שבת שלום.

אני לא מסכים איתך בנוגע לסוגיית החופש להתאבד.

אולי זה נכון לגבי אסיר שמרצה כבר מאסר ממושך והסתגל לכלא, אבל עציר נמצא בשלב מאוד עדין של חייו. הוא עובר טלטלה נפשית מאוד רצינית (שינוי אדיר בתנאי החיים, תחושת בושה מקלון שנחשף ברבים) והדבר מגביר מאוד את היצר האובדני. הוא הרבה יותר מועד להתאבדות מאדם חופשי שחי את השגרה וגם מאסיר שכבר התרגל לשגרת בית הסוהר, וכבר מזמן השערוריה שלו יצאה מעין התקשורת. לכן בתקופה העדינה של תקופת המעצר צריך לפקח בשבע עיניים על העצירים ולדאוג שלא יתאבדו מתוך מצוקה נפשית זמנית (בשונה מאדם חופשי שעושה זאת בדרך כלל מתוך דיכאון קליני).
הדבר אגב לא חייב להעשות ע"י פיקוח סוהרים, אלא גם ע"י כל מיני חיזוקים שישפרו מעט את מצבו הנפשי המדורדר.
אם העציר סיים את שלב החקירה ואין חשש לפגיעה באקט החקירתי או שיבוש הליכי משפט, ניתן להפגיש אותו עם בני משפחה ובמידה וניתן להבטיח אי פגיעה נוספת בציבור אולי אף כדאי לשחררו למעצר בית בפיקוח צמוד כפי שעשו עם אסי דיין בפונדק ה-101. 
נועם

הוספת תגובה