מאביסי התנינים

מאת אהרון רול | 26 באפריל 2008

שלום בזמננו - צמברליין מנופף בהסכם מינכןלפני כ-69 שנים חזר ראש ממשלה בריטי עם כוונות טובות למכביר מפגישה עם אדולף היטלר (ימ"ש) אשר העריכה כפוריה ביותר. ברידתו מכבש המטוס אשר הביאו חזרה לבריטניה ניפנף אותו בעל-כוונות-טובות בהסכם שהישיג, פיסת נייר בהצהירו "שלום בזמננו".

קשה להאמין כי ישנו אדם בוגר במדינת ישראל אשר יטעה בזיהויו של זה, הלא הוא צ'מברלין ראש ממשלת בריטניה דאז. קשה גם להניח כי קיים זה אשר אינו יודע את התוצאות האיומות, שהסכם זה היה מזרזיו החמורים ביותר ואשר הביא לאנושות את מילחמת העולם השניה. למפקפקים, שאלו לדעתם של כ-80 מיליון הקורבנות שמלחמה זו המיטה על העולם, 6 מיליונים מהם הינם אחינו, קרובינו, בני משפחתנו, אלו קורבנות שואתנו.

אם בהיסטוריה עסקינן איננו יכולים לפטור את התקופה ההיא מבלי לציין את מילותיו של אדם אשר חלקנו, אין צורך לחלק כאן פרסים למנחשים נכונה לגבי זהות חלק זה, וודאי היה מגדירו כיום כקיצוני, מחרחר מילחמות סידרתי, ימני הזוי, רואה שחורות, מיליטנט ניקלה, מפחיד ציבור, שונא שלום, בבון חסר שכל, אשר הצהיר אז למשמע מילותיו הנירגשות ואווילותו המשרישה של צ'מברלין בנוסך "שלום בזמננו", כי "הפייסן הוא מי שמאכיל תנין בתקווה שאותו הוא יטרוף אחרון" כמו כן הוסיף ואמר "מעריצי הפייסנות, מפחד המלחמה בחרתם בחרפה. תקבלו גם חרפה וגם מלחמה". אותו "הזוי ומחרחר מלחמה" היה לא אחר מאשר מר וינסטון צ'רציל, מחליפו של צ'מברלין בראשות ממשלת בריטניה, ומנהיגה המוכשר והמוצלח מעין כמוהו משך מלחמת העולם השניה ועד לניצחון על גרמניה הנאצית. hitler chamberlain

למשמע חירחורי "השלום" מבית מדרשו של האולמרט ונכונותו לוותר על כל רמת הגולן תמורת שלום עם סוריה עולים בדעתנו אותם מאכילי התנינים מערב מלחמת העולם השניה אשר פועלם הוביל למלחמה העקובה מדם ביותר בהיסטוריה…עד אז.

הרי התנין הסורי לא מתחייב להפסיק קשריו עם איראן, החמאס והחיזבאללה, הלה ימשיך לתמוך בהם ובמוכנותם לתקוף ישראל, ימשיך להיות סוכנה המיליטנטי של איראן באזורנו ובסיסה הקידמי על גבול ישראל ואם כך ניתמהה, מי הוא זה הלוחש בסוסים שלחש באורוותו של האולמרט כי אמורים אנו לקבל שלום בתמורה לעקירת 35 אלפי מתישבים מרמת הגולן? האם ישנו בר דעת ביננו המפקפק כי מיד לאחר פינוי הגולן יחל "האירגון לשחרור עמק החולה וטבריה" או כל שם אחר שיבחרו, להוציא טרור כנגדנו בבירכתו, אימונו וציודו של החיזבאללה. האם ישנו ספק כי סוריה תיתנער כמובן מפעילות טרוריסאית זו בבחינת "ידינו לא היתה במעל" ממש כפי שידם לא היתה במעל עם צפון קוריאה וכור הפלוטוניום הגרעיני שלה.

אין כל ספק כי שלום אמת, באם אפשרי כלל, לא יוכל לשכון באזורינו לפני שהאיסלם הפשיסטי-מיליטנטי-קיצוני לא יישב את חילוקי הדעות שלו עם המערב. אין כלל חשיבות מהו שנעשה עד אז, שמא נחתום הסכמי שלום או אפשר שלא, בכל מקרה כוחות חזקים מעמנו, סוריה, הפלשתינים והחזבאללה ימשיכו לנתב את האזור במסלול המלחמה כחלק באסטרטגיה עולמית איסלמיסטית.

הסכם שלום עם הסורים פרושו וויתור על נכס אסטרטגי ראשון במעלה ביחסינו עם הסורים, דומה ואין כלל צורך להסביר זאת לתושב ישראל. ובאם ממהרים אנו לחתום הסכם שלום הרי פרושו סיכון עצום לכל אצבע הגליל הישראלית אשר קרוב לוודאי תילפת כבצבת המלקחיים בין כוחות חיזבאללה וקטיושותיהם מצפון, ממערב וממזרח כאחת, עובדה אשר תהפוך את החיים בעמק החולה לבילתי אפשרים. אלא מאי, משייושב הסיכסוך העולמי עם האיסלמו-פשיסטים נידרש לוותר שוב בתמורה לשלום עולמי. משיגיע זמנו של זה, הרי אסד יננגן בקתרוס בפני בתולות גן העדן וסביר להניח כי מפלגת בעת'ו ד'היום תהפוך לאבק במדבר הסורי ותוחלף זה מזמן ע"י "האחים המוסלמים הסורים" או שיבוטיהם. ואזי, ההסכם עם סוריה הרי יהיה שווה את מישקלו בגרגרי חול מדברי סורי.

ואנו, אנה אנו באים, הרי לא נירצה או לא נוכל להיתפס אז כמטרפדי השלום המיוחל בין הגושים ואזי לא נידרש דמיון רב להבין כי הגליל שיהפוך עד אז לטריטוריה די-פקטו פלשתינית (מצב שאינו שונה מהותית מהקורה היום), יהפוך הלכה למעשה לטרף שיחולק בין החיזבאללה והפלסתינים, הרי לא שכחנו הכיצד מאכיל התנינים הצ'מברלני האכיל את זה בעל השפמפם, בעל הנטיה לפילגשים, הרעב בטירוף תניני חורק מלתעות, בצ'כוסלובקיה וזאת אפילו בלא לשאול את פי הצ'כים הניטרפים. תסריט דימיוני? נא לחשוב שוב, כאשר אנו מעמידים עצמנו במקום ילדינו ונכדינו בעוד 30-50 שנה מהיום בעוד ליקחי ההיסטוריה הינם טריים יחסית לנגד עינינו.

הרי אין לנו התנגדות כי מאכילי התנינים יאכילו אותם עם בני דמותו ושיבושם לתנינים. צרתנו, הם מגישים ומאכילים את אלו הטורפים, עם בשרינו, עם ילדינו נכדינו ונינינו, עם עתידנו כעם וכאומה ואפילו אינם שואלים לדעתנו, אכן צ'כסלובקיה דגם 1939 בשינוי שמה למדינת ישראל, היא כבר כאן ועכשיו.

שלום עם סוריה? כמובן, ואפילו רצוי אך מדוע זה אך ורק בהתאם לתנאי סוריה? הם הלא התוקפן והגולן הוא מלקוח ראוי לניתקף, קרי ישראל. מדוע אנו מופיעים כמתנצלים, אנו הקורבן והסורים הם התוקפן שזממו לא עלה בידו. סליחה שניצחנו? טוב שניצחנו ואנו אמורים להכתיב את תנאינו. אך הכיצד נישגה באשליות, עם ראש ממשלה כזה בראשנו אשר ימכור גם בנזיד עדשים את אחרון משפחתו, הרי את כל מדינת ישראל כבר הוציא למכירה מזה זמן, אין לצפות להכתבת תנאים לסורים.3353334.jpg

ובאם כך, מהו אותו החיפזון-מהשטן אשר 'פרקליטו של השטן' כה ניתפס אליו וכבר מחזיר בהבל פיו את הגולן. אסד הבן מאיים במלחמה ורבים וקלוקלים ביננו כבר מרטיבים מכנסיהם. עובדה זו מנוצלת ע"י זה הנמושה מכרמיה להפריח בלוני ניסוי סחרירים על מנת לבצר מעמדו ולזכות בעוד כמה אחוזי תמיכה לעוד מספר שבועות חסד של הישרדות, מאותם אלו אשר 'העובדות אינן מצליחות לבלבלם' דהיינו, העולם, החיים, המציאות מתנהלים במסלול אחד ואילו הזויי "השלום" מתנהלים בכיוון אחר בתכלית. במטותא מכם, נא להיות בשקט ולהפסיק להפריע מנוחתם עם העובדות הקרות הזוטיות, הלא הם מתחממים האחד לאור הזיות השני ואחריהם המבול.

אליה וקוץ בה, כאן אינה יבשת אירופה או צפון אמריקה, כאן זהו המזרח התיכון. כל מילה, כל הבטחה מעורפלת הופכת למילה בסלע. כלאמר, הפרחת מילים אינה מחייבת כאן את הערבים אך הינה מחייבת גם מחייבת את היהודים. מילתו של האולמרט, נו–זה הסידרתי כל דבר, אשר למרות מאמצי אילמותו הסיזיפיים יש להוסיף ולכנותו גם פטפטן סידרתי בעניין הויתורים בגולן, כבר נירשמה כקושאן בטאבו של דמשק וצמד טילים משתוללים לא ימחקנה לעד. אך מה כל זאת לנוכך ההישרדות האולמרטית הקדושה.

במקום לשדר לאסד הבן בערוצים החשאיים "אדוני, אם לא תחדל מאיומי המלחמה שלך ולא תסכור פיך, אנו ניסתום לך" או משהו בדומה לכך. מה עושים אנו? משתרעים על גבינו, פושקים רגלינו, משרבבים לשוננו, מזילים רירנו ומכשכשים זנבינו בכניעה ובהכנעה. הבה וניזכר, "מעריצי הפיסנות, מפחד המלחמה בחרתם בחרפה. תקבלו גם חרפה וגם מלחמה", אלו הם אנו למי שעדיין לא הבין.

הדימיון בין שארע לפני 69 שנים לארועים היום כאן במקומותינו הוא מדהים. יש להיפטר מצילו השחור של צ'מברלין בן ימינו (וזה כלל עוד לא היגיע לקרסולי שחיתותו לכאורה של האולמרט) ולהעמיד בראש המדינה את בן דמותו של וינסטון צ'רצ'יל ובא לציון גואל.

אהה כן, בן דמותו של צ'רצ'יל מוטב ויהיה "מחרחר מלחמה", "מפחידן ציבור", "בבון ממשפחת הקיפופים", "רואה שחורות סידרתי" והעיקר, העיקר, רק לא זחוח, מתנשא ומגעיל. מוטב לנו להאנח אנחת רווחה משלא התממשו תחזיותיהם השחורות של הפרנואידים, יברכם אלוהים, מאשר לדמום מחשכת הקברים.

המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים www.aaronroll.com

הוספת תגובה