הקיסר הביזנטי מתנצל בפני המוסלמים בגלל הציטוט

הקיסר הביזנטי מתנצל בפני המוסלמים בגלל הציטוט

מאת הכיכר האדומה פורסם: ב-22 בספטמבר 2006

על פי גישתם של מספר היסטוריונים, ההתנצלות האחרונה של האפפיור שהרגיז מוסלמים בשל השימוש בציטוט שנכתב במקור על ידי מנואל ה-II בשנת 1391 דומה באופן מדהים להתנצלות שנמסרה לפני כ-600 שנה על ידי מנואל ה-II בעצמו לצבאות המוסלמים הנעלבים לאחר שהם בזזו את ארצו הנוצרית, המירו את דת האזרחים לאיסלם, וערפו את ראשיהם או שיעבדו לעבדות את אלו שהתנגדו להמרת הדת הכפויה. בנאום פומבי שניתן זמן קצר לאחר הופעתה הראשונה של הציטטה בעיתונות המוסלמית, מנואל ה-II מתנצל בפני הקהילה המוסלמית שצרה על ה"יישות הביזנטית" השנויה במחלוקת שלו, כפי שמתוארת האימפריה הרומית דוברת היוונית שבירתה בקונסטנטינופול (כיום איסטנבול).

אני מקווה, אמר מנואל ה-II, שהיה ידוע גם בהיותו סופר, משורר ותאולוג, "כי התנצלותי תפייס את ליבותיהם ותבהיר את משמעותו האמיתית של נאומי, שהיה הזמנה לדיאלוג רציונלי, עם כבוד הדדי רב".

"בדיאלוג השביעי שלי עם מלומד מוסלמי דמיוני", המשיך השליט הביזנטי המלומד כאשר הוא חומק מחיצי ביקורת מחודדים שהתעופפו מכיוון ההמונים הצרים עליו, "התייחסתי להוראות הקוראן לגבי הפצת האמונה על ידי החרב. ודבר זה, כך אמרתי, אינו יכול לנבוע מהאל משום שאלימות מנוגדת לתבונה, והאל עצמו אינו יכול לפעול בניגוד לתבונה. אולם הביקורת הלוהטת שלכם הוכיחה לי כי אכן, אמת היא, אין שום דבר בלתי-אנושי או מרושע בהפצת הדת באמצעים אלימים, וכי עריפת ראשי הלא-מאמינים והטלת טרור על אוכלוסיות בשם הדת הינם כולם סימנים של התנהגות רציונלית לגמרי ובריאות נפשית נהדרת".

הוצאת ציטטות מהקשרן הינה דוגמה מפוארת נוספת לצורת דיאלוג רציונלי "ממנו על כולנו ללמוד", אמר מנואל ה-II, בהוסיפו כי הטבח האחרון באלפים מאזרחיו הנוצריים בחרבות המוסלמים הינו התוצאה של עיוורונו שלו לטבעו שוחר השלום האמיתי של האיסלם. "אנו רק יכולים לקוות כי קורבנם יסייע לבנות אחווה ביננו," הוא אמר, "כך שכל המוסלמים והנוצרים יוכלו ללמוד לחיות עם כבוד הדדי לאמונות ולדתות של כולנו, וכי בעוד 600 שנה מהיום נוכל להיזכר בעימות ובאי-ההבנות של ימינו כבדבר שהיה ואיננו".

בתמונה: מלומדים מוסלמים מציגים קטעים מן הקוראן המראים כי ל"יישות הביזנטית" אין זכות קיום.

אולם מוסלמים רבים רואים בהדגשתו של הקיסר את המונח "רציונלי" מכשול. הפגנות, איומים וקריאות לאלימות המשיכו ברחבי העולם המוסלמי, כאשר המפגינים תבעו שהקיסר יענש על פי חוקי השריעה הקפדניים בשל רמיזתו כי המוסלמים אינם מסוגלים להגיב באופן רציונלי לביקורת, אלא רק בהפגנות, איומים ואלימות.

אקטיביסטים עות'ומאנים שרפו מספר כנסיות יווניות עתיקות וערפו ראשיהם של תושבי מספר עירות ביזנטיות, בהמירם את הניצולים הפחות עקשנים לאיסלם לקול תשואותיהם וקריאותיהם של מנהיגי דת מוסלמים שנאספו לכבוד האירוע.

מנהיגים אירופאים, שדחו לאחרונה את תחינותיו הפרטיות של מנואל לעזרה נגד צבאות הפלישה המוסלמים, הגיבו למחלוקת בהזהירם את השליט הביזנטי על הסכנה של הבלבול בין האיסלם עם תנועה מיליטנטית המתחזה לדת.

"עלינו להימנע מכל דבר שיגביר את המתח בין אנשים או דתות" אמר מלך צרפת במכתב פתוח למנואל ה-II (בכתבו ב-CC את החצר העותומאנית). "האיסלם הוא דת של שלום, ויש צורך להיות בכוננות מתמדת נגד פורובקציות של השוליים המנסות להפוך נושא זה למשבר עולמי".

במסקנה, יש לציין כי "היישות הביזנטית" שרדה למשך 62 שנים נוספות בלבד, לאחר שנכבשה על ידי טורקיה העות'ומנית בשנת 1453, ובכך הסתיימה המחלוקת בת 1100 השנים בדבר זכותה להתקיים בסמיכות לאדמות האיסלם. בירתה קונסטנטינופול נקראה בשמה החדש איסטנבול וכנסיותיה הומרו למסגדים, המדינה שינתה את שמה לטורקיה, ותושביה איבדו את שפתם, זהותם התרבותית ודתם והפכו למוסלמים טורקים. אין פלא כי כיום חלק מהמתנגדים התקיפים ביותר של האפפיור המשתמשים בציטוט הביזנטי מגיעים מטורקיה – שתושבי סבלו יותר מכולם מהערותיו העקשניות של השליט הביזנטי ההיסטורי.

סרטון הוידאו שיחזיר את הציטוט של מנואל ה-II להקשרו