מה היו הדברים ההכרחיים שאולמרט ומרעיו לא עשו ועל כן עליהם להתפטר לאלתר
להלן תגובה למאמר שפורסם ב- Ynet, ב- 24.08.2006, בכותרת: "מחאת המילואימניקים: קשרו לנו את הידיים". התגובה מתמצתת, ב- 16 נקודות/סעיפים מנוסחים בפשטות, כשלים שבגינם על ההנהגה להתפטר.
הנהגה שממילא, כמסקנת הכותב, לא הייתה קיימת במהלך מלחמה זו.
מה היו הדברים ההכרחיים שאולמרט ומרעיו לא עשו ועל כן עליהם להתפטר לאלתר
(תגובה מס' 17):
1. לא הכריז על מצב מלחמה ואף לא על מצב חירום.
2. לא הקים ממשלת חירום/אחדות לאומית של כל המפלגות הציוניות.
3. לא ביטל את פגרת הכנסת, לא החזיר את כל חברי הבית אל הבית ולא חילק את התמיכה בעורף ביניהם.
4. לא השעה את כל חברי הכנסת הערביים מכל ועדה שיש לה קשר או השפעה על מצבנו הביטחוני (לאור הזדהותם הגלויה עם אויבינו).
5. השאיר את פרץ כשר הביטחון על אף שהוא יודע טוב מאתנו כי האדם אינו ראוי לנהל את המשרד בעת מלחמה.
6. לא צירף לרמטכ"ל רמטכ"ל נוסף מכוחות השדה.
7. לא הטיל צו חירום צבאי על העיתונות, הטלוויזיה והכתבים – לעבוד אך ורק בכפוף לצנזור הצבאי, מה שגרם לנזק רב ללוחמים ולעורף.
8. לא הוציא את כל הכתבים הזרים מאזורי הקרבות, ולא הפסיק את חגיגת הריאליטי שלהם. לא רכזם (כן, כמו בהתנתקות) במקום אחד כדי שיורשו לצלם ולסקר רק מה שצהל מתיר להם.
9. לא הקים פורום בטחוני על יד הרמטכ"ל שבו חברים קצינים בעלי רקורד בשדה הקרב שישבו בחמ"ל המלחמה עם הרמטכ"ל עד לסיום הקרבות.
10. לא החליף את דוברת צה"ל ! (מה זה היה ??!!)
11. שיקולים פוליטיים השפיעו על אופן הלחימה, על גיוס הכוחות הדרושים לביצועה ועל מניעת שימוש בתוכניות מגרה של צה"ל לתרחישים כאלה.
12. לא היה גיוס כל חיילי הקורסים השונים בצה"ל לעזרה לאזורים מותקפים.
13. לא הוחל חוק העונשין (103 ד /13) האוסר הפגנות נגד חיילי צהל בעת לחימה, כמו גם הפגנות הפוגעות בעמידת העורף והכנסת מורך בלבו בעת מלחמה. לא נאסרו כל העוברים על חוק זה.
14. לא הייתה הסברה של מדינת ישראל למרות הידיעה כי חלק מהמלחמה מתבצע בתקשורת.
15. שרת החוץ לא תפקדה כל מהלך המלחמה אך אולמרט לא ראה צורך לתגבר אותה.
16. לא היה טיפול ממוסד בעורף ובפליטים שהסתובבו כסהרורים ברחבי הארץ. בקיצור, צריך ועדת חקירה? כל אזרח יודע את האמת !! זו המלחמה הראשונה בתולדות מדינת ישראל שצה"ל ניהל בלי ראש ממשלה, בלי שר ביטחון ובלי שר חוץ !
(24.08.06) מילואימניק
לינק למאמר עצמו
על כך אוסיף –
17. ניתוק טוטאלי ממשמעות הזמן במהלך מבצע צבאי – פיזור הכוח טיפין טיפין על פני חודש גרם לאבדות בקרב כוחותינו, נתן שהות לצד השני להתארגן, נתן לאוייבי ישראל להתארגן למתקפה תקשורתית ולהפוך את ישראל מצד צודק מתגונן לתוקפן צמא-דם בעיני התקשורת. זאת מלבד הסבל של האזרחים בעורף והנזקים הכלכליים המצטברים.
18. היבט נוסף של גורם הזמן וחוסר ההחלטיות; חודש שלם מוסמסה התמיכה הבנלאומית שניתנה לישראל בG-8 עד כדי כך שסנטורים אמריקאים ואנשי ממשל הגיעו למסקנה שישראל אינה יודעת מה היא רוצה. כך איבדנו מן היכולת לגייס תמיכה בינלאומית במקומות הקריטיים יותר – הגרעין האירני.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.