"ואלס עם באשיר" – סרט מתועב
מאת אהוד בן עזר | 2 בינואר 2011 פורסם במקור בחדשות בן עזר
בשעתו לא טרחנו ללכת לראות את הסרט המצוייר "ואלס עם באשיר" של ארי פולמן, כי מקטעים ממנו וממה שנכתב עליו כבר הבנו איזו מין תועבה הוא; זאת גם לפי קולות ההלל שבהם קיבלוהו שונאי ישראל.
והנה שלשום בלילה שידרו את הסרט המגמתי והמושחת באחת מתחנות הטלוויזיה, אולי לכבוד השנה החדשה, והתגברנו על הקבס שאחז בנו והמשכנו לראות ונוכחנו לדעת שאכן זהו הסרט המטונף ביותר שבו חזו עינינו אי פעם, וכי ה"שטירמר", "היהודי זיס" והתעמולה הנאצית של גבלס דומים לו כשתי טיפות זבל.
"ואלס עם באשיר", סרט עילג, פשטני, פרימיטיבי ומזוייף – הופך את הרוגי סברה ושתילה ל?יהודים שהיו הקורבנות במחנות ההשמדה של הנאצים, ומסתיים עם תמונות אמיתיות של גופות ופגרים של הפלסטינים הטבוחים [כמו של היהודים ממחנות ההשמדה], וגם משתמש באיזכור תמונת הילד מגטו וארשה, במקביל לילד הפלסטיני – ואילו אותנו, את ישראל וחייליה, את היהודים – הסרט מציג כנאצים העוסקים והמסייעים להשמדת עם, אם בפועל ואם במחדל. המסקנה של הסרט היא שאנחנו איננו טובים יותר מן הנאצים. והדבר המעורר לא פחות פלצות – הוא שכמעט כל השמות המופיעים בקרדיטים שבסוף הסרט הם עבריים, ישראליים.
הוריו של הגיבור הפיקטיבי-המצוייר הלוקה בשיכחה הם כמובן מניצולי אושוויץ, אבל עד שהוא לא יחקור וייזכר שהוא לקח חלק באחריות לטבח סברה ושתילה, לא פחות מאחריותם של הנאצים שכמעט השמידו את הוריו – נפשו לא תיגאל וזיכרונו המיוסר לא ישוב אליו.
חלאה שכזו מתאים היה ליוזף גבלס לפברק במכונת התעמולה השקרית האנטישמית שלו, שעזרה מאוד להשמדת ששת מיליוני היהודים באירופה.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.