חוק התופעות הבלתי מכוונות
מאת יעקב ר. | 13 באוקטובר 2010, פורסם במקור בבלוג אתר "קו ישר".
לכול מדיניות כלכלית-חברתית יש תופעות לוואי "בלתי מכוונות". כלומר "לא מה שהתכוונו אליו" – התופעות הן בהחלט צפויות, אבל אלה שמקדמים את המדיניות מעדיפים להתעלם מהתוצאות הבלתי רצויות ולהזכיר רק את התופעות החיוביות שאליהן הם "מתכוונים". בעברית פשוטה נקרא הדבר טיפשות או דמאגוגיה.
במה הדברים אמורים? למשל בדבריו של השר מרידור:
"אחת הדרכים להתמודד עם הפערים החברתיים צריכה להיות טיפול בנושא הילודה. הגענו לרמות ילודה מטורפות, בעיקר בקרב הערבים והחרדים. יש שכבות שלמות באוכלוסיה, ודווקא שכבות שבהן לא כולם עובדים, שבהן מולידים המון ילדים בעידוד המדינה. המדינה צריכה לעודד שינוי בתחום הזה ולתת לאנשים תמריצים לשינוי".
השר מרידור, כמו כול סוציאליסט טוטאליטרי, רוצה להכתיב לאנשים כמה ילדים לעשות.הוא חושב שהמדינה יש לה זכות להתערב בכול דבר, והפרט אינו נחשב. והוא חושב שהמדינה צריכה לעודד ילודה… כאילו שהמדינה היא שמולידה ילדים…
אבל גם הוא מכיר בתוצאות הבלתי מכוונות של מדינות הממשלה "החברתית" בעבר, מדיניות של עידוד הילודה. הממשלה מעודדת ילודה בדרכים כלכליות, בעיקר על ידי המדיניות ה"נאורה" של קיצבאות ילדים. וראה זה פלא: העידוד הצליח מעל למשוער, ויש הרבה ילדים. אבל יש גם בעיה: בעיית הפערים החברתיים, ובעיקר הבעיה של "לא אלה הילדים שפיללנו להם".
כלומר – יש הרבה ילדים "חרדים וערבים", וזה לא כול כך מוצא חן בעיני מרידור וה"חברתיים" הוגי הרעיון הסוציאלי הנאור של קיצבאות ילדים.הם כידוע אינם משתייכים לחוגים החרדים או הערבים, ולכן אין הם אוהבים את הילדים האלה, בגלל שהם שונים.
או… התוצאות הבלתי מכוונות… לנאורים יש תמיד כוונות טובות, רק התוצאות הלא מכוונות דופקות את המדיניות הנאורה שלהם.
אדם לא נאור יגיד לך שלכול פעולה יש תוצאות. אם אתה נותן דמי אבטלה נדיבים אתה מעודד אבטלה, אם אתה נותן קיצבאות נדיבות אתה מעודד חיים על חשבון קיצבאות ומעודד אנשים לא לעבוד אלא לחיות על חשבון אחרים. ואם אתה מעודד ילודה – תקבל ילדים (לא תמיד מהסוג הרצוי)… ופערים חברתיים…
הממשלה לא צריכה לעודד ילודה, ולא להתערב בנושא כלל – נושא הילודה כולו בתחום חופש הפרט וזכויותיו. אני בכלל חושב שזו טעות גדולה להניח שהחלטות האנשים על הולדת ילדים נובעות מסיבות כלכליות. ("רוח'לה, קיבלתי העלאה במשכורת, אנו יכולים להרשות לעצמנו לקנות עוד ילד…"). כול ההתעסקות של הממשלה בילודה הוא שטות נוראית.
הממשלה צריכה להזהר מאד בקיצבאות מכול הסוגים. כול הקיצבאות מעודדות פרזיטיות.
הממשלה וה"נאורים" צריכים לשים לב יותר ל"תוצאות הבלתי מכוונות", כי כוונות טובות לא תמיד מובילות לתוצאות רצויות.
הנה עוד תוצאה לא מכוונת (באנגלית: unintended consequence ):
נגיד הפד, בארה"ב הוריד את הריבית לאפס, כדי לעודד משקיעים וצרכנים לקחת הלוואות, ולהגדיל בכך את הביקושים בכלכלה. הורדת הריבית היא צעד יודע של "עידוד צמיחה" – כול כלכלן מתחיל וחובב יודע זאת. האומנם ?
שוב מתערבות "התוצאות הלא מכוונות".הנה איך:
1. פנסיונרים רבים בארה"ב (ובכול העולם) חיים מחסכונותיהם. ומספר הפנסיונרים, כידוע הולך וגדל כול הזמן. החסכונות נשאו ריבית, והריבית הייתה חלק מהתכנון הכלכלי של הזקנים, מקור פרנסתם. כעת הריבית התאפסה והתנדפה (תודה, פד). התוצאה: הזקנים יש להם פחות כסף להוציא, הם קונים פחות, וגורמים בכך להעמקת המשבר. שלא לדבר על ההתעללות בזקנים שרמת חייהם יורדת באופן מלאכותי.
2. אם אין נותנים לך ריבית בבנק, אתה לא מחזיק כסף בבנק. חוסכים ומשקיעים מושכים את הכסף מהבנק וקונים כל מיני דברים – זהב, מניות בסין, מיכרות נחושת בצ'ילה. הכסף בורח מארה"ב, ואינו זמין לעידוד הכלכלה האמריקאית.
3. ערך הדולר יורד, גם בגלל הריבית האפסית וגם בגלל ההדפסה המוגברת של הדולר. עוד סיבה הטובה לברוח מהשקעות דולאריות, ולהוציא את הכסף מארה"ב. עוד הפסד נטו לאמריקאים. חסר רק שהסינים יפסיקו או יאטו את רכישת אג"חים של ממשלת ארה"ב…
כלומר: אין ארוחות חינם, ופעולות "ברוכות" לכאורה של הורדת הריבית יש להן תוצאות לוואי שליליות, שעלולות לגבור על החיוביות.
אולי, אם הנגיד לא היה מתערב, ולא מתעקש לקבוע את שער הריבית בצורה שרירותית, ולא מדפיס כסף, אולי הדברים היו מסתדרים יותר טוב…
אבל נגיד קיים בשביל להתערב ולהדפיס… נגיד שלא מדפיס כסף לעולם כאילו לא קיים (הלוואי) ולא יזכה בתואר "הנגיד הטוב בעולם" כמו הפישר שלנו.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.