להציל את הרפורמה מאת: ערן ברטל

מאת: ערן ברטל | 30 ביולי 2009 המאמר פורסם לראשונה בקיוונים כתב העת למחשבה אחרת בכלכלה, חברה מדינות ותרבות.

אם קניתם או מכרתם דירה בישראל ודאי אתם זוכרים את אחת השאלות הראשונות שמסקרנות את הקונים: זה שלך בטאבו, או בבעלות המינהל? שמאלנים וימנים, דתיים וחילוניים, עירוניים וכפריים, כולם ישאלו את השאלה המעניינת הזו. ומה הקונה, כל קונה, יעדיף לשמוע? כמובן, שמדובר בקרקע בטאבו. לי לא יצא לפגוש מישהו שהצטער לשמוע שדירה כלשהי רשומה בטאבו. אילו התקשורת הייתה משקפת את המציאות אנשים היו אמורים להגיב בצער למשמע העובדה שדירה רשומה בטאבו על-שם מאן דהו. אנשים היו אמורים להגיב משהו בסגנון: "יהודי, מי מכר לך את הקרקע הזו לצמיתות?", או, "איך נדע שלא תמכור את דירתך לאויבי ישראל?".

כשבנימין נתניהו הרכיב את הממשלה במינהל מקרקעי ישראל לא היו שום ספקות – היה ברור שהמינהל יהיה אחד היעדים הראשונים לשינוי מבני יסודי. גם פרטי הרפורמה היו די ברורים, שהרי נתניהו חשף את כוונותיו כבר בהיותו שר אוצר ב-2003. הוא דיבר על-כך שזו תהיה הרפורמה החשובה ביותר.

המינהל בישראל הוא דינוזאור שזרים לא מסוגלים להבין אותו. בכל המדינות המפותחותבעולם, ואפילו במדינות המתפתחות, ברור שהאזרחים רשאים לרכוש קרקעות פרטיות. ברוסיה, דימטרי מדבדב, זכה לאהדה גדולה ולניצחון בבחירות בשל הרפורמה שהבטיח בקרקעות. הוא הבטיח לאפשר לאזרחים לרשום קרקע על שמם – הבטחה שעדיין רחוקה מלהתממש שם, אך נעשו לקראתה צעדים גדולים. שיעור הקרקעות בבעלות ציבורית בישראל הוא מן הגבוהים בעולם – ממש כמו במדינות דרום אמריקה, אפריקה וחלק ממדינות ערב. ברור שהמבנה הזה לא מתאים לדמוקרטיה שזכויות הקניין הם אחד מעיקריה.

הפעם נראה שנתניהו ניגש לרפורמות באופן שונה. הוא למד לפרק את המוקשים מראש, לערב יותר את הגורמים המעורבים ולצד הנחישות לפעול גם בקשב ובסבלנות. לכן מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי מצהיר "הייתי מאוד מעורב ברפורמה, בכל שלביה, לכל אורך הדרך".

אך עד מהרה התברר שלא הכל הולך חלק. הרפורמה שהוכנסה לחוק ההסדרים נקלעה למחסום טכני, יחד עם עוד שורה של רפורמות מתוכננות אחרות, כשיו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, לא הסכים להכניס רפורמות וחוקים שאינם דחופים במסגרת החקיקה המהירה של חוק ההסדרים, ודרש להעבירם למסלול חקיקה רגיל. האוצר נאלץ להיכנע לדרישה ולכן הוא הסכים להוציאם מחוק ההסדרים ולהגיש חוק רזה ומאוורר יותר. גם בשלב הזה כפי הנראה שבנימין נתניהו ומקורביו לא העריכו נכונה את כוחם של המתנגדים. לצד הניסיונות שלהם לבלבל את הציבור בסיסמאות, הם פעלו בשיטתיות בתקיעת מקלות בגלגלים, שהרי חיי היום יום, כידוע, מכריעים לא פעם את האידיאל.

עד מהרה הסתבר הכישלון של ממשלת נתניהו להעביר את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל – מדהים. הרפורמה הזו הייתה אמורה לעבור הרבה יותר בקלות מהרפורמה בבנקים, בתקופת כהונתו של נתניהו כשר האוצר. אלא שאז הייתה מערכת הסברה, אז הייתה עבודת שטח. הרפורמה הזו היא הדבר המתבקש ביותר, לפחות בעבור 800 אלף משקי בית, אבל למעשה לכל אזרח ישראלי. האזרחים הללו לא מודעים לפרטיה, אף אחד לא טרח להסביר בפשטות, אך באינטנסיביות, שמדובר בתיקון עוולה, בהתאמה למקובל בעולם המערבי, במדינות המפותחות. הוואקום הזה בהסברה התמלא, כרגיל, על-ידי קבוצת אינטרסנטים שהפעילו לובי חזק שסחף אליו את כל אותם ח"כים שמחפשים סיסמאות להשכיר, אג'נדה להיתלות בה, לובי לחבור אליו כדי לקצור מספר נקודות זכות קלות.

כך יצאו מספר ח"כים דתיים בשם פסוקים לא רלבנטיים לרפורמה, ח"כים "חברתיים" יצאו, כרגיל, להגן עלינו מפני "בעלי ההון" שאורבים לכל עני בקרן רחוב. הדתיים והמתחזים שלפו את הפסוק "והארץ לא תימכר לצמיתות", מבלי לטרוח להביא פרשנויות שונות על הפסוק. איפה הם היו כשמכרו קרקעות ליהודים? האם כל אותם מתנגדים מבקשים מהמינהל שיתפוס בעלות על בתיהם וישמור את דירתם מפני עצמם?

ההודעות שלהם לעיתונות עוררו בי השתאות, שלא לומר פלצות. הן היו לא יותר מגיבוב של סיסמאות ריקות שאין מאחוריהן אמת וחצי אמת. "הקרקעות יעברו מהמדינה לבעלי ההון, לכל המרבה במחיר… המדינה תימכר לבעלי ההון", הן זעקו. מישהו ניסה לחשוב על הגיחוך שבטענות האלה? האם כיום הקרקעות מחולקות לאזרחים לפי קריטריונים חברתיים? האם פרופסור אבישי ברוורמן, שרכש את ביתו הפרטי באחת השכונות היותר יקרות במדינה, הוא אינו בעל הון? האם ח"כ שלי יחימוביץ' רכשה את ביתה בסכום זעום, וכעת היא חוששת שבעלי ההון יקפיצו את מחיריהם של בתים דומים? מדוע אותם בעלי ההון אינם משתלטים על שוק המכוניות, שוק המלפפונים? הרי לפי אותו היגיון בעלי ההון אמורים להשתלט על כל סחורה בשוק חופשי. ואם איזה יהודי, בעל הון אכזר, ירכוש את כל פרויקט פי גלילות במכרז של מנהל מקרקעי ישראל, מה אז? הוא ישמור את הקרקעות לעצמו? הוא לא יסכים למכור אותם לעולם? הוא יעדיף לראות את בני החסות של יחימוביץ' מתגוררים בקרטונים בגינתה – העיקר לא לאפשר להם לרכוש אותן?

מילא הח"כים שחרתו על דגלם הרס חברתי שיטתי, אלה שהתמכרו לסיסמאות נבובות, אלא שבאין קולות נגד בשטח, גם מי שאמור היה לייצג את ציבור הבוחרים, נבהל וכשל בתפקידו. כך ח"כ בוגי יעלון וח"כ ציפי חוטובלי הצטרפו למכשילים ולרודפי השדים בדמות "בעלי ההון".

כמה רע עשו אותם בעלי הון למדינה, שח"כים רחמנים אלה מנסים להתגונן מפניהם? האם כל מי שנכס רשום על שמו בטאבו אמור להרגיש פה רע? כל מי שהצליח בעסקיו צריך להתנצל בפני היחימוביצ'ים? האם המדינה הזו נועדה לעניים ובני חסות בלבד?

מה בדיוק יהיה הנזק מכך ש-800 אלף בתי אב יירשמו כבעלי הבתים שהם עצמם רכשו? עד מתי יצטרך כל בעל בית בקריית שמונה לקבל אישור מהמנהל על סגירת מרפסת בביתו?

ציונים דגולים היוצאים כעת נגד הרפורמה שכחו לשם מה הוקמה הקרן הקיימת לישראל. הם שכחו שתפקיד המוסדות האלה היה לרכוש קרקעות זרות ולמכור אותן ליהודים. אף-אחד לא חשב שיהיה למוסדות האלה תפקיד כלשהו אחרי הקמת המדינה היהודית בארץ ישראל. מפני מי צריך לשמור על הקרקעות? מפני אזרחי ישראל?

עמדתו של הלובי החקלאי – הקיבוצים והמושבים – ברורה. הם לא רוצים רפורמה שבמסגרתה הם עצמם לא ייכללו. הם יעשו הכל כדי שבמסגרת ה"הפרטה" תועבר בעלות הקרקעות החקלאיות לידיהם. אבל בעניין זה בג"צ אמר את דברו. יהיה להם סיכוי להעביר החלטה שכזו רק אם מפלגת העבודה ומר"צ יצליחו לקטוף יותר מ-60 מנדטים, או בקיצור – אף פעם. שום מפלגה חפצת חיים לא תיתן מתנה מסוג המתנות שחולקו למקורבים ב-30 השנים הראשונות לקיומה של המדינה.

800 אלף בתי האב המתגוררים בבתים שלהם לא-שלהם היו ראויים לח"כים שידברו בעדם. הם היו ראויים ללובי שלא מספיק ח"כים התגייסו למענו. אין ספק שמדובר בכישלון של הממשלה הזו ושל מינהל מקרקעי ישראל. אם הכישלון הזה לא יתוקן מיידית, הרפורמה הזו תצליח להתמסמס ומדינת ישראל תמשיך להתנהל כמו מדינת עולם שלישי – כשמרבית הקרקעות שייכות למדינה, לא לאזרחיה. המינהל ימשיך לעסוק במתן אישורי סרק, וימשיך להיכשל במילוי תפקידו המרכזי – הקצאת קרקעות.

"הרפורמה היא תולדה של המלצות ועדת רונן ב-1997 ועוד שורה של ועדות ופסקי-דין שהביאו למצב לפיו זה לא נכון מבחינה ציבורית ומשפטית להמשיך להתנהל בצורה הזו. כיום, המינהל מנהל חוכרים במקום לנהל קרקעות. בכל שנה מתווספים 20,000 חוכרים למינהל. את המגמה הזו זיהתה כבר ועדת רונן. הוועדה המליצה להעביר את הבעלות המלאה לחוכרים. ועדת גדיש חזרה על הקביעה הזו והממשלה קיבלה את הקביעה הזו" אומר ירון ביבי ומוסיף: "טוב עשתה הממשלה הזו שלא הקימה ועדה נוספת". שאלתי את ירון ביבי, מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל:

אם זה כל-כך נכון אז למה לא להעביר את הבעלות באופן אוטומטי מבלי להזדקק לשיתוף הפעולה של הציבור?

"חלק מהחוכרים קיבלו קרקע בזמנו במחיר מופחת, כחוכרים, וכעת הם צריכים להוסיף את ההפרש הכספי כדי להיות בעלים של הקרקע. המדינה לא יכולה לוותר על הכסף הזה ואי אפשר לכפות על החוכרים לשלם אותו כעת".

מהו שיעור הקרקעות שלא ניתן להעביר לבעלות החוכרים באופן אוטומטי?

"רק 40%-45% מהנכסים הם קטנים וכאלה שאין צורך לגבות בגינם הפרשים כדי להעבירם לבעלות הדיירים. כל היתר דורשים טיפול והכשרה לצורך העברתם לבעלות בטאבו. חלקם לא רשומים כבתים משותפים, בחלקם לא נערכה פרצלציה וכו'. המינהל פועל בכיוון ומגיש תביעות במידת הצורך כדי לקדם את עניין רישומם. אנחנו עושים מאמץ – לרבות מאמץ כספי. אגב, אפשר לראות בבירור שבעלי קרקעות בבעלות פרטית פועלים בנמרצות יותר לרשום את בתיהם בטאבו. שיעור הרישום של קרקעות מינהל נמוך משמעותית משיעור הרישום של בעלות פרטית. לחוכרים פחות חשוב לטפל ברישום. זה מראה עד כמה חשוב שהקרקע תהיה בבעלות פרטית".

כיצד הרפורמה תשפיע על קידום פרויקטים חשובים, כמו הקריה ופי-גלילות?

"הרפורמה תסייע ברוח-גבית, לא באופן ישיר. כך למשל, בפי-גלילות עומדים לקום פרויקטים שיאכלסו 10-15 אלף יחידות דיור וברור שאחרי הרפורמה יהיה אטרקטיבי יותר לשווק דירות בבעלות פרטית בטאבו, מאשר דירות בבעלות המינהל. בדרום הקריה יש תוכנית ל-580 אלף מטר מרובע ו-300-600 יחידות דיור. אתמול נסגר מכרז לבניין של 30-40 אלף מטר בקריה – פרויקט ייחודי ויוקרתי. גם במקרה הזה ובמקרים נוספים, רוכשים פוטנציאלים יעדיפו לרכוש נכסים שיהיו בבעלותם הפרטית".

הרפורמה הזו נשמעת כמשהו שהציבור אמור להריע לו, אבל אנחנו שומעים הרבה התנגדויות. מהי הסיבה לכך? אתה מבין את המתנגדים?

"לדעתי יש מי שמהלך אימים על הציבור, בעיקר בקיבוצים ובמושבים. אני לא מבין את זה, כי אין ברפורמה הזו שום התייחסות לקרקעות שלהם. אפשר להבין את זה שהקרקע היא עצב חשוף אצלנו. אבל גדלנו ובינתיים אנחנו כבר מדינה בת יותר מ- 60. אנחנו יכולים להיות בטוחים ש-800 אלף החוכרים ראויים להיות הבעלים של הנכסים שלהם".

גם קיבוצניקים ומושבניקים יוכלו לרשום את הנכסים שלהם בבעלות פרטית?

"אין לי בעיה עם הבתים הפרטיים של הקיבוצניקים והמושבניקים, גם לא עם בנייני תעשייה שלהם שנבנו כחוק. אבל השטחים החקלאים זה סיפור אחר".

אז מה צריך לקרות כדי שהרפורמה הזו תעבור?

"הרפורמה תעבור. אבל כדאי שגם בקק"ל יבינו שהאינטרס שלהם הוא לא להחזיק בבעלותם דירה ברחוב בוגרשוב בתל-אביב. המשך החזון הציוני הוא לנהל קרקעות לא מיושבות ולא לנהל את החוכרים. צריך להיפטר מפחדים ישנים שלנו. הסעודים לא עומדים בתור לקנות דירות בישראל…".

מי יהיו המרוויחים הגדולים מהרפורמה הזו?

"כל אזרחי המדינה. כיום אם מישהו בקריית שמונה רוצה לסגור מרפסת, או להרחיב את הדירה שלו, הוא צריך לנסוע לנצרת, סניף המינהל הקרוב ביותר לביתו, להגיש בקשה לאישורים ורק אז להמשיך את בקשות האישורים מהוועדה המקומית. הרפורמה הזו תחסוך תחנה ותקל על קבלת האישורים".