובדה שלתשובה יש מספר חברות גדולות במשק אומרת שזה מוסרי להצמיד אקדח לרקתו ולדרוש שימכור את אחת החברות שלו?

באותה מידה ניתן לומר שזה מוסרי למסות את רווחי העשירון העליון ב80%. יש להם מספיק, לאדם לא צריך להיות יותר מדי, זה כבר מוגזם. לא?

מי קובע מה זה "יותר מדי"? המחוקק? זה בדיוק מה שחסידי הממשלה הגדולה אומרים.

 

כנ"ל, אלה שטוענים שהעובדה שלאדם אחד יש חברות פיננסיות וריאליות עושה נזק לשוק החופשי, זה מפריע להשקעותיהם ולעסקיהם של אחרים.

הכל טוב ויפה עם זכויות הפרט האלה, אבל לא יכול להיות שאדם יפריע להשקעות של כל השאר. לא?

עפ"י אותו רציונל, זה תקין להכריח חלק מאנשי העשירון ה8-9 למכור דירה אחת מבין השתיים שיש להן. הרי זה פשוט מעלה מחירים כאשר אנשים קונים דירות בלי הכרה. בואו פשוט נכריח אותם למכור, זה יגרום להיצע רב ויוריד את המחירים. כולם מרוויחים. חוץ מבעלי הדירות.

 

בנוסף, יש שטוענים שבעלי הפירמידות האלה לא היו מגיעים לדרגתם ללא עזרתה המושחתת של המדינה. בחלק מהמקרים, זה בהחלט נכון.

אך האם זה אומר שלמדינה יש זכות להמציא חוקים כנגד דברים שקרו בדיעבד?

אם הייתה עבירה על החוק שביצעו בעלי העסקים האלה כאשר רכשו חלק מהחברות מהמדינה, יואיל בית המשפט למצוא אותם אשמים ולהשליכם לכלא. בדיוק בשביל זה יש לנו בתי משפט. אך זה לא המצב, הרוב היה חוקי כנראה (אף שמסריח עד השמיים).

עפ"י אותו היגיון, בואו פשוט נלאים חלק מהרכוש של עובדי חברת החשמל והנמלים. הם לעולם לא היו מגיעים למשכורות שכאלה ללא מעורבות המדינה שמונעת תחרות בתחום.

 

ואם טוענים שה"טייקונים" לא באמת עבדו בשביל ההון שלהם, שהמדינה פשוט הגישה להם אותו על מגש של כסף, צריך לשאול – האם העובדה שמישהו לא עבד (כביכול) בשביל הונו, מצדיקה את הלאמתו החלקית?

באותה מידה ניתן לדרוש מאלה שקיבלו רכוש בירושה מסבא, למכור. הם לא עבדו בשביל זה, שיגידו תודה שנותנים להם לשמור אפילו חלק..

 

מיד יצאו אוהבי שלטון החוק ממערותיהם – "זהו אנרכיזם! כל החוקים מגבילים את החופש".

אך לא ניתן לומר שחוק שכזה הינו מקביל לחוקים שמונעים גניבה, אונס או רצח, למרות שגם הם מגבילים את החופש של אדם לעשות כרצונו. אין לאדם חירות לשלול את חירותו של אדם אחר. להתנגד לחוק כלשהו אינו קידום אנרכיה, השאלה היא לאיזה חוק אנו מתנגדים.

בעלות צולבת אינה שוללת את חירותנו. היא אינה פוגעת בנו פיזית, היא אינה מרמה אותנו, כיוון שה"טייקונים" לא הפרו חוזה עם אף אזרח פרטי בכך שרכשו חברות מכמה ענפים.

אילי ההון לא מכריחים אף אחד לקנות מהם, ואם ממש רוצים, אפשר לא לקנות מאלה שמחזיקים בבעלות צולבת. הם אינם שודדים אותנו ואינם אונסים אותנו.

אם כבר, מי שמפר את חירותנו, השודד והאנס במקרה זה, היא המדינה. היא זו אשר יוצרת את הקרקע שמאפשרת לבעלות צולבת להיות משתלמת, באמצעות רגולציה, אישורים, מכסי מגן, חסמי כניסה גבוהים ועוד.

 

זה לא משנה אם ה"טייקונים" שיפגעו יוכלו לשרוד, זה לא משנה אם הם יוכלו לאלץ את המדינה להתערב עבורם בעניינים אחרים ולהחזיר את ההפסד, זה לא משנה אם הם קיבלו מספיק מתנות מהמדינה וזה לא משנה שהם פשוט לא מוצאים חן בעינינו.

מה שחשוב הוא העיקרון המוסרי. והעיקרון שמופעל היום בחוק אחד, יופעל מחר בחוק אחר.

התופעה של חוסר מחשבה על רעיונות ורק על מקרים פרטיים היא זו אשר מקדמת את השליטה והרודנות במשק ובכלל.

 

תומכי הועדה הקפיטליסטים, שאהבת השוק החופשי מפעפעת מהם, הפסיקו לחשוב בעקרונות, במיוחד לא בעקרונות מוסריים (או שמעולם לא התחילו). השוק החופשי הוא חזות הכל, המטרה מקדשת את האמצעים.

מבחינתם, המטרה היא לא יותר חירות, וכתוצאה מכך, שוק חופשי. המטרה היא שוק חופשי, ולעזאזל עם החירות.

 

כל חוק שהמדינה יוצרת הינו מעשה פוליטי. הפוליטיקה הינה תת ענף של הפילוסופיה והיא פועל יוצא של תורת המוסר שגם היא ענף בפילוסופיה. מוסר עובד על פי עקרונות, ולא על פי מקרים ספציפיים. ואם מבחינת האתיקה שלכם, זה מוסרי לפגוע באדם אחד עבור טובת הכלל, זה נכון גם כאשר הנפגע הוא "טייקון" וגם כאשר הנפגע הוא אתם עצמכם.

 

ככה זה מתחיל, אתה מתפשר היום על החופש של מעט אנשים אחרים שאתה לא אוהב, ולאחר מכן, אחרים מתפשרים על החופש שלך.

נכון, המדינה הזו תמיד הייתה חצי-משועבדת, אין בה כלכלה חופשית. ולמרות זאת, זהו יום עצוב מאוד כאשר דווקא תומכי החופש, הם אלה אשר מקדמים עוד שליטה ממשלתית.

לכן, אוהבי חירות יקרים, אל תחשבו על ה"טייקונים". חשבו על עצמכם. זכרו שאף אחד מעולם לא זכה בחופש ע"י כך שריסק את החופש של אחרים.

אם החופש שלכם חשוב לכם, אל תתמכו בוועדה שכזו. אל תתנו את תמיכתכם לעוד רודנות.