מים ירוקים מאת: בועז ארד

ב-27 ביוני 2001 מונתה בישראל וועדת חקירה ברשות חבר הכנסת דוד מגן, אחת מיני רבות, לבדיקת המשבר במשק המים, לפי מכלול העדויות ששמעה הוועדה בישיבותיה והחומר שהוגש לה בכתב היא קבעה כי משק המים נמצא מזה למעלה משלושים שנה במשבר עמוק ומתמשך, שהגיע לאחרונה לנקודה קריטית. המשבר בא לידי ביטוי בהידלדלות מקורות המים, שגרמה לגירעון מצטבר של כ-2 מיליארד מ"ק במאגרי המים הטבעיים של המדינה.

כשערמות הדו"חות נערמות, מי האקוויפרים מתרוקנים ומזדהמים, ואנו ניצבים בפני משבר וודאי נוהגים הירוקים כילדים מפונקים האוטמים את עצמם בפני עובדות המציאות בשם סכנות דמיוניות שעלולות להיגרם בשל אי הוספת מגנזיום למים. כנראה שחולשתו הבולטת של הטיעון המגוחך הזה היא שגרמה לאדם טבע ודין להוסיף טענת מעורפלות על אי סדרים בתהליך האישור ומיקומו של המתקן המיועד, מיקום שנבחר כמיטבי בין 6 חלופות. ברור מדרך התנהלות האירגון כי מטרתו היא לעכב צמיחה ופיתוח וסביר כי גם אם היה נבחר מיקום אחר למתקן לא היתה משתנה הטענה כי נפלו פגמים בבחירת המיקום.

נראה כי ביסוד ההתנגדות הירוקה לפיתוח ניצבת הנחת יסוד אנטי-הומניסטית המתנגדת לכל פיתוח שהוא. בהעדיפם את הסכנה הלא ברורה שאולי תנבע מפיתוח משאבי המים בשם "עיקרון ההיזהרות" על פני הסכנה הברורה והמתועדת של הריסת משק המים המתרחשת לנגד עינינו ממש.

כך הופכות התנועות הירוקות לתנועות אנטי הומניות. האדם מטבעו מתקיים על ידי שינוי וניצול משאבי הסביבה. בניגוד לבעלי החיים המתאימים עצמם לסביבתם או נכחדים האדם מייצר בגדים ומחסה, תרופות ומזון, מפתח גידולים בהנדסה גנטית וברבייה, ומגדיל בכל דור את תפוקות המשאבים הטבעיים על מנת לקיים אוכלוסיה שאיכות חייה עולה בהתמדה משחר ההיסטוריה. אם אמנם היו הירוקים מבקשים לשפר את איכות חיינו ולאזנה עם שמירת הטבע כל מה שהיו צריכים לבקש הוא להוסיף מגנזיום למים, מבחינתם פתרון פשוט זה אינו רלוונטי ואינו משרת את המטרה האמיתית של פגיעה באיכות החיים ודרדור אזרחי ישראל לחיי קיצוב ועוני.