ארוחת חינם מחיזבאללה? עשרה דובדבנים מתוקים כלענה. מתנה מלבנון מאת ד"ר גיא בכור

מה עשה אתמול חיזבאללה, וכמובן בלענו ישר את הפתיון? הוא מילכד אותנו בקלות. במשך שנה הוא מנסה לנהל איתנו משא ומתן על חלקי גופות, ובמשך כל אותה תקופה דחתה ישראל על הסף את הדרישה. אתמול הוא פשוט שפך לעברנו כמה חלקי גופות, שאותם מייד ליקטנו. ברגע שאספנו – אנחנו בפנים. אנו מעורבים גם בזה. ברגע שלקחנו, יצרנו לכך מחיר, והיו בטוחים, שחיזבאללה שומר אצלנו עוד חלקי גופות. במשא ומתן כה ערמומי ומלוכלך, אסור לעולם ליפול למלכודת ארוחות החינם, ואנחנו כמו טירונים, נפלנו. מעכשיו יהיה מחיר לייתר האיברים. מדוע? כאן משוגר הדובדבן הבא.

◄הדובדבן השני

הרווח הפסיכולוגי, המורלי, ההסברתי ולכן גם הפוליטי,של נסראללה מהחזרת חלקי הגופות הוא עצום מבחינתו. קודם כל הוא מחזיר את הכאב והשכול למשפחות אצלנו, בצורה הנוראה והמכאיבה מכל. מעכשיו, הוא מקווה ייפתחו הקברים, הציבור יעסוק שוב באובדננו, ויתעוררו מדנים, כך הוא מקווה. חלק מהמשפחות ידרשו גם כן, יהיו טרוניות, ומה לא. כך הוא יצר גם מחיר-תועלת פסיכולוגי, תודעתי, לחלקי הגופות שנותרו אצלו. התקשורת שלנו, הוא יודע, תדבר על כך יום ולילה, הוא מחזיר את העיסוק במלחמה, בכשל הישראלי לכאורה, ברברת הפרשנות תתחדש, ומעמדו ישוב ויעלה. הוא זקוק לכך, לאחר שהסתבך עמוקות במשבר האחרון. אנחנו כמובן נעשה זאת עבורו.

◄הדובדבן השלישי

לא היה מעולם, בתולדות המין האנושי, סחר בחלקי גופות ובאיברים, כפי שאנו מנהלים עכשיו. היהודי, מתברר גם שווה זהב לצד השני, אך בעצם, אם חושבים על זה, אין לו ערך כלל! הוא ירד מתחת לדרגת בן אנוש, שיש לשמור על כבודו ועל שלמותו. הכללים הבינלאומיים אינם חלים עליו עוד, הוא לא ראוי לביקור של הצלב האדום, או אפילו למידע הבסיסי ביותר. כך הזהב שווה בעצם – אפס.