דמאגוגיה וחשמל מאת יעקב ר.

דמאגוגיה וחשמל

מאת יעקב ר. | 20 ביוני 2008 פורסם לראשונה באתר "קו ישר"

הרבה דמאגוגיה הפיצו מתנגדי תחנת הכוח הפחמית שאושרה באשקלון, למשל: "ממשלת ישראל מקריבה את חייהם ובריאותם של תושבי הדרום", אמר ל-ynet ראש עיריית אשקלון, רוני מהצרי,איזה שטויות. איזה שקרים. איזו הגזמה !

וכי אין תחנות כוח הפועלות כבר חמישים שנה, בחיפה, ת"א, חדרה, אשדוד ואשקלון ? איפה גדודי ההרוגים שהן גרמו ? תחנות כוח אכן מזהמות, אין צורך לספר לי, חייתי 20 שנים ליד רידינג, בתקופה שהיא שרפה מזוט. כל יום הייתי מנגב את שמשת האוטו שלי והסמרטוט השחיר מפיח.

אין ספק שאויר הרים צח בשוויץ עדיף. אבל אנשים חיים, ולא מתים, בכל הערים האלה. דיבור כגון "מקריבה חייהם ובריאותם" אלו גוזמות מנופחות, יסלח לי כבוד ראש העיר.

עוד אומר הציג האחראי על בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר איתמר גרוטו :"על בסיס מחקר ראשוני, ניתן להעריך כי הזיהום לו תגרום התחנה באשקלון יעלה את שיעור התחלואה במחלות דרכי הנשימה באזור בכ-10%"
זה כבר לא דמאגוגיה של פוליטיקאי, שכבר התרגלנו לא להתייחס אליה, זה ממש הטעיה של הציבור, על ידי איש מקצוע כביכול. איפה המחקר הנידון מר גרוטו ? חוששני שאיני מאמין לך. האם גם אתה שואף להיות ראש עיר? אם לא מדוע אתה מפחיד את הציבור ללא בסיס עובדתי ? איפה העובדות ? (מוגזם לדרוש דבר זה מכבוד ראש העיר).

איני אומר שזיהום אוויר אינו מטרד, ואינו בעיה, אני רק אומר שצריך לדייק ולתת אינפורמציה נכונה ולא להפחיד אותנו עם גוזמות ושקרים. הפגיעה בבריאות מן הסתם קיימת, אבל היא אינה יותר ממזערית, עובדה, אנשים חיים בתנאים כאלה כבר 50 שנה, והכל פחות או יותר תקין. לא נוכחנו בתמותה חורגת. למשל – זיהום האוויר אולי פוגע בבריאות פחות מאשר אכילת חטיפים ושתיית משקאות קלים. בכל זאת אנו אוכלים חטיפים, וצ'יפס, ובשר וכו' – כי אנו נהנים מזה, ולא מתרשמים מסיכוני הבריאות הקטנים שנובעים מכך.

צריך לציין שהתחנה החדשה תפלוט הרבה פחות מזהמים מהתחנות הישנות בזכות טכנולוגיות סינון חדשות.

גם המכוניות גורמות נזקים. הגופות במקרה זה גלויות לעין – 500 הרוגים בשנה מתאונות דרכים, וכ 10,000 פצועים ונכים. בכל זאת אנו ממשיכים לנסוע במכונית – כי אנו מפיקים תועלת ממנה ומוכנים לקחת את הסיכון. התועלת רבה מן הנזק, בהרבה.

כנ"ל עם החשמל. כנגד הסיכון הזעיר של זיהום האוויר צריך להעמיד את הסיכון הגדול והוודאי של ניתוק זרם החשמל. ניתוק זרם החשמל גורם לסיכונים כבדים מאד – כל החיים נעצרים – המקררים מושבתים, האוכל מתקלקל בבתים, בחנויות ובמסעדות, הרמזורים משותקים, כל המחשבים נכבים אצלנו ואצל נותני שרותים, התחבורה משותקת, המעליות דוממות, המזגנים כבים, גם החימום בחורף. והאורות כבים. ומצב זה אינו מהווה סיכון בריאותי ? ובנוסף לכל – גנרטורי חירום מופעלים בבתי חולים והרבה מוסדות – ואלה מזהמים את האוויר פי כמה מתחנות הכוח. בסוף נקבל גם זיהום אויר וגם שיתוק החיים.
אני בטוח שלא מר רוני מהצרי, ולא ד"ר גרוטו, ולא הארגונים הירוקים רוצים ניתוקי חשמל.
בכל זאת – אי בניית תחנת כוח פירושו ניתוקי חשמל, על כל הנזקים שזה גורם. הטענה כאילו אי הקמת התחנה תפתור את בעיות הזיהום היא לא נכונה.
מי שבריאות הציבור, ורווחתו יקרים לו מוטב לו לפתוח קמפיין מתוקשר נגד ניתוקי הזרם הצפויים, ונגד אזלת ידה של חברת החשמל, בדאגתה לאספקת זרם תקינה. גם אם התחנה שאושרה תבנה, ותכנס לפעולה כמתוכנן ב2015, ללא עיקובים נוספים, עדיין החשש מניתוקי זרם עד אותו תאריך גדול מאד.

מקורות חשמל חליפיים

ארגוני הירוקים המתנגדים להקמת תחנת כוח פחמית חדשה באשקלון מדברים באופן כוללני ומעורפל על מקורות חשמל חליפיים. ננסה לבחון אם יש כאלה.

1. חשמל ממקורות מתחדשים – שמש ורוח. הטכנולוגיות האלה עדיין בשלב פיתוח, והמחיר של האנרגיה יקר. אבל הבעיה העיקרית היא שהם לא זמינים בכל שעות היממה. לכן אנו חייבית תחנה פחמית לגיבוי, שתספק חשמל בשעות הצורך. לכן – חשמל ממקורות מתחדשים אינו בא במקום תחנה פחמית אלא בנוסף לה. כאשר יהיה מספיק חשמל מתחדש זמין יקטן מספר השעות שבהן נפעיל את היחידות הפחמיות. אבל תמיד נצטרך אותן. לכן זה לא נימוק נגד התחנה הפחמית.

2. תכנית חסכון שתקטין את הביקושים. איש אינו יודע כמה אפשר להקטין את הביקושים. צריך להתאמץ להקטין את הביקושים. אם הביקושים יקטנו, נצמצם את הפעילות של היחידות הפחמיות. אבל לא צריך להסתכן בניתוקי זרם במקרה והביקוש בכל זאת עולה מעל ליכולת ההפקה הצפויה. צריך תכניות חסכון, אבל שוב- הן באות בנוסף לתחנה הפחמית, ולא במקומה.

3.תחנות על גז. ראשית – גז גם מזהם – פחות מאשר הפחם, אבל מזהם. שנית – אספקתו מוגבלת, כיום יש מספיק אבל בעוד 12-20 שנה זה עלול להגמר. שלישית: באספקת גז אנו תלויים בספק יחיד – מצריים. במקרה של ניתוק ייגרם אסון. מסיבות איסטרטגיות צריך לבנות יכולת הפקת חשמל ממקורות רבים ככל האפשר. צריך לבנות תחנות גז, ואכן חברת החשמל עושה זאת, אבל לא רק גז. צריך גם תחנות פחמיות.

ולבסוף הדמאגוגיה של "בכיה לדורות" – בניית תחנה פחמית אינה בכיה לדורות. אפשר בכל רגע לכבות אותה ולהפסיק לזהם את האוויר, אין בעיה. כאשר לא יהיה צורך בה יכבו אותה. חברת החשמל אינה שורפת פחם רק כדי להציק לירוקים – היא שורפת רק כאשר הביקוש לחשמל מחייב זאת.

ולבסוף ניגע בפיל שבחדר – התחממות כדור הארץ. זאת הסיבה להתנגדות החריפה לתחנה הפחמית. אנשים רבים מאמינים בעומק ליבם שאנו מחריבים את כדור הארץ, ולכן בנית תחנה פחמית היא חטא בל יכופר. מבלי להתייחס לתיאוריית ההתחממות עצמה אומר רק זאת: בהעדר חשמל של חברת החשמל אנשים, מפעלים ומוסדות מפעילים גנרטורים פרטיים, אשר מזהמים הרבה יותר מהגנרטורים של חברת החשמל, מפני שהם אינם מצויידים באמצעי סינון. אי בניית תחנות כוח אינה עוזרת בכלום, היא רק מזיקה. החלופה לבניית תחנה פחמית אינה אוויר יותר נקי, אלא אוויר יותר מזוהם – מלבד כל הנזקים האחרים של הפסקות חשמל.