המחיר של התחייבות בוש למדינה פלשתינאית

Simbol of the Islamic Jihadמאת: אלן ז'ורנו |פורסם ב29 במרץ 2008

בביקורו האחרון במזרח התיכון, השמיע סגן הנשיא דיק צ'ייני את האמונה של ממשל בוש כי מדינה פלשתינאית הינה "דבר שזמנו הגיע" ומתעכב מאד והבטיח לסייע להפוך מטרה זאת למציאות. שמרנים וליברלים רבים מסכימים עם הממשל כי אמריקה צריכה לקיים את התקווה הפלשתינאית הנדחיית מזה זמן רב למדינה. הרעיון הוא שמהלך זה יצעיד אותנו כברת דרך ארוכה לקראת כיבוי להבות הטרוריזם האיסלמי.

אך האמנם תמיכה אמריקאית במדינה פלשתינאית מקדמת את ביטחוננו?

רק אם חושב/ת הנך כי יטב לנו כשנטפח מדינת טרור.

זה נראה קשה וצורם מאד בהתחשב במנטרה של הנשיא בוש לפיה הפלשתינאים רק רוצים "את ההזדמנות להשתמש [בכישרונותיהם] ויכולותיהם על מנת להטיב את חייהם ולבנות עתיד למען ילדיהם". הקו של בוש אותו אנו ממשיכים לשמוע הוא כי הטרוריסטים ותומכיהם אינם אלא מרכיב שולי שיהפוך לזניח תחת שלטון המדינה החדשה, אשר תתקיים "בשלום לצידה" של ישראל והעולם המערבי.

אולם, הקשיבו לאנשי הדת הפלשתינאיים הקוראים להתקפה אלימה על ישראל בדרשות יום השישי. הביטו בפוסטרים המחרידים בחנויות ובבתים של הפלשתינאים הפשוטים, שמהללים את "השהידים" ומנהיגי הטרור. ראו את חפירת המנהרות המאורגנת להברחת נשק וחומרי נפץ. הביטו בקנוניה הפופולרית עם הלוחמים האיסלמיסטיים וזרם המגוייסים שלהם. היזכרו בשנים של ההתקפות האכזריות נגד ערים ישראליות.

אם רוב הפלשתינאים מבקשים אך ורק שלום וחיים טובים יותר, הם לא היו מגלים תיעוב ושאיפות מלחמה נגד המדינה היחידה באיזור, ישראל, המגינה על זכויות הפרט ומציעה רמת חיים נעלה בהרבה (וגם עשירה יותר) מהמשטרים הערבים. ייטב להם, לחירותם וביטחונם, אם יניחו את הרקטות, הקליעים וחגורות הדינמיט ויחפשו את כיצד לעבוד ולחיות בישראל (כפי שחלק עשו בעבר).

במקום זאת הם מציפים את הרחובות במחאה נגד משא ומתן למען קיום משותף בשלום עם ישראל. אידיאולוגית, הפלגים השליטים הינם החמאס האיסלמי הטוטליטרי והפתאח הטרוריסטי הלאומני. הם שונים זה מזה רק בצורת הדיקטטורה שלהם – דתית או אתנית. שניהם מבטיחים לחסידיהם, בדרך זאת או אחרת, להשמיד את ישראל.

העויינות לישראל, האומה החופשייה היחידה במזרח התיכון, צריכה לגרום לכל נשיא אמריקאי לעמוד בתוקף נגד המטרה הפלשתינאית. במיוחד בעולם שלאחר ה-11 בספטמבר, על וושינגטון להכיר כי בטחון ארה"ב מתחזק כאשר נמנע מטרוריסטים איסלמיים מלהבטיח לעצמם עוד מאחז ושטח אימונים.

בהינתן היקף העדויות המכריעות כי הדבר יערער את ביטחון ארה"ב, מה מסביר את מדיניות ממשל בוש להבטיח לעשות "כל אשר נוכל" יהיה אשר יהיה על מנת לתמוך במדינה פלשתינאית? זאת היא אמונתו של הממשל כי לאמריקה יש חובה להקל על סבלם של אומללי העולם, ללא התחשבות במחיר שיעלה לנו בחיינו.

זאת הסיבה, שלאחר שהפלשתינאים העלו את החמאס לניצחון סוחף בבחירות, הגיבה וושינגטון ב"רחמנות" והבנה לצרכיהם ה"הומניטריים". כמובן שארצות הברית ובנות בריתה האירופאיות חשו הכרח "לבודד" את משטר החמאס בהפסקת הסיוע הישיר לרשות הפלשתינאית. אך הם סירבו להאמין כי הפלשתינאים עצמם צריכים להיות אחראיים לאופן בו הם הצביעו, משום שהם כבר עניים להחפיר. משמעות דבר זה היתה השעיית שיפוטנו ומחילה על האשמה של בחירת רוצחים להנהגתם. וכך, למרות האמברגו על סיוע לממשלה בראשות החמאס, הסיוע האמריקאי לפלשתינאים בשנת 2006 עלה ב17% ל468 מליון דולר, ותמך בניפוח הטרום-מדינה הטרוריסטית.

המדיניות הנובעת הינה לקדם ולהפיח רוח חיים בתוקפנות הפלשתינאית. ראינו את התרת הרסן של התמיכה העממית בחמאס-חיזבאללה נגד ישראל בשנת 2006 והמשך ההתקפות נגד ישראל מעזה. דווח כי אל-קאידה כבר הקימה נציגות לצד ג'יהאדיסטים אחרים בטריריטוריות הפלשתינאיות. רק דמיינו את מחנות האימון לטרוריסטים הצצים כפטריות אחרי הגשם ואת בתי החרושת לאמצעי חבלה תחת השלטון של מדינה פלשתינאית. דמיינו עד כמה יתעודדו ויתחזקו הג'יהאדיסטים תחת השלטון שוושינגטון יצרה ובירכה.

זה הוא המחיר למדיניות שאינה מבוססת על קידום בטחונה של ארה"ב, אלא על רחמים לא ראויים. זה הוא המחיר של התעלמות מהטבע השפל של המטרות הפלשתינאיות, וההתיחסות לאנשים עויינים אלו כניצבים מעל לביקורת תוך תיגמול אי הרציונליות שלהם.

האם לא הגיע הזמן לדרוש מדיניות שתציב את ביטחוננו בעדיפות ראשונה?

ללא השלכות (No Consequences) 11-5-2006

Elan Journo is a resident fellow at the Ayn Rand Institute (http://www.aynrand.org/) in Irvine, Calif. The Institute promotes Objectivism, the philosophy of Ayn Rand–author of "Atlas Shrugged" and "The Fountainhead." Contact the writer at [email protected]

הוספת תגובה