גיבורי תרבות
מאת בועז ארד | 2 בפברואר 2009 נכתב עבור הטור "על הכוונת" במקור ראשון
ישראל היא אחת המעצמות המובילות בעולם בתחום הפרסום של כותרי ספרים חדשים, אך חברי הכנסת הנמרצים שלנו כבר מטפלים בבעיה לאחר שגילו כי מדובר דווקא במגזר "כושל" המצפה להגנתם ולעידודם באמצעות חוק ה"הגנה על הספרות". החוק ששמו נראה כאילו נלקח מהומורסקה של קישון על הבולשיביזם הישראלי מתקבל ברצינות מפתיעה בכלי התקשורת. מדובר בחקיקה שמתגלגלת מאז שבוע הספר בחודש יוני של השנה שעברה.
על פי יוזם החוק, חה"כ ניצן הורוביץ, המוצג באתר מפלגתו כיו"ר "שדולת התרבות" בכנסת: "הצעת החוק מיועדת להחזיר איזון לענף שמתפרע בחודשים האחרונים, והתוצאה היא יוצרים שמקבלים פרוטות בעבור יצירה ספרותית. לכן, הסיכום מהווה הישג היסטורי לרווחת הסופרים בישראל, וצעד משמעותי להצלת השוק לפני קריסתו…". בשבוע שעבר הצליח הורוביץ לרתום את שרת התרבות, לימור לבנת ואת יו"ר ועדת החינוך בכנסת זבולון אורלב ליוזמתו, ויחד הם יצאו בקריאה עתירת יחסי ציבור לעצור את "התחרות הפרועה" בין רשתות הספרים ה"פוגעת" בסופרים.
יש מכנים משותפים להצעות חוק פופוליסטיות המנופפות בטענות של "תחרות פרועה" ו"קריסת השוק" (שפירושן הן שמונופול בו הורגלנו מתערער והטבות של ממש מוענקות לצרכנים אזרחי ישראל), הבאות "לתקן" משהו שלא היה מקולקל מלכתחילה. כך גם בתחום הספרות שבו הודפסו והופצו בישראל בשנת 2009 מעל 4000 כותרים מסחריים על-ידי למעלה מ-100 גופים שונים, כמות ומגוון המציבים את ישראל במקום מכובד בכל קנה מידה עולמי.
רשת "סטימצקי" שאיבדה את עמדתה המובילה פנתה לבקשת הגנה מן המחוקק. תלונות נגד "צומת ספרים" שהוגשו לממונה על ההגבלים העסקים נדחו בשנת 2009 היות והרשות מצאה שהתחרות דווקא הועילה לצרכן הישראלי, הרשות ציינה כי: "בשנים האחרונות מתאפיין ענף הספרים בישראל בצמיחה ודינמיות. מחיר הספרים בפועל לצרכן נמצא בירידה (מאז 2005), ובכמות העותקים הנמכרת בישראל ניכרת מגמת עלייה. גם מספר הכותרים המוצאים לאור מצוי בעלייה. כך, מספר הכותרים שיצאו לאור בישראל גדל משנת 2004 ב-25%. חשוב לומר כי העלייה אינה רק במספר הכותרים שמוציאות הוצאות הקשורות לצומת ספרים – כנרת והוצאת מודן – כי אם גם במספר הכותרים המוצאים לאור על ידי הוצאות אחרות, אשר גדל אף הוא ב-18%. העובדות מלמדות, אם כך, שהקורא הישראלי נהנה בשנים האחרונות ממגוון משופר של ספרים וממחירים נמוכים יותר מבעבר".
כשהפנייה לממונה על ההגבלים לא צלחה פנתה הרשת למחוקק. פנייה זאת מצאה את ביטויה בסעיפי החוק המקורי ש"נתפר" בגסות על ידי הורוביץ וכלל איסור על בעלות של הוצאה לאור על רשת חנויות וכן איסור על מתן הנחות (תחום בו כשלה "סטימצקי" בתחרות מול "צומת ספרים").
הנסיון המצטבר בישראל ובעולם מגלה תמונה הפוכה לעולם התרבותי המאפיין את "שדולת התרבות" בכנסת. אחת הדוגמאות הבולטות להתערבות מגבילה במחירים היתה בבריטניה, שם התקיים קרטל מוציאים לאור שנוסד בשנת 1900 שקבע חוקים לשמירת מחיר סיטונאי לספרים. הקרטל התמוטט בשנות התשעים ומאז ביטולו ועד שנת 2006 גדלו הכנסות הוצאות הספרים בבריטניה ב-39 אחוזים, ערוצי השיווק התפתחו וגדל מספר הוצאות הספרים מ-2000 ל-3200.
יוזמי החוק בישראל, השבויים בתפיסה אידיאולוגית פטרוניסטית, רואים בסופרים ילדים קטנים עליהם יש להגן מפני המוציאים לאור ואת בעלי חנויות הספרים כתאבי בצע מרושעים המנצלים אותם. ניצן הורוביץ ושותפיו הם שיסבירו לנו כיצד ימצא האיזון הנכון בין הסופר להוצאה. לדברי הורוביץ התגייסו לתמיכה ב"חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל" גם בכירי הסופרים בישראל, ביניהם עמוס עוז, מאיר שלו, דוד גרוסמן וא.ב. יהושוע, סופרים ותיקים היודעים כי התערבות המחוקק תמנע מן ההוצאות להתקשר עם סופרים מתחילים ותקבע את ההגמוניה שלהם.
מצער לראות את חברי "שדולת התרבות" והאינטלקטואלים שצעדו בסך על מנת להמליץ לפגוע באחת הזכויות הבסיסיות ביותר – הזכות לסחור באופן חופשי. זכות זאת הנגזרת ישירות מזכויות האדם הינה מושג זר לרבים מן האינטלקטואלים שלנו הרואים בכל התקשרות עסקית משחק סכום אפס של יחסי כוחות אלימים – כלומר, אם האחד מרוויח השני מפסיד.
בישראל יש גם סופרים אחרים, כאלה שאינם רואים את העולם דרך משקפים של מנוצלים ומנצלים. לאחר שזכו להצלחה ראשונית והתגברו על הסיכונים הכלכליים בשותפות עם הוצאות הספרים והחנויות, הם מצליחים להתקדם ומשיגים מכירות ומחירים טובים יותר ליצירתם לרווחת כולם. אם תצליח "שדולת התרבות" להעביר את "חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל" הם עלולים להיעלם מן הנוף התרבותי שלנו יחד עם השגשוג של שוק הספרים בישראל.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.