שייקחו דוגמא מהזונות -מאת גי מילייר

גם אם אני היחיד שעדיין אומר את זה בשפה הצרפתית, הריני אומר בזאת:

– החיזבאללה היא תנועה טוטאליטרית ופנאטית, הדוגלת בהשמדת עם, שמטרתה להפוך את לבנון לרפובליקה איסלאמית, מדינת לוויין לאיראן של המולות, ולהשמיד את ישראל, במידת האפשר תוך כדי השמדת אוכלוסייתה.

– החיזבאללה אינו יכול להתקבל כשחקן בשח-מט הפוליטי של מדינות דמוקרטיות. ישראל אינה יכולה להתקיים כשעל גבולה הצפוני צבא של טרוריסטים שמצהיר כי מטרתו היא השמדת ישראל. כל הצעה מלבד חיסול החיזבאללה הינה, עבור התנועה, ניצחון שתוצאותיו הרות אסון לעתידה של ישראל.

– כל הקרבנות האזרחיים בלבנון, כולל הנשים והילדים האומללים בכפר קנה, הם קורבנות של החיזבאללה ולא של הצבא הישראלי. השימוש באזרחים כמגינים אנושיים (אם גן בהסכמת אותם אזרחים) מהווה פעולה אכזרית ופחדנית בעליל, אבל, למרבה הצער, הגיונית בעיני טרוריסטים. כל ממשלה אירופית ראויה לשמה חייבת להוקיע את פשעי החיזבאללה.

– אלה באוכלוסיית לבנון שתומכים בחיזבאללה, סובלים היום מתוצאות בחירתם ואין להם להלין אלא על עצמם. תמיכה בארגון טרור כרוכה בסיכון. אי אפשר לייחל להשמדת עם שכן ולהתפלא, או לקונן כאשר אותו עם מגן על עצמו. ממשלת לבנון אינה חפה מפשע. אם מדינה כמו צרפת חפצה בטובתה של לבנון, היה עליה לפעול, כבר מזמן, כדי שמדינה זו תיהפך במלואה לדמוקרטית.

– הלבנונים שאינם תומכים בחיזבאללה הם כיום בני ערובה, והם כאלה כבר זמן רב, מפני שמדינות העולם מעלימות עין, במיוחד צרפת. הם ננטשו לא מול הצבא הישראלי, אלא הרבה קודם, והופקרו בני ערובה בידי החיזבאללה. זהו מצב אשר, כמו כל חטיפה של בני ערובה, צריך לבוא על פתרונו. הפיתרון היחיד שבא בחשבון הוא מותם או הענשתם של החוטפים.

– התביעה מישראל להפסקת אש מיידית, אותה משמיעות ממשלות צרפת והאיחוד האירופי, כמוה כתביעה להארכת שביים של בני הערובה, וכמתן פרס לחוטפיהם, שיוכלו כתוצאה מכך להמשיך בהשגת מטרתם הכפולה. צרפת והאיחוד האירופי מתנהגים כמשתפי פעולה בחטיפת בני הערובה ובניסיון להשמיד את ישראל. הפסקת אש עליהם לדרוש אך ורק מן החיזבאללה, ועליה לכלול כניעה ללא תנאי. ואל יעז איש להעלות את הטעון ההומניטארי כדי לתבוע מישראל הפסקת אש: החיזבאללה, על ידי חטיפת בני ערובה בכוח, יצרו את הדרמה ההומניטארית, לא רק אצל הלבנונים – האמנם צריך להזכיר? – אלא גם אצל הישראלים.

– לבנון לא תחיה בשלום עד אשר תיפטר מאלה אשר, בקרבה, חולמים על השמדת עם שכן. לרצות לחיות בשלום כשאתה מחזיק בקרבך מיעוט החולם על השמדת עם שכן זה בלתי אפשרי ומכיל סתירה פנימית.

– ישראל לא תוכל, בכוחות עצמה, לעקור מן השורש את החיזבאללה. היא זקוקה לשם כך לא רק לתמיכת ארצות הברית, אלא גם לתמיכתם של אותם אנשים ונשים המעוניינים בשמירת כבוד האדם וחירותו.

– אם, כפי שניתן לחשוש, ישראל לא תרצה או לא תוכל ללכת עד הסוף, אם האו"ם, ארגון מושחת ואנטישמי בעליל, יצליח לגרום להצבתו של כוח 'הפרדה' מן הסוג של יוניפיל, יהיה זה ניצחון של החיזבאללה ותבוסה לערכי כבוד האדם וחירותו. תהיה זו גם תבוסתם של אלה המייחלים לראות לבנון חופשית. לישראל מצפים, אם כן, ימים מרים.

– ניצחון החיזבאללה יהיה גם ניצחונן של הדיקטטורה הסורית ושל הרפובליקה האיסלאמית באיראן, שמנהיגיהן ודאי יחושו מעודדים ויזרזו את המרוץ הגרעיני שלהם, במטרה לערער את יציבותה של עיראק ושל האזור כולו, במטרה להשמיד את ישראל.

– לכן גם המדינות הערביות הסוניות באזור, אינן מעוניינות בניצחון החיזבאללה, למרות שהאוכלוסיות שלהם שופכות קיתונות שנאה על ישראל.

– מנהיגי אירופה באופן כללי, והצרפתים במיוחד, שחושבים כי בתנאים אלה מתן ניצחון לחיזבאללה יזכה אותם בחסדי העולם הערבי, טועים טעות גסה. המנהיגים אשר, כמו שיראק ודוסט-בלאזי, אומרים כי על מנת למנוע 'הלם של תרבויות' הם פועלים להצלת חיזבאללה ולמעשה תורמים להשמדת ישראל – הם חסרי אחריות ומסוכנים: החיזבאללה, משטר המולות, אל קאידה, משפחת אסאד, אינם מייצגים לא את התרבות הערבית, לא איזושהי תרבות מוסלמית, אלא הינם קריקטורה מזוויעה ומפלצתית של עצם רעיון התרבות. העולם הערבי, והעולם המוסלמי כולו צריכים להשתחרר מהקריקטורה על כל פרצופיה. שימור הקריקטורה ותיאורה כמגלמת איזו תרבות משמעותה סכנת מוות לא רק לישראל, אלא גם לאירופה.

אחת הבעיות שעל אירופה להתמודד אתן היא האינטגרציה של האוכלוסיות המוסלמיות. פיוסה של הקריקטורה לא יתרום אלא להסתה של המוסלמים באירופה להזדהות לא עם ערכי כבוד האדם וחירותו, אלא עם הערכים של בן לאדן ונסראללה. אולי שיראק ודוסט-בלאזי מייחלים לכך שהמזרח התיכון כולו ייהפך ל'רפובליקה איסלמית', ומדינות שונות באירופה, צרפת ביניהן, ייהפכו למושבות שלה. אולי הם מייחלים לכך שתוך עשרים שנה צרפת תיראה כמו לבנון היום השבויה כבת ערובה; אם זה המצב, שיהיו הגונים ויגידו בקול רם. האם הם מסוגלים לרגע של כנות? רק רגע אחד? ספק רב.

שמתי בצד כרגע את 'הבעיה הפלשתינאית'. בכוונה. מפיקי השקרים בנוגע לפעילות הישראלית נגד החיזבאללה, השתלמו באמנות השקר כאשר כיסו את 'הסכסוך הישראלי-פלשתיני.'