איין ראנד והפגנות מסיבות התה
מאת: פול השאיי | 10 במרץ 2009
במהלך השבועות האחרונים, גל בלתי רגיל של מחאות "מסיבות תה" התפרץ ברחבי אמריקה. אזרחים ברחבי הארץ ביטאו את זעמם בשל הניהול הכושל של המשבר הכלכלי. ואחת ההתפתחויות המסקרנות ביותר הינה התחייה של ההתעניינות בספרה הקלאסי של איין ראנד "מרד הנפילים".
מחאת מסיבת התה של דנבר נפתחה בקריאה מהספר "מרד הנפילים". שלט במחאה שהתקיימה בעיר ניו יורק הכריז "איין ראנד צדקה". אחד השלטים במסיבת התה באטלנטה הציע: "קיראו את "מרד הנפילים" בטרם הוא מתממש". מכון איין ראנד מדווח כי המכירות של "מרד הנפילים" כמעט שולשו בהשוואה לשנה שעברה בעקבות דאגתם של האמריקאיים מן המשבר הכלכלי.
אם כך מדוע הופיע העניין המחודש הזה באיין ראנד?
סטפן מור מזהה סיבה אחת בטורו בוול סטריט ז'ורנל: "מרד הנפילים: מספרות למציאות ב-52 שנה". "מרד הנפילים" מתאר עתיד בו מתדרדרת אמריקה לתוהו ובוהו כלכלי בעקבות רגולציות ממשלתיות הולכות וגוברות. כל בעיה חדשה משריצה השתלטויות ממשלתיות שרק מעמיקות את המשבר. התוצאה היא התדרדרות בספירלה שכמעט הורסת את אמריקה. אמריקאים רבים מגלים כי תחזיותיה של ראנד קרובות באופן מטריד לאירועים במציאות.
עוד סיבה למשיכה של ראנד הינה הדגשתה את המימד המוסרי. אחד מן המוטיבים שלה היה כי שום מדינה אינה יכולה לשרוד כאשר ממשלתה מענישה בעיקביות אנשים טובים בשל מעלותיהם ומתגמלת אנשים רעים בעבור שחיתותם. האמריקאים מזהים נכונה את אי הצדק שבלקיחת הכסף על ידי הממשלה מאלו שחיו באופן אחראי על מנת לחלץ את אלו שחיו מעבר לאמצעיהם. אנשים ישרים לא צריכים להיכפות לשלם עבור חוסר האחריות של אחרים.
ולבסוף, "מרד הנפילים" מעורר תהודה אצל אמריקאים רבים משום שהם מזהים כי המשבר הנוכחי שלנו אינו קשור רק לחילוצים כלכליים וגירעונות תקציביים. הוא גם נובע מנושא יסודי יותר – מתפקידה הראוי של ממשלה.
איין ראנד הגנה ללא לאות על העיקרון כי תפקידה הנכון של הממשלה הינו להגן על זכויות הפרט בלבד.
כפי שהיא כתבה ב"מרד הנפילים": "אם על האדם לחיות על פני האדמה, הרי נכון עבורו להשתמש בשכלו, נכון עבורו לפעול על פי שיפוטו החופשי, נכון עבורו לעבוד למען ערכיו ולשמור על תוצרי עבודתו. אם החיים על פני האדמה הם מטרתו, יש לו את הזכות לחיות כיצור רציונאלי".
לפיכך, בני האדם זקוקים לממשלה המגנה על זכותם לחייהם. כל הזכויות האחרות – כמו זכותנו לחופש דיבור, רכוש, וחוזים – נובעות מזכות בסיסית זאת.
רק הפעלת כוח פיסי או תרמית עלולים לפגוע בזכויותינו. אי לכך, הממשלה מגנה על זכויותינו על ידי מתן הגנה מפושעים הגונבים, רוצחים, אונסים וכו'. כמו גם מפני תוקפנים מחוץ לגבולות המדינה.
מעבר לכך, על הממשלה לעזוב את האנשים הישרים לנפשם על מנת לחיות את חייהם בשלום. באופן ספציפי, על הממשלה להגן על זכותינו להינות מפירות עבודתנו, לא לגזול אותנו על מנת לחלץ מצרה עסקים כושלים או לממן תוכניות עצומות של מדינת רווחה כמו "שירות בריאות אוניברסאלי".
אמריקה נוסדה על בסיס העיקרון של זכויות הפרט. האבות המייסדים הבינו זאת כאשר הכריזו כי כל אדם מחזיק בזכות "לחיים, לחירות ולרדיפת האושר". איין ראנד הבינה זאת כאשר היא כתבה את "מרד הנפילים".
אולם אם מסיבות התה של ימינו לא יגלו ויאשרו מחדש את עיקרון זכויות הפרט, תנועתם תדעך, ממש כמו שמחאות אחרות דעכו לאחר פרץ זעם ראשוני לאחר פסיקת בית המשפט העיון בנושא קאלו בשנת 2005 אשר הרשתה לממשלה להחרים את ביתו של אדם באמצעות חוקי ה"“eminent domain.
עתידה של אמריקה מונח על הכף. האם אנו רוצים להגדיל את מדינת הרווחה שכבר עתה נפוחה תוך כדי רמיסת זכויותינו וחניקת הכלכלה. או האם אנו רוצים ממשלה מוגבלת המגוננת על זכויותינו ומאפשרת לאינדיבידואלים לשגשג ולהתפתח?
אם אמריקה מבקשת להציל את אמריקה, עלינו לשלב את זעמנו על חילוצי הממשלה עם ראייה חיובית של ממשלה מוגבלת לגיטימית. למרבה המזל, "מרד הנפילים" מציע לנו חזון כזה. על האמריקאים לדרוש ממשלה המכבדת את זכויותינו "חיים, חירות ושאיפה לאושר". ובכן, זה יהיה שינוי שאני יכול להאמין בו.
ד"ר פול השאיי הינו פעיל אובייקטיביסטי ממייסדי רשת האקטיביזם OActive, המאמר פורסם לראשונה באתר "פיג'מה מדיה". www.pajamasmedia.com.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.