הגדת החירות של ארתור שיק

הגדת החירות של ארתור שיק 

[Artur Szyk 1894-1951]

מאת: בועז ארד | פורסם לראשונה 24 בדצמבר 2005

לקראת חג החירות המתקרב אפנה את תשומת ליבכם אל לוחם חירות שנשקו היה מכחול האיור. פורקום וקוקס שאיוריהם מלווים את אתר "אנכי" (ראו קריקטורה בדף הבית וכאן), סיפרו בראיון, על היותו של שיק ועבודתו מופת מעצב לקריירה בה בחרו כציירי קריקטורות מערכתיות.

לחירות, לעם היהודי ולמדינת ישראל קמו גיבורים רבים, אחד מהם הוא ארתור שיק. רבים מבני דורי אולי זוכרים מבעד לערפילי השטחיות של מערכת החינוך פוסטר של "הכרזת המדינה" (מגילת העצמאות) הנעוץ על קיר הכיתה. כך אני ראיתיו – נעוץ בחוסר כבוד והערכה וללא שום הקשר והכרה ליוצר שאיפשר אותו, כעדות לזלזול בערכי הרוח והמחשבה של מערכת החינוך הישראלית. (אגב, היום תתקשו למצוא גם עותק מוזנח של מגילת העצמאות בכיתות בתי הספר היסודי). היה זה הרמז הראשון בו נתקלתי לפועלו של גיבור נשכח – גיבור חמוש במכחול ועפרונות שניהל מלחמה פרטית ולאומית לחירות וצדק.

שיק שנולד בפולין, רכש את השכלתו האמנותית בין השנים 1919 ל1920 בקרקוב ופאריס ואף שירת בצבא הפולני בעת מלחמתו נגד הבולשביקים הסובייטיים כמנהל אומנותי עבור מחלקת תעמולה בצבא. בשנת 1934 ביקר שיק בארה"ב והציג תערוכות של יצירותיו ובכללן תערוכה אחת בספריית הקונגרס האמריקאי בה הוצגה סידרה של שלושים ושמונה מיניאטורות לזכרו של ג'ורג וושינגטון והתקופה המהפכנית.

בשנת 1936 שהה שיק בפולין, ואז סיים את יצירתו המפורסמת ביותר – ההגדה של פסח. יצירה זו הוגדרה על ידי עיתון הטיימס הלונדוני כאחד מהספרים היפים ביותר שיצאו מתחת ידי אדם. בכל אותה תקופה, משלב שיק איורים אנטי נאציים ביצירותיו. מפחד הגרמנים, ביקשו הבריטים משיק להשמיט איורים אלו מההגדה. אולם עם פרוץ מלחמת העולם השנייה דעותיו האנטי-נאציות של שיק התקבלו בהערכה, ואפילו הפכו לנכס.

ההגדה הודפסה עם הקדשה למלך ג'ורג' השישי, והעותק הראשון הוענק לו במתנה. שלטונות פולין ובריטניה שלחוהו לארצות הברית כדי שיעודד את החברה האמריקנית להתנגד לנאציזם.

בשנת 1940, לאחר תקופה של מגורים באנגליה היגר לארצות הברית בה התאזרח בהמשך. הוא צוטט באמרו: "סוף סוף, מצאתי את הבית אותו חיפשתי מאז ומעולם. כאן אני יכול לומר את אשר בנפשי, אין מקום אחר על פני האדמה המעניק לאדם חירות, זכויות וצדק כפי שעושה זאת אמריקה".

שיק כבר קנה לו מקום של כבוד בפנתאון המאיירים הפוליטיים בעת שכבר כונה: "מחלקת מלחמה של אדם אחד", מאות האיורים הפוליטיים שצייר נגד כוחות הציר הפכו אותו לאמן הפוליטי המוביל בארה"ב. אדולף היטלר, שערוותו השטנית נחשפה שוב ושוב על ידי שיק, הציב פרס כספי על ראשו ובצבא ובעיתונות האמריקאים שמו נכרך בהגדרה "האזרח הלוחם של העולם החופשי". לאחר נאום "ארבעת החרויות" של רוזוולט נתלו ציוריו של שיק בבית הלבן. שיק שראה באומנותו "נשק למלחמה" בא לביטוי במלא עוצמתו בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה פעל רבות להכשרת הלבבות למען תקומת מדינת ישראל.

שיק שנולד בפולין ב 1894 ואיבד את משפחתו בשואה, החל לפעול נגד היטלר כבר בשנת 1933 והמשיך לרדוף אותו כאל נקמות מטעם עצמו לכל אורך המלחמה תוך שהוא חושף לעיני עם ועולם את הברוטליות, האכזריות, תאוות הבצע והרצחנות של היטלר ושותפיו וחבר המרצחים מוסליני, וטוגו. את הקריקטורות של שיק ניתן היה למצוא בכל מקום, הן הופיעו בכל העיתונים הארציים בארה"ב וליוו את החיילים לשדות הקרב. לאחר ההתקפה על פרל הרבור – היו אלו איוריו של שיק שהתנוססו על חזית ה"טיים מגזין" ומגאזינים מובילים נוספים. ההתקפה של שיק על כוחות הציר רוממה את רוח חיילי הברית ושימשה כמקור השראה בהיותה המחשה חזקה מאין כמוה לטבע האויבים בהם הם נלחמים. ציורי התעמולה של שיק סייעו במכירת אגרות מלווה למימון המלחמה יותר מכל מכשיר פירסומי אחר, ובסקר שערך ה"אסקוויר" ופורסם ב1941 נמצא כי ציוריו של שיק היו יותר פופולריים בקרב המתגייסים הצעירים לצבא האמריקאי מאשר תמונות של שחקניות הוליוודיות ונערות "אמצע".

בסדרת ציורים שנקראה "חלומו של מטורף" צייר שיק את מראה עולם הבלהות בו מנצח היטלר את המלחמה ומנהיגי העולם החופשי מובלים אליו באזיקים – סידרת איורים אלו הייתה כמקלחת צוננים לאלו שהיו זקוקים לזירוז על מנת להתעורר מהשאננות שאפפה כה רבים עם עליית הנאצים לשלטון.

ורבים

ורבים היו זקוקים לכך. בתחילת 1943 נשאלו על ידי סקר גאלופ אזרחי ארה"ב את השאלה הבאה: "נאמר כי שני מליון יהודים נרצחו מאז תחילת המלחמה. האם אתה חושב שדבר זה נכון או רק שמועה?" רק 47% מהאמריקאים האמינו כי הדבר נכון, בעוד ש29% ביטלו זאת כשמועות ולאחרים לא היתה דעה. המחדל בהבנת ההיקף ועומק הרצחנות של הנאצים באירופה נבע מחוסר כיסוי תקשורתי ואספקת מידע מהימן על ידי התקשורת בארה"ב, באותה עת התגייס שיק למאבק ואייר את ההזמנה למופע שאורגן על ידי העיתונאי והתסריטאי בן הכט "We will Never Die" – היה זה חיזיון שנדד בארה"ב ותרם תרומה רבה לגיוס דעת הקהל בארה"ב למלחמה בצורר הנאצי ולהצלת שארית הפליטה של העם היהודי כנגד האדישות ומשחקי היוקרה של מנהיגי קהילות יהודיות ומול העוינות והסחבת של מחלקת המדינה האמריקאית. איורו של שיק שהזדהה עם תנועות האצ"ל והלח"י הופיע גם על פירסומיהם בישראל.

המחזה שעוד ראוי להרחיב בסיפור שמאחוריו, הציג חזיון ענק שמילא אצטדיונים. מאות משתתפים קראו בשמותיהם של יהודים שתרמו תרומות חשובות לתרבות האנושית, וסיפרו בפרטי פרטים על הטבח המבוצע על ידי הנאצים ביהדות אירופה. קבוצה של ילדים הלבושים בסחבות לבנות ניצבה בפנים אפורים שדימו את הגויות וחזרו שוב ושוב על הבקשה "זיכרו אותנו". המופע הסתיים בקריאת קדיש על ידי חמישים רבנים שהצליחו להימלט מהתופת האירופאית.

לאחר המלחמה המשיך שיק במאבקו למען החירות וזכויות האדם ופנה לאיור מסחרי (פרסומות לקוקה קולה ולמפעלי הפלדה האמריקאיים) ואיור ספרים. איוריו עסקו בנשאים אמריקאיים ויהודיים ובכללם סדרת איורים למגילת אסתר המהווים סידרה היוצאת נגד האנטישמיות ופגיעה בחופש, כך אייר גם את עשרת הדיברות, ספר איוב, נשיאי ארצות הברית, והצהרת העצמאות האמריקאית וההכרזה על הקמת מדינת ישראל.

ארבעים שנה לאחר מכן זכה שיק להיות האמן הראשון שהציג תערוכת יחיד במוזאון לזכרון השואה בוושינגטון.

כיום פועלת בקליפורניה אגודת ארתור שיק בחסות הרב אונגר, העוסקת באיסוף ושימור עבודותיו. בסוף שנת 2005 נערכה תערוכה ראשונה בסוגה בה הוצגו עבודותיו של שיק, לראשונה מאז עזב את פולין, בעיר הולדתו בחסות שגרירות ארה"ב בפולין.

מעל: איור לחוקה האמריקאית

מעל: איור לשבועת החירות של תומאס ג'פרסון: "נשבעתי בפני מזבח האל למלחמה נצחית נגד כל ביטוי של עריצות נגד מחשבתו של האדם"

כרונולוגיית חיים ויצירה:

1909 – למד בפאריס באקדמיית גוליאן.

1913 – למד אמנות בקראקוב.

1914 – ביקר בא"י פלסתינה בחברת אמנים וכתבים יהודים-פולנים.

1914 – התגייס לצבא הרוסי.

1916 – נשא לאישה את ג'וליה ליקרמן.

1914 – לידת בנם הראשון של ארתור וג'וליה – ג'ורג.

1919-20 – שימש כמנהל אמנותי של מחלקת התעמולה לצבא הפולני בלודז'. שירת בצבא הפולני כקצין  במלחמה נגד הבולשיביקים הרוסיים.

1919 – אחד מספריו המאוירים הראשונים של שיק מפורסם "מהפכה בגרמניה" [Rewolucja w Niemczech ], ספר ביקורת סאטירי על גרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

1921 – עקר לפאריס ואייר במשך עשר השנים הבאות מספר ספרים צרפתיים ובהם: "מגילת אסתר", "הפיתוי של סיינט אנתוני", "היהודי שצחק", "הבאר של יעקב".

1922 – מציג בגלריות בפאריס את הראשונה מארבע תצוגות שערך. לידת ביתו אלכסנדרה.

1924 – ממשלת צרפת ממנה את שיק לצייר תמונת פורטריטשל הפאשה של מאראקש. שיק ואישתו מבלים שבעה שבועות במרוקו.

1926 – מתחיל בעבודה בת שנתיים על 45 עמודי איורים של החוקה של קאליטץ, ה"מגנה כרטא היהודית" "מגילת הזכויות" מן המאה ה-13 של יהודי פולין.

1931 – על פי הזמנת האומות המאוחדות, שיק מתחיל באיור החוקה של האומות. למרות שלא הושלמה המלאכה היא הוצגה בז'נבה. מקבל את צלב הזהב של המעלות מטעם הממשלה הפולנית בהערכה לתערוכותיו בפאריס ובז'נבה.

1931 – החל בציור סידרה של 38 מיניאטורות בנושא המהפכה האמריקאית בשם: "וושינגטון ותקופתו". מינאטורות אלו נרכשו על ידי נשיא פולין מוסיסקי והוענקו על ידו לנשיא ארה"ב פראנקלין ד. רוזוולט. כעת נמצאות באוסף ספריית פ.ד.ר בהייד פארק, ניו יורק.

1930 – [המוקדמות] – עסק בנסיעות תכופות ברחבי פולין, לונדון וצפון אמריקה. ביקורו בארה"ב נערך בסמיכות לתערוכת "וושינגטון ותקופתו" בספריית הקונגרס האמריקאי. לרגל יובל ה-200 להולדתו של וושינגטון הוענקה לשיק מדליית ג'ורג וושינגטון.

1932 – פורסם "החוקה של קליטץ".

1934 – חוזר לפולין להמשך עבודה באיור ההגדה שהחלו באמצע שנות ה-20.

1937 – מתיישב בלונדון. מפקח על הדפסת ההגדה, כאשר פורסמה בשנת 1940, הוקדשה לג'ורג החמישי, מלך אנגליה. המלך התכבד בקבלת העותק הראשון מן הדפוס.

ספטמבר 1939 – גרמניה פולשת לפולין ושיק מכוון את תשומת ליבו לקריקטורות אנטי-פאשיטיות, הוא פונה להלחם באמצעות סאטירה וקריקטורות בדיכוי ובעריצות.

יולי 1940 – שיק ביקר עם תערוכה נודדת בקנדה ולאחר בארה"ב על פי הצעה בריטית שנועדה להעלות את המודעות האמריקאית למלחמה באירופה.

מאי 1941 – הציג את עבודותיו בהתגייסות למען כוחות הרפואה הבריטים-אמריקאיים.

1941 – פירסם את "הסדר החדש", אחד מספריו הראשונים שפורסמו באמריקה ותיאר בו את הקריקטורות האנטי-פאשיטיות של מלחמת העולם השנייה.

1943 – אימו בת ה-70 של שיק ובני ביתה הפולנים נלקחו מגטו לודז' ונרצחים במחנה הריכוז מידאנק. באמצע שנות הארבעים פועל שיק מטעם הוועד להצלה יהודית והופך להיות, על פי דברי המחזאי בן הכט, "מחלקת אמנות של איש אחד" עבור האירגון (האצ"ל) בפלסתינה.

1945-49 – במהלך המלחמה ובעודו פועל למען מדינה יהודית בפלסתינה, חוזר שיק לאמנות האיור ומאייר את אגדות אנדרסן, דרכים בתנ"ך, עשרת הדברות, ומספר הזמנות של מועדוני אספנים. מקבל הזמנה גדולה של סידרת האומות המאוחדות מטעם יזם קנדי. הספר "דיו ודם" מפורסם בשנת 1946.

1948 – מאייר את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל "מגילת העצמאות".

22 במאי, 1948 – מקבל אזרחות אמריקאית.

4 ביולי, 1950 – בניו כנען בקונטיקט, עיר מגוריו מוקדשת הכרה ציבורית לאיור מגילת העצמאות האמריקאית.

אפריל 1941 – נחקר על ידי הועדה לפעילות אנטי-אמריקאית בחשד לחברות באירגון קומוניסטי, בנו ג'ורג הגיב בשמו על אי-מעורבותו בשום פעילות קומוניסטית.

13 בספטמבר, 1951 – בגיל 57 נפטר שיק מהתקפת לב.

למכירה הגדה של פסח מאויירת באיורי ארתור שיק באתר המכירות של "אנכי" לרכישת כרזת איור הכרזת העצמאות נא פנו למערכת.

לעיון נוסף הקישו על הקישורים:

לתערוכה מקוונת על פועלו ויצירותיו של שיק

ארתור שיק באתר ספריית הקונגרס האמריקאי

לרכישת עותק נדיר מהדפס "הכרזת העצמאות" של מדינת ישראל מאת ארתור שיק – נא לפנות למנהל האתר.