מתנתנו האחרונה לעולם התרבותי
מאת: אחמד אל-אסואני | פורסם באאפאק, ב-24 בנובמבר 2008 ומובא באדיבות אתר זווית אחרת
הפובליציסט המצרי אחמד אל-אסואני מציע ניתוח היסטורי של תופעת שוד-הים אשר חזרה לחיים בים האדום. לטענתו, שודדי הים מסומליה אינם אלא דמות אחרת של ארגוני הטרור הפונדמנטליסטים ובדומה לפריחתם של ארגונים אלה תחת משטרים חשוכים בעולם הערבי והאסלאמי, הייתה גם פריחתם המחודשת של שודדי-הים תוצאה של עליית השלטון האסלאמי הפונדמנטליסטי בסומליה השסועה.
מתנתנו האחרונה לעולם התרבותי, הייתה בכך שהענקנו לו את תוצרתנו האותנטית המבטאת נאמנה את האווירה באזור הזה, ואשר את ביטוייה אנו מוצאים סביבנו בכל מקום.
בתוצרת הזו אני מתכוון לנושאי נס תרבותנו, האדונים הנכבדים אוסאמה בן לאדן, אימן אל-זואהרי, צדאם חוסין ורבי-מרצחים ודיקטטורים כדוגמתם שעמינו והמוני העם אצלנו אהבו אותם אהבה עזה וראו בהם את גיבוריה של האומה הזו. אין אלו דברים המבטאים את השקפתי הפרטית, אלא זה מה שממלא את עיתונינו ואת ערוצי הלוויין הרבים שלנו ומה שמתבהר מבדיקות דעת הקהל וכן ממה שאנו רואים ושומעים מסביבנו ואין לכך צורך בהוכחות.
באופן כללי, אין זה הנושא כאן, אך אני מבקש לדבר על הגרסה הערבית והאסלאמית שלנו לסרט האמריקני המפורסם “שודדי הקריביים”. אלו הם אחינו לערביו?ת וללאום, שודדי הים האדום, בני סומליה, המשחקים ביצירתנו האחרונה מן העת החדשה.
לאחר שתקפנו את העולם מן האוויר במטוסי-ההתאבדות של שנת 2001 ולאחר מכן על היבשה בפיגוע ברכבת התחתית ובאוטובוסים בלונדון ומדריד ובפיגועים רבים שנפוצו בכל כלי התחבורה. לא נותרה אלא התחבורה הימית כדי שנשלים את מעגל האימה וההפחדה בעולם כולו.
בכך מטפלים בדרך הטובה ביותר אחינו, שודדי הים האדום והם למען האמת משיבים לחיים מסורת נפלאה מעברנו אותה מכיר כל המתעניין בהיסטוריה, שבה היו חופיו הערביים של הים התיכון בצפון אפריקה, החל מלוב ועד למרוקו וזאת עד לסוף המאה ה-18, ארצן ומפלטן של כנופיות פיראטים ערבים-מוסלמים אשר שדדו בים ספינות אירופאיות וכן קראו בזמנו לשדוד את הסחורות שעל הספינות, לרצוח ולשב?ו?ת את האנשים שעל הספינות הללו. את הדברים הללו תיעדו ספרי ההיסטוריה וכן ספרות התקופה ובין היתר סיפורים, פואמות ומחזות דוגמת “דקאמרון” (Decameron) של האיטלקי בוקאצ’יו מן המאה ה-14 ועוד רבים כמותה.
הפיראטים הללו היו מקור לדאגה רבה בעבור העולם כולו ורבים סברו כי הם היוו את אחת הסיבות לקולוניאליזם המערבי באזור הזה. עם זאת, נדמה כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה בצורה אלימה יותר, אם ניזכר כולנו כי לפני חודשיים בקירוב, נחטפה קבוצת תיירים במצרים על-ידי כנופית פיראטים יבשתיים (בני אותו סוג ואותה השתייכות כמו הפיראטים הימיים שצוינו לעיל). לאחר שחרורם של החטופים ולאחר שהותר להם לספר על אירועי אותם ימים שהטילו אימתם עליהם, הופנתה תשומת לבי לכך שהפיראטים היבשתיים הללו התעסקו קודם כל בכיסוי פניהן של התיירות, כולל המבוגרות שביניהן, שגיל חלקן מעל שבעים שנה. בנוסף, בשיחותיהם עם המדריכים המצריים התבררה מידת שכנועם כי רכושם וכספם של התיירים מותר להם כיוון שהם כופרים.
עוד משכה את תשומת לבי דבקותם הגמורה בתפילה ובצום, עובדה הנותנת לנו תמונה פסיכולוגית על איכותם של האנשים הללו הסבורים כי הפחדתם של האחרים, חטיפתם והתרת רכושם וכמובן גם דמם הוא סוג של ג’יהאד כנגד אותן מדינות כופרות והם סבורים כי הדבר עומד בקנה אחד עם האסלאם שלהם ולמחויבותם לחובות הדת שלהם כפי שלמדו והכירו.
זהו אותו היגיון המכתיב את התנהגותם של זואהרי, בן לאדן וחסידיהם, אשר ינקו כולם מאותו מעיין עכור וזהו אותו דפוס מחשבתי אשר ביססוהו ופרסמוהו אנשים דוגמת אב?ן ב?אז [1], זע’לול אל-נגאר [2], מוחמד עמארה [3], אל-עוא [4], אל-עות’ימין [5] ועוד אלפים אחרים, אשר הטילו על עמיהם מצור של בו?רו?ת, קיצוניות ושנאה כך שנוצרו לנו דוגמאות כגון הישויות הברבריות הללו הרואות בפגיעה בדמם, כבודם ורכושם של הכופרים (כל מי שדתו, האסכולה שלו ומחשבתו שונים משלהם), את גשר הכניסה שלהם לגן העדן.
לא תיכנס לשום גן עדן שכזה על גבי גולוגולותיהם של אחרים ומה שאני חושב ומה שיוכיח הזמן הוא כי הפיראטים הללו הם ה”ניו?-לו?ק” הימי של מחבלי אל-קאעדה. לפיכך, אנו מבקשים כי העולם כולו ישים לבו? לסכנה החדשה הזו בטרם תחמיר ויהרוס את בסיסיהם ואת ספינותיהם במהירות המירבית לפני שיתעצמו ויתפתחו בצורה שאחריתה מי ישורנה. אנו מבקשים כי העולם כולו ילמד לקח – כאשר הותירו לטאליבאן לשלוט באפגניסטן, אל-קאעדה הולידה את נחשיה הארסיים אשר נפוצו לכל עבר וכאשר הותירו ל”אל-מחאכ?ם אל-אסלאמיה” לשלוט בסומליה, יצאו הפיראטים הללו מרחמה?. לכן, יש לקבור את הסכסוכים הפנימיים בקברם ועל העולם כולו להתאחד למען מניעתן של דוגמאות כאלה מלהיווצר פעם נוספת.
מראי מקומות:
[1] שיח’ עב?ד אל-עזיז אב?ן ב?אז, שימש כמופתי הראשי של ערב הסעודית משנת 1992 ועד מותו בשנת 1999 ואשר נודע כאחד הפוסקים החשובים ביותר של האידיאולוגיה הסלפית.[2] זע’לול אל-נגאר, איש-דת מצרי ומטיף פופולרי המזוהה עם תנועת “האחים המוסלמים”.[3] מוחמד עמארה, איש-דת ופוסק פופולרי המזוהה עם זרם הווסטיה האסלאמי ואשר נודע בהטפותיו לאחדותה של “האומה האסלאמית”.[4] הכוונה למוחמד סלים אל-ע?ו?א, איש-דת מצרי שמושבו בלונדון ואשר משמש נשיא “האיחוד העולמי של אנשי-הדת המוסלמים” (אל-אתחאד אל-עאלמי לעלמאא’ אל-מסלמין). מקורב לשיח’ יוסף אל-קרדאווי ומזוהה עם זרם הווסטיה.[5] הכוונה לשיח’ מוחמד אב?ן אל-עות?’י?מ?ין, איש-דת סעודי מן הבולטים שבזרם הסלפי (יחד עם אב?ן ב?אז) ששימש כדרשן המסגד הקדוש במכ?ה עד מותו ב-2001.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.