"לתת" מבקשים לקחת

מאת: בועז ארד | נכתב עבור הטור "על הכוונת" במקור ראשון ל-25 בספטמבר 2009

latet hebערב החג התראיין ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון הסיוע "לתת", מעל גלי האתר ובעיתונות. המסר המפתיע שעלה מראיונות אלו היתה קריאתו לרשויות המדינה ליטול על עצמן את משימות הארגון באמרו: "ברגע שהמדינה תמלא את תפקידה בנושא הביטחון התזונתי ולא יהיה בנו צורך, נתכבד ונסגור את הבסטה".

היה זה ביטוי מצער של חוסר הבנה להבדל בין פעולה התנדבותית מרצון לבין התערבות המדינה בכוח הכפייה. וינטרוב ציין רשימה ארוכה של חברות התורמות לארגונו אך במקום לבקש להגביר את רכיב ההתנדבות והסיוע מרצון, מבקש הוא להשליט על אותם תורמים נדיבים את מנגנון המס של מדינת ישראל ולהעמיק את כפיית המיסים. הרי לכם הכרת תודה והערכה לתורמים של ארגון "לתת".

במציאות אין ביטחונות תזונתיים – עליך לפעול על מנת לייצר, להמציא, לפתח ולקדם את הרווחה הכלכלית שלך ושל היקרים לך. הבקשה להפוך את ה"בטחון התזונתי" לזכות ולהפקיד את מימושה בידי המדינה לא רק שאינה מבטיחה בטחון כלכלי, אלא תוביל לעוני מתגבר ואובדן החירות. אם לאנשים יש "זכות" לתוצרי עבודה (לצורך העניין למזון) שלא הם יצרו הרי שיצרני המוצרים איבדו את זכותם וחזקתם על רכושם וחירותם. לא יכולה להתקיים זכות להרוס זכויות ולשעבד. לפני כמה עשורים הגיע לידי מכתב מצהיב שכתב אוהב חירות עלום לידידו על ההסכמה לכינון "מדינת רווחה", במכתב שהתגלה במרתפי ספריה של האוניברסיטה העברית, כתב:

 

"אידיאל הרווחה מצריך פעולה מתמדת. כשפתרונה של כל בעיה אין בו כדי לקרבנו אל האידיאל הנכסף, כי אם, להפך, הוא מרחיק אותנו מחירותינו, ולו רק מהסיבה הפשוטה שעם האוכל בא גם התיאבון. ואין לאיש מאיתנו הגדרה ברורה וחד משמעית למה שהוא מתכוון במונח "רווחה". זהו סוג המונחים היחסיים שאפשר לומר עליו מה שאומרים בבדיחות הדעת על המונח "אופק": מהו אופק? זהו הדבר שככל שאתה מתקרב אליו, כך הוא מתרחק ממך – ולעולם אין רגליך עומדות באופק.""מדינת סעד מובילה בהכרח לאבדן החירות ולשיעבוד האדם. זאת, משום שפעולותיה של מדינת הסעד אינן חד פעמיות, ולא די בהסדרים חד פעמיים כדי להשיג את אידיאל "מדינת הרווחה".

"…במדינת סעד המדינה מקבלת על עצמה יותר ויותר תפקידים שקודם לכן האדם מילא באופן עצמאי. כתוצאה מכך מתרכז בידי המדינה כוח עצום, והוא גדל והולך עם ההכתבה הנמשכת של תפקידיה. לכאורה,כל אחד מתפקידים אלו הוא לגיטימיותורם לרווחה הכללית של האוכלוסיה, אך הצבר התפקידים בידי המדינה מביא לריבוי השימוש בכח כפייה ממלכתי, ובהכרח גם להתפוררותהחברה החפשית. מדינת הסעד דאגת לאדם מן העריסה ועד לקבר, אבל הדאגה הזאת נקנית במחיר של שלילת החופש שלו. האדם מתרגל לעובדה ש"האח הגדול" דואג לו והוא אינו צריך ליזום ולהשתדל".

"…ידידי היקר, לא אסתיר מפניך את חזון הבלהות האוחז בי כל עת שאני חושב על אותה מדינת סעד של העתיד.ריכוז שירותים רבים בידי המדינהוהפיכתם למונופוליסטיים – או כמעט מונופוליסטיים, יפקיד בידי המדינה כוח שאין לאזרח שום הגנה מפניו לשם ביצוען של תוכניות סעד בהיקף גדל והולך, ילך ויתגבר מנגנון פקידותי עצום אשר יבלע את מירב הכנסות המדינה לשם החזקתו ואף הרחבתו. עול המיסים על האזרח ילך ויכבד. בעוד האזרח יהיה ער ומודע כי רוב הכספים לא מיועדים להגדלת הרווחה כי אם לאחזקת המנגנון המופקד על הרווחה. כלום בתנאים אלה סבור אתה שהאזרחים ירצו לעבוד, ליזום, להתאמץ, בידעם כי פרי עמלם לקופתו של מנגנון מנופח הולך? אני חוזה קיפאון ואף נסיגה בכל תחומי הפעילות הכלכלית, שלא לדבר על המנגנון הבירוקרטי הצומח ו"אוכל" את מיסי הציבור".

"ובאשר למשטר – הוי איך נשתנו פניו לבלי הכר! איך נתעוות בהדרגה! הן לשם ביצוע תוכניותך לסעד ולרווחה, תזדקק לתכנון. לתכנון מקיף וכולל יותר ויותר ככל שתגדל מידת מורכבותן של המטרות! והלא תכנון פירושוריכוזיות, וריכוזיות, הן מלה נרדפת לרודנות היא – ואילו רודנות, מה בינה לבין משטר החפשי? רצית להבטיח לאזרחיה של מדינה חפשית "חופש ממצוקה" והפכת אותם לנתינים במשטר רודנות, שזולת אותו "חופש ממצוקה" אבדה להם החירות".

ארגון "לתת" מתגאה באתר האינטרנט שלו ביעילות מרשימה ומצהיר כי 95% מכל תרומה משמשים בפועל למטרה לשמה נתרמה – מדוע להפוך את היוצרות? האם באמת נבקש כי 95% מכספנו יממן מנגנון מנופח?

מדינת ישראל כבר הייתה בסרט הבלהות הזה של מנגנונים ממשלתיים מנופחים השולטים על כל פעולה של האזרח, עוקבים אחריו ו"דואגים" לרווחתו, מנגנונים שהובילו לביצת שחיתות ושוק שחור רחב מימדים. האם אנו באמת רוצים לחזור לתורים ובסופם לשבת מול עיניו המזוגגות של פקיד חסר עניין בכל עניין שנוגע לרווחתנו?

נכיר תודה והערכה לאנשי ארגון "לתת" עבור פעולתם ההתנדבותית לקידום מטרות הראויות בעיניהם ובעיני התורמים מרצונם החופשי. המשיכו לתת ולפעול למען דמות החברה הראוייה בעיניכם, אך אנא, אל תטיפו ליטול מאיתנו את החופש לבחור ולתת מרצוננו החופשי כראוי לאנשים חופשיים.

 

 

 

הוספת תגובה