בין פילנטרופיה לקפיטליזם מאת בועז ארד

השבוע התבשרנו כי כ-40 משועי העולם הצטרפו ליוזמתם הפילנטרופית של ביל גייטס וורן באפט לקול התרועות של הפרשנים הכלכליים בעולם.

היוזמה שהתפרסמה לראשונה בשנת 2006 הכריזה על תרומה של 30 מיליארד דולר אותם העניק ווארן באפט לקרן ביל ומלינדה גייטס כציון דרך היסטורי למלחמה בעוני ומחלות ברחבי העולם. הפעם הכריזו הכותרות על הצהרות של המיליארדרים כי בכוונתם לתרום יותר ממחצית מהונם במסגרת יוזמת "ההבטחה לתת" אותה הם מקדמים. המגזין פורבס שהזדרז לחשב עבור קוראיו את היקף התרומה הפוטנציאלית נקב בסכום של כ-150 מיליארד דולר. המילארדרים שהצטרפו ליוזמה התבקשו להצהיר כי יתרמו לצדקה לפחות את מחצית מהונם בעודם בחיים או לאחר מותם באמצעות הצהרה המתפרסמת באתר היוזמה.

מי שיסרוק את כותרות העיתונים ההיסטוריות יגלה כי עד שנת 2006 כיכב גייטס בראש רשימת אנשי העסקים השנואים בעולם. כך הוא גילה, כנראה, כי באווירה האינטלקטואלית השלטת לא מספיקים ייצרנות, חדשנות ושיפור של ממש בחייהם של מיליונים תוך עשייה יצרנית על מנת לזכות אותו בהערצה. הוא מצא עצמו נרדף על ידי תביעות בארה"ב ובאירופה שאיימו לקצץ את כנפי "מייקרוסופט" בקנסות ענק. הפשע העיקרי שלו היה ברצון המוצהר שלו לייצר עושר ורווחים. המניע של יצירת רווחים ועושר על בסיס אישי הינו אבן היסוד של השיטה הקפיטליסטית. כאשר יושם עיקרון זה במסגרת שיטה המגינה על זכויות הפרט לחייו ולרכושו הוא יצר את המערכת הכלכלית והחברתית המשגשת ביותר שהתקיימה בהיסטוריה – הקפיטליזם והצמיח שכבות חדשות של מיליוני אנשים אמידים, אלפי מיליונרים ומאות מיליארדרים. במסגרת השוק החופשי הקפיטליסטי נוצר עושר שהיה בגדר הדמיון הבלתי מושג לפני כמה מאות שנים, עושר אשר שיפר והאריך את איכות החיים של יותר אנשים מאי פעם. אולם בדבר יסודי אחד כשלו אנשי העסקים הקפיטליסטים: הם אימצו את היסוד המוסרי של האידיאולוגיה האנטי-קפיטליסטית הרואה ברווחים אישיים שחיתות ובהקרבה עצמית מעלה.

חלק מן הפרשנים המריעים ליוזמה מציינים כי הפילנטרופיה הינה כלי בעל חשיבות עצומה לאור פשיטת הרגל של מדינת קליפורניה, מדינות נוספות בארה"ב והבור העצום של חובות אליו שוקעת הכלכלה האמריקאית. אולם בעשותם כך הם מתעלמים מהסיבות לכך שכלכלת המערב שקועה בחובות ומגנים תוך כדי כך את היסודות המאפשרים להצמיח את ההון של מיליארדי הדולרים המאפשרים להחלץ מחובות אלו. זאת הסיבה שלא 150 ולא 700 מיליארד דולר של תרומות יספיקו על מנת לבער את המחלות, הסבל והעוני בעולם.

אנשי העסקים השותפים ליוזמה אולי זיהו את המפתח המוסרי השולט והבינו כי על מנת לנטרל את ההתקפות עליהם בשל ה"פשע" של עשיית רווח למטרות אגואיסטיות, עליהם להצהיר על מחויבותם לחלוקת רכושם למען מטרות "טובות". זה הוא כנראה המפתח להצלחת היוזמה ולפרסומה הנרחב – כל שנדרש מאנשי העסקים המצטרפים הוא להכריז על כוונתם ורצונם בחלוקת לפחות 55% מרכושם במהלך חייהם או לאחר מותם ולזכות במחילה המיוחלת (בדיוק הגובה של מס הירושה הנהוג בארה"ב). אך אם באמת היו רוצים 40 המיליארדרים שהם כ-10% ממספרם של המיליארדרים הפועלים בארה"ב לעזור לעולם היה עליהם לקדם את התשתית המוסרית והתנאים הפוליטיים שאיפשרו להם עצמם ולאלפי מיליונרים אחרים להפוך לכאלו.

בכדי להציל את העולם יש לשנות את השיטה הפוליטית והכלכלית המגנה מוסרית את התכונות היסודיות של הקפיטליזם; אינטרס עצמי ועשיית עושר. כל מי שבאמת מחוייב לסייע לעניי העולם חייב קודם כל וראשית כל להשתמש בכספי הצדקה ובבמה הציבורית הניתנת לו לקידום הקפיטליזם.