ההזדמנות שלנו

מאת דני רשף | 27 במרץ 2011

גל המהומות השוטף את המזרח התיכון מאיים לשטוף את משטר הטרור של משפחת אסאד העלווית בסוריה – עבור ישראל ייתכן ומדובר בהתפתחות חיובית.

משטר העלווי בסוריה הוא, על פי כל קנה מידה, אכזרי יותר מהמשטר הלובי. מיעוט עלווי של כ 9% מהאוכלוסיה, הניחשב כת של כופרים אצל הרוב הסוני, אוחז בצבת ברזל זה שנים בסוריה. כל המערכת הכלכלית הסורית עוברת דרך משפחת אסד או מעגל השלטון הפנימי בסוריה שהוא כמעט על טהרת העלווים. אפשר לאמר שהעדה העלווית חומסת את סוריה זה עשרות בשנים על חשבון שאר האוכלוסיה. בסוריה יש טינה אמיתית, אפילו שינאה, לעלווים וברור להם שנפילת שלטונם היא לא רק אסון כלכלי אלא גם קיומי לעלווים בסוריה. אגב זו הסיבה שלמשטר הסורי, שאין לא מכנה משותף עם רוב האוכלוסיה, היה עיניין לשמר את המאבק על הגולן כגורם מאחד שיגביר את הלגיטמציה של השלטון העלווי. החזרת הגולן לסוריה והקהיית העימות עם ישראל יכלה לסמן גם את תחילת הקץ של משטר העלווים בסוריה.


סוריה היא גם יצואנית טרור ראשית. היא מאכלסת את מפקדות הטרור הפלשתיני של הג'יהאד והחמאס בדמשק. סוריה עסקה באופן שיטתי בחיסול והעלמת מתנגדים בלבנון. עשרות אלפי מתנדבים זרמו דרך סוריה להילחם בארה"ב בעיראק בעידוד המשטר הסורי ושרותי הביטחון הירדני היו עסוקים מאז הפלישה לעיראק ב 2003 ועד לאחרונה בסיכול עשרות ניסיונות פיגוע של גורמים מיליטנטיים מעיראק שהשתמשו בסוריה כבסיס שילוח וארגון. חלק מאלו שמבוקשים על ידי השלטון בירדן הופיעו בארגוני חסות סוריים כמו פתח אל אסלאם, שחולל את קרבות נהר אל בארד בצפון לבנון בקיץ 2007, וג'ונד אל שאם שפעלו לקעקע את השלטון הפרו אמריקאי של קואליציית ה 14 במרץ ופואד סניורה בלבנון. לבסוף שרדה הקואליציה את מתקפת החיסולים וההתקוממיות בחסות סורית אבל קרסה מול תפיסת המציאות של אובאמה. סוריה גם עוסקת בנחישות בהשגת נשק גרעיני בתמיכת איראן וצפון קוריאה וצבאה מצוייד בראשי קרב כימיים לחלק מארסנל הטילים העצום שלה. סוריה היא אחד הגורמים המסוכנים היום במזה"ת – שניה רק לאיראן.


בנוסף סוריה היא הקצה הים תיכוני של הקשת השיעית שמתחילה באיראן, הגשר הפיזי בין איראן לחיזבאללה. רק לאחרונה, ב 02/22/2011, חתמה סוריה הסכם לשיתוף פעולה עם הצי האיראני שמאפשר לאיראנים בסיס קבוע בים התיכון, בטרטוס, נישען על תחזוקה ואספקה סורית אם אפשרות להחליף צוותים בספינות הצי האיראני דרך האוויר. עד לפני שבוע הייתה הברית הסורית-אירנית המרוויחה הגדולה מהבלבול האמריקאי והרפיסות האירופית ונראה שהעוצמה האירנית רק מרקיעה לשיאים חדשים. אצלנו היו כמובן שמיהרו להציע מחיר עוד יותר גבוהה לסורים "כדי להרחיק את סוריה מציר הרשע" למרות שאין לסורים עיניין פנימי וסיבה חיצונית לנטוש את החזק, איראן, לטובת המבולבל, החלש, ההפכפכך והבוגדני כפי שהמערב מצטייר היום במזה"ת.

הסדקים ב"חומת הפחד" בסוריה והתמוטטות המשטר הסורי יכולים לגרום לשינוי אסטרטגי עמוק במזה"ת, העמוק ביותר מאז מלחמת ששת הימים. למרות שלא ברור מה אופי יהיה למשטר העתידי בסוריה אם אכן משטר אסאד יקרוס , בהעדר מעמד ביניים משמעותי כנרא שזו לא תהיה דמוקרטיה. ברור שמקומה הטיבעי של סוריה, ערש הלאומיות הערבית עם דמשק כאחד המרכזים הפוליטיים החשובים של האסלאם הסוני, הוא חזרה לחיק הערביות וללב המדינות הסוניות עם ירדן, סעודיה ומצרים. זו תהיה מכה אנושה להתפשטות איראן ולמעשה תגדע את הזרוע המערבית של הקשת השיעית, גם לרווחת מדינת ישראל.

כרגע העולם המערבי עסוק בהתבשמות עצמית מהמבצע הצבאי ההזוי נגד קדאפי בלוב. אין להם כעת את הראש והאשראי הפוליטי להיות ניחרצים ומעורבים בסוריה. על אובאמה מארה"ב ניתן רק לאמר מה שאמרנו בטעות על הפלשתינים כל השנים שהוא "לא מחמיץ הזדמנות להחמיץ הזדמנות" בכל הקשור למזה"ת . לכן תפקידה של ישראל כרגע למשוך בכוחה הדל את תשומת לב העולם לסוריה. הרי גם שם הנשיא הורג את אזרחיו הוא. כדי לא לבלבל את יפי הנפש באירופה, לפחות לעת עתה, על ישראל להתאפק ברצועת עזה גם במחיר פגיעת מה באזרחים. יש סיכוי, רק סיכוי, שההמונים בסוריה יחוללו מהפך אמיתי במזה"ת ובמעמדה של איראן ושישראל תצא המרוויחה הגדולה. אנחנו צריכים להסביר, לציין, למשוך תשומת לב, לדרוש תגובה אבל לשבת בצד ולא לייצר הסחה בעזה. סוריה עשויה להיקרע מציר הרשע גם בלי הגולן ואנחנו צריכים לעשות הכל למצות את ההזדמנות.

הוספת תגובה