עבודה זרה וכלכלה פתוחה
מאת: בועז ארד | 07 באוגוסט 2009 נכתב עבור הטור "על הכוונת" ב"מקור ראשון".
לאחרונה הוקמה יחידת "עוז" שמטרתה לגרש מישראל אלפי עובדים זרים לא חוקיים מישראל. בטקס ההקמה של היחידה מצא לנכון יעקב גנות, מקים מנהלת ההגירה, לציין: "מנסים להציג אותנו כלא אנושיים, כציידים וכל מיני מילות גנאי. לא ולא. אנחנו לא צריכים להתנצל, לא צריכים להסביר, תפקידינו לבצע".
ד"ר מאיר מרגלית חבר מועצת עיריית ירושלים, כתב לציקי סלע, מנהל יחידת "עוז": "העובדים הזרים בירושלים, ללא הבדל במעמדם החוקי, הם בשר מבשרנו. אנו מארחים אותם כמיטב המסורת הירושלמית ומכבדים אותם בשל היותם בני אנוש. ואין אנו רודפים אותם בשל סיבות בירוקרטיות או אדמיניסטרטיביות. אני אישית ורבים מתושבי ירושלים נעשה ככל שניתן על מנת להגן על העובדים הזרים שאתם רודפים, ובמסורת חסידי אומות העולם המונצחים דווקא בעירנו, אנו ניתן להם מחסה והגנה כי אנו למדנו היסטוריה ויש דברים שירושלמי הגון לא מוכן לבצע".
בין ד"ר מרגלית וסלע ניטש הוויכוח שבו מועלית שוב ושוב הטענה כי מדובר בהגנה על מקומות עבודה של ישראלים. גם ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר שאמר כי העובדים הזרים מהווים בעייה כלכלית… (חדשות ערוץ 1 בתאריך 30 ביולי). האמנם בעייה כלכלית? האמנם מתבססים הטוענים לכך שעובדים זרים "גוזלים מקומות עבודה של ישראלים" על נתוני אמת?
ד"ר רובי נתנזון, כלכלן שחקר את סוגיית עובדי ההגירה טוען כי השימוש בטענה של הגנה על מקומות עבודה הינו שימוש בלתי מבוסס: "מעולם לא תפסו העובדים הזרים מקומות עבודה של ישראלים", אומר נתנזון. "הם באו בתחילת שנות ה-90 בגלל המצב הבטחוני ומלכתחילה הם החליפו את מקומם של הפלשתינאים. מאז אותה תקופה מדינת ישראל טרם הפנימה את העובדה כי כל משק מודרני מצוי במצב של כ-10% מכוח העבודה של עובדים מהגרים, זה עקבי ברוב המדינות המפותחות. במדינה כמו שוויצריה יש אפילו 20% של עובדים מהגרים. אלה עובדים שמבצעים את עבודות שלושת המ"מים, כלומר, מסובך, מסוכן, מלוכלך". ד"ר נתנזון מסביר, "אנו צריכים להתפתח בענפי משק בהם יש ערך מוסף גבוה, אין שום דבר שלילי בכך שבענפי הבנייה, החקלאות והסיעוד יש עובדים זרים שעושים את העבודה. זה רק יתרון למשק הישראלי."
גם האופן בו פועלת היחידה שנועדה "להגן" על הכלכלה הישראלית מעורר שאלות. במכתב של נשיא התאחדות המלונות בישראל, אלי גונן, לשר הפנים אלי ישי בסוף יולי מתואר: "הבוקר פרצה יחידת "עוז" של רשות האוכלוסין למלון שרתון תל-אביב, תוך שהיא נוהגת בברוטאליות מדהימה, ביד קשה ללא צורך ובפראות חסרת טעם. דווקא הבוקר, כשמלונות בתל-אביב מלאים, גם בזכות משתתפי המכבייה, מצאו לנכון מי שמצאו, להתפרץ למלון, ותוך הפעלת כוח מיותר עצרו לחקירה עובדים רבים במלון. הפעילות התנהלה תוך כדי ביצוע מרדפים מיותרים בתוך המלון, סגירת הדלתות הראשיות ומשיכת אנשים לחקירה. כל מי שנכח במלון וצפה במתרחש נדהם מעודף האגרסיביות", כותב גונן ומציין כי האורחים במלון חששו שהם צופים באירועטרור ונתקפו בהלה של ממש.
על פי דו"ח עדכני של ועדת המחקר בכנסת, נוסף על העובדים החוקיים היו בישראל בסוף שנת 2008 שוהים בישראל כ-279,700 עובדים זרים לא חוקיים, שחלק הארי שבהם, 118,000 איש הינם עובדים זרים שנכנסו כחוק ואיבדו את מעמדם. ד"ר נתנזון מתייחס גם הוא למספר דומה: "למרות כל הגירושים המסיביים נשאר סדר גודל דומה של עובדים זרים להם זקוק המשק הישראלי – סדר גודל של 200 עד 250 אלף איש, המספר הזה נשאר עקבי ולא משתנה".
אפשר ללמוד מנתונים אלה כי מדיניות גיוס העובדים מצד אחד ואופן גירושם מצד שני הם הבעיה המרכזית – כמות העובדים להם זקוק השוק נותרה קבועה ואינה מושפעת מפעילות הממשלה. אם הייתה הממשלה בישראל מכבדת את חופש העיסוק וזכויות האדם ונמנעת מלהכתיב למעסיקים במשק כיצד להתקשר עם עובדים פוטנציאליים היינו משתחררים מתעשייה מיותרת ומושחתת של מאכרים, משלמי שלמונים ומאכלסי מסדרונות כוח הנופלים לנטל על משלם המיסים והמגזר היצרני, ומצמיחת אירגונים בעייתיים מבחינה מוסרית כיחידת "עוז" הנוהגים כפילים בחנות החרסינה של הכלכלה הישראלית.
מדינת ישראל חייבת לאזרחיה את היצירה וההגנה על מסגרת חוקית בה ניתן לבצע התקשרויות עיסקיות ובכלל זאת העסקת עובדים זרים. אם הייתה ישראל מדינה פתוחה וחופשית המאפשרת למעסיקים ומועסקים להתקשר בחופשיות על בסיס התרומה הכלכלית ההדדית, היו גם המוסר וגם הכלכלה נשכרים.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.