אחרי משט השנאה – מסע הלחץ
בועז ארד | 2 ביולי 2010
המסע המתוקשר של משפחת שליט נתפר על פי האינטרסים של העיתונים הגדולים. הוא אמנם מנוהל לכאורה למען שחרורו של גלעד, אך בפועל מרחיק את היום שבו יראה אור יום.
מאז פרשת המשט הטורקי וההיערכות אליו, הולכת ונגלית התהום הפעורה בין התקשורת הישראלית לבין הציבור בישראל. היסודות העיתונאיים הבסיסיים ביותר של שירות המבוסס על בירור "חמש המ"מים" – מי? מה? מתי? מיקום ומדוע – שהם השאלות העיתונאיות האמורות להיות לחם חוקו של כל עיתונאי מתחיל, נשכחו לטובת לוחות מודעות המוקדשים לסחיטה רגשית, הפחדה וזריעת דמורליזציה.
בקלות דעת הטיחו העיתונים האשמות ודרשו הסברים מכולם – חוץ מגורם אחד שכישלונו הוא המהדהד ביותר, והוא התקשורת עצמה. זו החמיצה את הסיפור האמיתי, לא הציבה כתבים על סיפון המרמרה או בנמל הבית שממנו יצאה, לא יידעה את הציבור בישראל על מהות האיום המתגבש לפתחו ולא חשפה מידע מהותי על שני האירגונים שכיכבו במשט הטורי, ה-IHH הטורקי הקשור באחים המוסלמים וברשתות טרור, וארגון "עזה החופשית" המנסה לקדם את האינטרסים של איראן ושל הג'יהאד האיסלמי על ידי הטעייה של הציבור במערב. אויבינו שקראו את המפה הפוליטית העולמית החדשה, מפעילים טקטיקות המנצלות את עקרונות הליברליות, החופש וההומניזם המאפיינים את המערב – נגדו. אך מי שהיה אמור לגלות לציבור מי הם האנשים, מה הם עושים, מהי הסיבה לפעולותיהם ומה יהיו תוצאותיהן של פעולות אלו, נטש את משמרתו והשאיר את המושג עיתונאות חוקרת ולוחמת לסיפורי נוסטלגיה הנלמדים בבתי הספר לעיתונאות.
השבוע יצא לדרך המסע המתוקשר של משפחת שליט. לאחר שנתפרו יחדיו טלאים טלאים האינטרסים השונים והמנוגדים של "מעריב" ושל "ידיעות אחרונות" המבקשים הגמוניה תקשורתית, ושל משרדי הפרסום המזינים אותם, הפכו עצמם העיתונים ללוחות מודעות צעקניים המכריזים באותיות ענק את הדרישות של מסע הלחץ. מסע זה מנוהל לכאורה למען שחרורו של גלעד שליט, אך בפועל מרחיק את היום שבו יראה גלעד אור יום.
בשום מדינה אחרת שאזרחיה נפלו קורבן לחטיפה על ידי טרוריסטים, לא שיתפה העיתונות פעולה בהפעלת לחץ על ממשלת המדינה הנפגעת, בהציגה אותה בכך כאשמה העיקרית בפרשה. עיתונות הממלאת את תפקידה הייתה דורשת הפעלת לחץ על החוטפים ועל שולחיהם. היא הייתה קוראת לפתוח בקמפיין שיעדו הוא כל משרד של הצלב האדום בעולם וכל סניף של ארגוני זכויות האדם, בתביעה שהללו יעבירו לגלעד שליט מכתבים, ספרים, אוכל, וכיוצא בזה, שיבטיחו ביקורים סדירים של רופאים אצל השבוי שלנו, ושיאפשרו לו להתקשר עם בני משפחתו. עיתונות המחוברת עם הציבור שאותו היא משרתת, הייתה תומכת בקיום לחץ בלתי פוסק על ארגוני הטרור, באמצעות תביעה מממשלת ישראל להשוות את תנאי מאסרם של המחבלים בדיוק לאלה של גלעד שליט. במקום זאת משמשת העיתונות שופר עלוב לסיסמה של שחרור שליט "בכל מחיר".
כשאומרים "בכל מחיר" למה מתכוונים?
במאמר שלא מצא אכסניה בעיתונות המרכזית בישראל שאל רון קרמן, אביה של טל שנרצחה ב-5 במארס 2003 בפיגוע בקו 37 בחיפה, למה מתכוונים אלו הזועקים "בכל מחיר"?
"האם חקלאי ישראל השולחים סחורות במיליוני שקלים לרצועה, האם הם ישלמו את 'בכל מחיר' ויפעלו להגברת הלחץ על ממשלת החמאס על ידי הפסקת משלוח פירות וירקות לרצועה? דבר הכרוך בהפסדים כספיים.
האם מוכנים גופים עסקיים לוותר על רווחיהם מעסקאות שמתבצעות בינם לבין העזתים (חשמל, דלקים, חברות סלולר, חברות לממכר מוצרים חשמליים, דטרגנטים וסבונים, מים מינרלים וכו')?
האם מוכנים סוחרים ישראלים הסוחרים עם עזה לאבד את מקור פרנסתם כתוצאה מניתוק עסקי מהרצועה? והאם מוכנים ישראלים לאבד את מקום עבודתם כתוצאה מהפסקת המסחר עם עזה?
האם בנק ישראל – במסגרת "בכל מחיר" – לא ישלח משאיות עם מיליוני שקלים במזומן פעמיים בחודש לעזה? ובכך יערער את שלטון החמאס ויגרום להנייה לחשוב על יכולתו להמשך כהונתו בעזה?
מה עשתה ישראל על מנת לעכב העברת כספים מאירופה וארה"ב לעזה? ומה המחיר שישראל מוכנה לשלם עבור חסימת העברת הכספים לעזה?
האם מוכנים אזרחי ישראל לשלם "כל מחיר" ולוותר על סגנון חייהם ולהסתכן בסנקציות שיוטלו על ישראל והיה וממשלת ישראל תפעל בנחרצות בדרך זו או אחרת על מנת להכניע את החמאס ובכך לשחרר את החייל החטוף?"
עיתונות חוקרת אמיתית הייתה מגלה כי הקמפיין שאליו נקבצו כל אלה המבקשים לערער את חוסנה של מדינת ישראל, תוך גיוסם של התמימים המזדהים עם כאב המשפחה, אינו נועד ללחוץ על הממשלה להפעיל את הכלים שהפקידו בידיה אזרחי ישראל ולנצח את האויב. נהפוך הוא. זהו לחץ על הממשלה לוותר על נכסים, לשלם היום בחיים שייקטפו מחר, להמשיך ולהרחיב את מעגל העריקים והנפקדים מאחריות ולמעול בתפקיד שלמענו נשבעה לנו אמונים.
עיתונות אמיתית, הייתה מעניקה לפחות משקל דומה להצגת מחירה של הכניעה לסחיטה. שחרורם של רוצחי 600 ישראלים יוביל, על פי הנתונים הידועים לנו לכך ש-65-45 אחוזים מהם יחזרו לרצוח ישראלים. אלא שהפעם הם יהיו מצוידים בידע ובשיטות מתקדמות שנרכשו בכלא הישראלי, כאשר בגבם תנשוב התחושה של הניצחון הממשמש ובא המוכחה על ידי הרפיסות הישראלית. זהו מתכון בטוח להקמת מערכת טרור יעילה מאי-פעם.
החודש הייתה אמורה טל קרמן לחגוג בחיק משפחתה וחבריה את יום הולדתה ה-25. היא לא תהיה עימנו ולא תחגוג את החיים שנקטפו. למרבה הצער, זכרה וזכר מאות הקורבנות של הטרור הפלסטיני הופקר על ידי התקשורת שנטשה את משמרתה.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.