נזק הכניעה לחמאס עדיין ניתן לתיקון
מאת יוסף דוריאל | 20 באוקטובר 2011
אם לא בוכים על חלב שנשפך, אין זה אומר שלא צריך לנקות את הכתם שנוצר מכך.
את הדברים שלהלן אסור היה לפרסם כל עוד גלעד שליט היה בידי החמאס. היום המצב השתנה: גלעד חזר הביתה, והחמאס לא יכול יותר לאיים באמצעותו על ישראל, ותוך תהליך החזרתו חשף החמאס את מלוא אחריותו לחטיפה ואחזקתו בשבי בתנאים הנחשבים בעולם לפשע מלחמה. כך, הוא סיפק לנו כתובת בלתי מעורערת של האחראים לפשע, החל מצמרת הארגון בסוריה, דרך ראשי השלטון שבעזה ועד ל"גיבורים" שביצעו את החטיפה והכליאה הנפשעת.
במצב זה, נדרש מהלך אסטרטגי יזום של ישראל, שיוכל למנוע חטיפות בעתיד וגם יתרום לריסון ארגון הטרור העזתי שהשתולל עד היום ללא רסן. וזה מה שממשלת ישראל חייבת לעשות כדי להפוך את ניצחון החמאס לבומרנג שישתק את התלהבותו להמשיך בחטיפות ובהתקפות הרצחניות שלו:
על הממשלה להעביר בכנסת חוק לעונש מוות מחייב על רצח ממניעים נאציים על כל מי שמודה בביצועו או בסיוע לו. על החוק לאפשר למשפחות הנרצחים שרוצחיהם נידונו בעבר למאסר עולם לדרוש משפט חוזר לפי החוק החדש. ביצוע ההוצאה להורג של כל רוצח יהיה דחוי – למועד שייקבע על ידי ועדת שרים מיוחדת שתתכנס תוך 72 שעות ממועד ביצוע פעולה עוינת על ידי ארגון שאליו השתייך הרוצח. העם היהודי כבר שילם מספיק עבור הצביעות המתחסדת שקבעה כי על ישראל להיות המדינה היחידה במזרח התיכון בה אין עונש מוות, כשעונש כזה לרוצחים מקובל אף בדמוקרטיה הגדולה של ארה"ב.
מנהיגות שהיה לה האומץ להחליט על שחרור 1027 מרצחים תמורת החזרת שבוי אחד – צריך שיהיה לה האומץ להחליט על השיקום המוצע לעיל של מדיניות הביטחון הלאומי, מול התקפות הטרור האסלאמו-נאצי. ומותר גם להוסיף – שיהיה בזה גם פיצוי סמלי לנפגעי פעולות הטרור, שנפגעו קשות משחרור רוצחי יקיריהם, ופיצוי-מה לאזרחי ישראל שחוו את השפלת המדינה על ידי כנופיות הטרור.
הכותב הוא מחברו של הספר "ללמוד מהחיים", בו מוסבר ומפורט במלואו פרויקט "חקיקת הגנה לישראל", שנועד לשקם את הביטחון הלאומי הפגוע של ישראל והעם היהודי.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.