מלחמת הקודש נגד זכויות האדם
‏06‏ ‏נובמבר‏ ‏2006
מצעד הגאווה וההתרחשויות סביבו ממחישים עד כמה נשכחה אמירתו של וולטיר "אני מתנגד לדעתך אך אלחם עד מוות על זכותך לומר אותה".

ביום שישי הקרוב ה-10 בנובמבר אמורים חברי "הבית הפתוח" ותומכים מרחבי הארץ לצאת בצעדה למען זכויות חברי הקהילה ההומו-לסבית. תמיכה או גינוי לתכנים בהם דוגלים חברי "הבית הפתוח" והערכתי למידת התבונה שיש בבחירת הזמן, המקום ואופי מצעדם אינה רלוונטית לעובדה כי בחברה חופשית, בה מכירים בזכויות אדם, זכותו של כל אדם לבטא את עמדותיו ואמונותיו גם אם הם פוגעות רגשית באחרים.

מתנגדי המצעד צריכים לזכור כי חופש הדת כולל גם החופש ללעוג לדת. הגבול היחיד המבדיל בין חברה חופשית לבין חברה אלימה המתנהלת על ידי מלחמות כנופיות הינו הגבול של שימוש באלימות על מנת למנוע מאדם להביע את עמדותיו. בנקודה בה נשלפות הסכינים ומובערים פתילי ההצתה מסתיימת החברה החופשית.

גינוי מיוחד ראוי לגנות את תרומתו ההרסנית של השר דיכטר ש"הזמין" את המהומות האחרונות בהצהרות כי נשקלת האפשרות לבטל את המצעד אם יסתבר כי נדרשת הערכות מיוחדת של המשטרה מול האיומים, כזאת שלא תאפשר לה לקיים את הביטחון השוטף. השר ביקש, והחרדים מצידם נענו בהמחשת הצורך בהערכות מוגברת. יש להזכיר לשר הממונה על המשטרה כי תפקידה של המשטרה הוא להגן על זכויות האדם של אזרחי המדינה ולעמוד מול כל איום של פגיעה בגוף וברכוש. כל הצהרה המסייגת את עיקרון ההגנה על זכויות האדם כתלות בגודל האיום מזמינה איומים גדולים יותר.

פרופ' הילל וייס מאוניברסיטת בר אילן הצהיר כי כל אמצעי, "כולל כוח" ראויים על מנת לעצור את המצעד. הרב הראשי הספרדי עמר, בהופעה טלוויזיונית מתונה יחסית בכל הערוצים, הודיע על רקע המהומות האלימות שכבר הביאו לפגיעות ברכוש ובגוף כי "ללכת למחות זאת חובתינו, יש כאן עבירה חמורה". כעת שהאלימות הוגדרה ככלי מחאה לגיטימי יכולים לחבור בני ברית לרעיון זה, ואכן בני ברית חדשים קמו לחרדים בעת זאת וקרוב היום בו יכנסו הרבנים מסיבת עיתונאים עם השייח' ראאד סלאח ואנשי התנועה האיסלמית בוגרי הג'יהאד של הקריקטורות, כסנונית ראשונה יצא זמר הבית של ש"ס בני אלבז והקליט שיר עם זמר ערבי על מנת לסמל את אחדות הדתות הרואות באלימות כלי לגיטימי להנחלת אמונותיהם.

ביום בו מדינת ישראל תכיר בג'יהאד דתי ככלי לגיטימי לניהול הדיון הציבורי על דמותה היא תיטמע במרחב ותאבד את הטעם העיקרי עבורו היא נלחמת על קיומה: טעם החופש.

הוספת תגובה