האזהרה שעל ראש הממשלה להביא לאמריקה

מאת יוסף דוריאל | 15 במאי 2011

השר לאי-ביטחון ובעקבותיו – מנהיגת האופוזיציה – מהלכים עלינו אימים כדי שנעשה צעדי התאבדות שימלטו אותנו מהצונאמי של ספטמבר, כשהאו"ם יחליט על הכרה במדינה פלסטינית בגבולות 1967. אף אחד לא בנה פרדיגמה של מה שבאמת צפוי מהחלטה כזו ומי ישלם את מחיר ההפקרות שלה.

מניתוח כללי ההתנהלות של המערכות שמסביבנו, לא קשה להגיע לפרדיגמה של האירועים הצפויים לאחר שהאו"ם יחליט על הכרה במדינת פלסטין בגבולות 1967. למחרחרי המלחמה, שונאי היהודים, שהשתלטו על האו"ם לא איכפת שבזה הם יציתו אש שתקיף את כל המזרח התיכון על מקורות הנפט שלו, בשרשרת אירועים שייצאו מכלל שליטה. זה יתחיל מהמודל של "המשט הטורקי" שיחזור בקנה מידה גדול בוואריאציה יבשתית: אספסוף הנאציזם החדש של שמאל מזויף, אנרכיסטים ואיסלמיסטים מכל העולם יגיע לישראל לפי הזמנת ראשי הטרור הערבי ויתחיל, ביחד עם בוגדים מקומיים, בתהלוכות אלימות במתחמים ישראליים שמעבר לקו הירוק, כולל מזרח ירושלים. ואת זה הם יעשו בדחף הלגיטימציה של החלטת האו"ם שתהפוך אותם, במוצהר, לשטחים כבושים שעל היהודים לפנות. כך יתגשם חלום ערפאת על תהלוכות של "מיליון שאהידים עולים על ירושלים", ודוגמית קטנה של המחזות הצפויים אנו רואים ממש בעת כתיבת שורות אלו בגבול הצפון. התנגשויות דמים בלתי נמנעות במצב כזה, ייצרו פרובוקציות שיביאו להתערבות איסלמיסטים מהארצות השכנות, עד כדי סיכון חוזי השלום עם מצריים וירדן, ובאווירה זו, עם האנדרלמוסיה שתתחולל באזור, תוך זמן קצר גם יוכפל מחיר הנפט.

לאור סכנה זו, חייב ראש הממשלה לבוא לאמריקה עם אזהרה ברורה מהשתוללות אינטרנציונל מחרחרי המלחמה שונאי היהודים שהשתלטו על האו"ם, ולשכנע את המנהיגים והציבור של ארה"ב – שחובה עליהם לשים קץ להשתוללות זו. מניסיוני מתקופת ההתמודדות עם האווירה שנוצרה אחרי טבח סברה ושתילה במלחמת לבנון הראשונה, אני מצפה גם שמישהו ידאג לפרסם מודעות של תומכי ישראל בתקשורת האמריקאית, שיתייחסו לתופעה של –

War mongering initiative of the international union of Jew-hating racists who took over the UN organization.

חייב לבוא איום ברור מצד מדינאים אמריקאים – שארה"ב תפסיק לממן את הגוף העוין, שחוסר האחריות שלו בהחלטה חד-צדדית על הקמת מדינה פלסטינית יגרום לתבערה חדשה במזרח התיכון, עם תוצאות חמורות לשלום העולם כולו.

הגיע גם הזמן להגדרה נכונה של פולחן "הנכבה", שבתקשורת שלנו מתייחסים אליו כאל ביטוי לגיטימי של אבל על האסון שהפלסטינים המיטו על עצמם ב-1948. במציאות, לא רואים כאן התנהגות של אבל אלא – שרשרת פרובוקציות יזומות להסתה נגד ישראל וחינוך דורות המשך לשנאה ותוקפנות נגד היהודים ומדינתם. המתפרעים בפעילות זו אינם "מפגינים" ולא "אזרחים-מוחים" – כפי שהתקשורת שלנו ושל אירופה נוהגים לכנות, כדי לגונן עליהם מפני תגובה נוסח הצבא הסורי. והמתפרעים בני 17 וחצי אינם "נערים" ובוודאי שלא "ילדים" המכונים כך מאותם נימוקים. יש לנהוג בהם כבלוחמים בלתי לגיטימיים (ILLEGITIMATE COMBATANTS), שאינם זכאים לזכויות שבוי כשהם נעצרים ונשפטים, ולא חסינים מתגובה באש חיה על זריקת אבנים ובקבוקי תבערה, שגם הם הורגים. הגיע הזמן שניקח ברצינות את המלחמה המתנהלת נגדנו לא רק באמצעי לחימה שהורגים אלא גם בתעמולה, בשקרים ובתרגילים דיפלומטיים שנועדו לשתק את יכולת ההתגוננות שלנו.

הכותב הוא מחבר הספר "ללמוד מהחיים", המציע אסטרטגיה מערכתית מודרנית להגנת המדינה.

הוספת תגובה