אבירי זכויות האדם
מאת בועז ארד | 25 בפברואר 2011
לאחר תשעה ימים של שקט מכיוון הבית הלבן כלפי המהומות שהפכו לטבח אזרחים בלוב יצא אובמה בגינוי ואיום רופסים כלפי "מלך מלכי המלכים" מועמר קאדפי. אפשר היה לצפות ממעצמה השולטת על המרחב למהלך שונה בתכלית.
מאמר שפורסם היום על ידי כריסטופר היצ'ינס מעלה גם הוא את השאלה בניסוח מקורי: "האם אובמה הוא בעצם שווצרי בסתר?" בכך כיוון היצ'נס להתנהלותו של אובמה והנהגת ארה"ב כאילו היו מדינה חסרת משקל צבאי או מדיני בזירה הבינלאומית כמעיין שווצריה הנטראלית.
במקום להפעיל את הצי האמריקאי השולט על המרחב, להכריז כי כל איזור לוב אסור לטיסה וכל מטוס, בין אם הוא נושא שכירי חרב מאפריקה או ממלט את הדיקטטור ומקורביו, ייורט אם לא יקבל אישור טיסה מארה"ב. בחרה ארה"ב במדיניות הססנית וחסרת כיוון.
נקיטת עמדה הייתה יכולה לאפשר לארה"ב למנוע טבח אזרחים, להכפיף את קדאפי לרצונה ולרכוש רצון טוב של שוחרי החופש ולהבטיח את מעמדה במזרח התיכון תוך ניהול חילופי שילטון באופן שיגדיל את החירות והשגשוג במקום לדרדרם. במקום זאת אובמה וממשלו עוסקים בהצהרות ריקות מתוכן ובמאמץ של "ארגון קהילתי" בנסיון לגייס את "הקהילה הבינלאומית" לפעולה מוסכמת של גינוי…
בשיחה עם הקריקטוריסט הוותיק יעקב קירשן, עלתה לדיון החשיבות שבבחינה מחדש של התנהלות אותה "קהילה בינלאומית" ולוב לאור חשיפתו של קדאפי במלא כיעורו של דיקטטור אכזרי המוכן להילחם על שלטונו עד טיפת הדם האחרונה של אחרון אזרחי ארצו.
העובדה שמשטרו של קאדפי נבחר להיות יו"ר מועצת זכויות האדם של האו"ם ברוב קולות של 33 נגד 3 הייתה יכולה לשמש את ישראל על מנת להכניס לפרופורציות ראויות את תוצריה הרעילים של אותה מועצה (ע"ע דו"ח גולדסטון). וללמדנו משהו על הסכנה הכרוכה בהסתמכות על התנהלות קהילה מושחתת זאת. קירשן אכן הרים את הכפפה כפי שניתן להתרשם מהקריקטורה "זכויות אדם" שהופיעה גם על עמוד הבית של "אנכי".
גם אנו בישראל התברכנו בלוחמי "זכויות אדם" מקומיים – באפריל 2010 יצאה משלחת גדולה של ערביי ישראל שכללה את חברי הכנסת אחמד טיבי, מוחמד ברכה, ג'מאל זחאלקה, עפו אגבריה, טאלב א-סנע וחנין זועבי. אליהם הצטרפו יו"ר ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, מוחמד זידאן, ח"כים לשעבר, עורכי דין ואנשי דת – בהם יו"ר עמותת אל אקצה השייח כמאל ריאן על מנת לחלות את פניו של המנהיג הדגול.
התנהלותו המוזרה של אבמה המתייצב בזריזות לצד המפגינים במצרים נגד בן ברית נאמן אך מהסס כשמדובר במדינות עוינות בהן שלטת דיקטטורה אכזרית כמו אירן, לוב, וסוריה ניתנת להסבר חלקי על ידי התפישה המעוותת של זכויות אדם עליה צמח אובמה.
תפיסה זאת גורמת לשוחרי הטוב הליברלים במערב לכשול שוב ושוב בבילבול שבין דמוקרטיה לבין חופש.
אור נוסף על תפיסה זאת שופך האירוע הבא: בשנת 1984 יצא ללוב הכומר הארסי ג'רמיה רייט עם מנהיג תנועת "אומת האיסלם" לואיס פאראחן. הכומר רייט אשר הוגדר על ידי אובמה כמורה הרוחני שלו במשך 20 שנה התלווה לנסיעה לפארחאן על מנת להשתתף בטקס הענקת הפרס הבינלאומי ע"ש קאדפי לזכויות אדם עבור פעילותו של פאראחן בתחום "זכויות האדם". הפרס מוענק על ידי המנהיג הנערץ בליווי 250 אלף דולר. בין גיבורי "זכויות האדם" האחרים שזכו בפרס נמנים פידל קאסטרו (1999) הוגו צ'אבס (2004) וטאייפ ארדואן (2010).
כאשר אלו אבירי זכויות האדם הנחשבים כגיבוריך ומוערכים על ידי מוריך הרוחניים אין זה מפליא כי תגבש תפיסת זכויות אדם המסכנת את קיומה של ארה"ב וידידותיה שוחרות החירות והחופש בעולם.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.