פרימן דייסון – ספקן

מאת יעקב ר. | 4 באפריל 2009 במקור "הבלוג הירוק"

פרימן דייסון, (Freeman Dyson)  בן 85, הוא מגדולי המדענים של המאה ה 20. הוא פיזיקאי שנולד ולמד באנגליה אך היגר בגיל 23 לארה"ב. הוא תרם תרומה מכרעת באחד מתחומי המחקר החשובים של המאה ה 20 – הוא מצא את הנוסחאות שמחברות את תיאורית הקוואנטים עם התיאוריה האלקטרו-דינמית. הוא חבר כבר יותר מ 50 שנה במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון, המכון שהוקם לכבוד אינשטיין כאשר זה היגר ב 1933 לארה"ב. המכון מרכז את המחקר המדעי המתקדם ביותר. הוא זכה לעבוד במחיצת אינשטיין (לפני שזה נפטר) ובמחיצת כל המוחות הדגולים של הפיזיקה של המאה ה20 (כמו רוברט אופנהיימר שהיה שכנו וחברו, וריצ'רד פיינמן, חבר טוב). כולם הפליגו בשבחים על מוחו החריף ויכולותיו.

הוא התפרסם לאחרונה כאשר הביע ספקנות בנושא התחממות כדור הארץ. לפני שבוע התפרסם מאמר ארוך (8 עמודים) במוסף הניו יורק טיימס עליו. את ספקנותו הביע לפני שנתיים במאמר שפרסם בעיתון Edge .

כללית הוא אומר שלמרות שייתכן ויש התחממות מסוימת, כל נבואות הזעם על אסונות גדולים שייגרמו אין להן ביסוס מדעי. בעיית ההתחממות הנגרמת על ידי דו תחמוצת הפחמן אינה בעיה גדולה ומאיימת, והמין האנושי יסתגל ללא קושי לשינויים שעשויים להתרחש. בנוסף לכל – דייסון הוא הומניסט ואופטימי. הוא מאמין שהאדם הוא חלק מהטבע ולא גורם חיצוני והרסני, שהאדם מעצב את הטבע לפי צרכיו. הוא מאמין גדול ביכולתו של האדם. הוא מעודד מההתקדמות שנעשתה בסין והודו ל העלאת רמת החיים, ומעבר לתנאי חיים אנושיים של מיליארדים של בני אדם. הוא רואה בזה הישג ולא אסון, ומתנגד לניסיונות לקטע את הקדמה.

הנה קטע אופייני, בו הוא מדבר על הפילוסופיה שביסוד המחלוקת:

"המחלוקת היא על ערכים שניתנת לתיאור פשטני כמחלוקת בין נאטורליסטים (טבעונים) אשר אומרים שהטבע יודע הכי טוב, שכל שינוי בטבע שנעשה על ידי האדם הוא בהכרח רע. שריפת דלקים זה רע, יישוב מדבריות זה רע (ואצלנו: הקטנת ים המלח זה רע), ניצול האוקיינוסים זה רע.

מנגד עומדת הגישה ההומניסטית שמעמידה את האדם במרכז מבחינה מוסרית. האדם הוא חלק מהטבע, והוא משתתף בעיצוב מחדש של הטבע כדי לספק את צרכיו וכדי ליצור סביבה שתשרת אותו, ואת שאר מיני החי והצומח, לאורך זמן. האסונות הגדולים ביותר הם העוני, האבטלה,המחלות, הרעב, המוות. התנאים שמונעים מבני האדם חיים מלאים וטובים. האתיקה ההומניסטית מקבלת את העלייה הקטנה בריכוז דו תחמוצת הפחמן באטמוספרה כמחיר שכדאי לשלם אם בזכותו ניתן לשפר את תנאי החיים של החצי העני של האנושות. האתיקה ההומניסטית מקבלת את האחריות שנטל על עצמו האדם להנחות את האבולוציה של כדור הארץ לאפיקים טובים."

הוספת תגובה