'בת יאור' – האישה עם האצבע בסכר 

מאת בועז ארד | 11 ביוני 2008

בת יאור באוניברסיטת תל אביבההיסטוריון מרטין גילברט אמר עליה:  "ספרה – שהינו מדויק ב-100 אחוז – הינו קריאת אזעקה אשר בסופו של דבר תמנע את אשר היא מתריעה מפניו מלהתרחש…" על מצב העולם היא אומרת: "אם אמריקה תלך בעקבות ההתפתחות באירופה אני חושבת שהציויליזציה שלנו, הנקראת יהודו-נוצרית, שפיתחה מושגים של זכויות אדם, דמוקרטיה, כבוד לחוק, הפרדת החוק מהפוליטיקה וכל הגורמים האחרים, שיש להם חשיבות רבה לממשל תקין, כל זה ייעלם".

בסוף שבוע שעבר התארחה חוקרת התרבות וההיסטוריונית ג'יזל ליטמן, הנושאת את שם העט 'בת יאור', באולפני הטלוויזיה הישראלית. בראיון עם יעקב אחימאיר, הסבירה את מקור השם 'בת יאור': "נולדתי במצרים, אני מצרית ונאלצתי לעזוב את מצרים בצער וכאב גדול, נאלצתי לעזוב אותה בעקבות כמעט מליון פליטים יהודיים שגורשו ממדינות ערב". (לצפייה בראיון ביוטיוב). "הבנתי" הסבירה 'בת יאור', "כי כל חיי וכל מחקריי נקבעו על ידי הטרגדיה של היותי פליטה יהודייה ממדינה ערבית".

בת יאור נולדה בקהיר למשפחה יהודיה בת המעמד הבינוני, משפחתה נאלצה לעזוב את מצרים בשנת 1957 כתוצאה מהתעמרות שהופעלה על ידי המשטר המצרי בעקבות מבצע סואץ. "הייתי עדה להרס, בשנים ספורות, של קהילה יהודית חיונית שחייתה במצרים במשך יותר מ2600 שנה והתקיימה מאז ימי הנביא ירמיהו. ראיתי את ההרס והבריחה של משפחות, מנושלות ומושפלות, הרס בתי הכנסת שלהם, את הפצצות ברובע היהודי ואת הטרור שהוטל באוכלוסיה שוחרת שלום. חוויתי באופן אישי את קשיי הגלות, את האומללות של חיסרון המדינה – ורציתי לרדת לשורש כל זאת. רציתי להבין מדוע היהודים מארצות ערב, כמעט מליון איש, חלקו עימי את החוויה הזאת". במהלך שהותה בבריטניה כפליטה 'חסרת מדינה' הכירה את בעלה, ההיסטוריון דיוויד ליטמן, יליד בריטניה, עימו היא חולקת את חייה עד היום בשווצריה.

עבודתה המחקרית

בעשורים האחרונים פיתחה 'בת יאור' קריירה אינטלקטואלית חוץ ממסדית שהצטיינה במחקר קפדני ומקיף ובהצגת תפיסת עולם מובנית המארגנת את העולם המבולבל, לכאורה, של אירועים מפוזרים המתרחשים בממשק התרבויות שבין האיסלם למערב בקווי מתאר ברורים. קווי מתאר אלו מעוגנים בתחקיר מפורט מאין כמוהו המעמיק אל שורשי המחשבה התרבות והפוליטיקה האסלמית.

שמונה מספריה שפורסמו עוסקים בהיסטוריה של חיי הלא-מוסלמים במזרח התיכון, ובמיוחד בהיסטוריה של הנוצרים והיהודים החיים במעמד הד'ימיות. בין המסגרות הבינלאומיות הרבות בהן הרצתה, נכללות האומות המאוחדות, עדות בקונגרס האמריקאי ובסימפוזיונים באוניברסיטאות המובילות במערב.

השם 'בת יאור' אותו אימצה כשם העט שלה, הינו ילוד הברקתו הספרותית של אהרון אמיר אשר תירגם לעברית את ספרה "הד'ימים – בני חסות, יהודים ונוצרים בצל האיסלם" מצרפתית [1] ומאז הוא משמש כשם עט שהכתיר את ספריה ומאמריה.

האינטלקטואלים במערב, כמו גם רוב אמצעי התקשורת שהחרו אחריהם, לא אהבו את התמונה אותה שרטטה בת יאור בספריה וביטלו אותה ביחס של לעג והתעלמות. מלבד דבקותה חסרת המורא, שני גורמים פעלו לשינוי היחס הזה; אירועי הטרור של העשור האחרון בארה"ב ובאירופה שהסבו את תשומת הלב לכך ש"משהו חולה בממלכה…" כמו גם התעוררות של ההתעניינות אקדמאית במחקריה שאותה הוביל פרופ' ברנרד לואיס שציטט אותה במחקרו "יהודי האיסלם" בשנות ה-80'.

ההיסטוריון הבריטי הנודע מרטין גילברט (אשר מוכר כביוגרף הרשמי של ווינסטון צרצ'יל וזוכה להכרה כאחד מענקי המחקר ההיסטורי בימינו) הגדיר את 'בת יאור' כמומחית מוכרת בנושא היהודים והנוצרים בארצות האיסלם [2] ובהתייחסות לספרה האחרון "אירוערביה – הציר האירופאי ערבי" ציין: "קראתי את ספרה של בת יאור. אותה אני מכיר ומחזיק לה הערכה עמוקה עבור מאבקה… אני אומר כי ספרה – שהינו מדויק ב-100 אחוז – הינו קריאת אזעקה אשר בסופו של דבר תמנע את אשר היא מתריעה מפניו מלהתרחש". [3]

ניאל פרגסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד, כתב עליה: "שום כותב לא הצליח יותר מבת יאור להסב את תשומת הלב של הציבור לאופייה המזיק של הקיצוניות המוסלמית. חוקרים בעתיד יקבעו כי המונח שנטבע על ידי המחברת 'אירוערביה' הוא נבואי. מי שרוצה לחיות בחברה חופשית צריך להיות ער לכך. לערנותה של בת יאור אין מתחרים". [4]

אחד המושגים החשובים אותם הגדירה והסבירה בת יאור הינו מושג ה"ד'ימיות". "הד'ימיות" כך הסבירה: "הינה התוצאה הישירה של הג'יהאד. היא מגלמת את כל החוקים האיסלמיים שיושמו במשך האלף על האוכלוסיות הנכבשות, יהודים ונוצרים, שחיו בארצות שנכבשו על ידי הג'יהאד ואוסלמו. [אנו יכולים לראות] את החזרה של אידיאולוגית הג'יהאד מאז שנות השישים, ושל מנהגי ד'ימיות בארצות מוסלמיות המיישמות את חוק השריעה האיסלמית, או מושפעות ממנו. אני מדגישה… את אי ההתאמה בין מושגי הסובלנות המבוטאים באידיאולוגיית הד'ימיות הגיהדיסטית, ומושג זכויות האדם המבוסס על שויון כל בני האדם וזכויותיהם שאינן ניתנות להעברה" [9]

רוברט ספנסר החוקר האמריקאי העוסק ביחסי האיסלם והמערב ראה בבת יאור "חלוצת ההשכלה בנושא הד'ימיות, האפליה הממוסדת וההתעמרות בלא-איסלמים תחת החוק האיסלמי", ספנסר טוען כי 'בת יאור' הפכה את התחום של "לימודי המזרח התיכון" שהאקדמאים שעסקו בו חששו מידי מכדי לטפל בו והעדיפו להתעלם ממנו לתחום לימוד אקדמאי. [5]

בת יאור עם ספרה

את החשש הזה אפשר היה לחוש בשבוע שעבר גם בחוג ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב בו התארחה 'בת יאור', לרגל צאת ספרה "אירוערביה" בעברית. [6] בסיום הרצאתה ניתן היה לזהות את הדי הטיעונים הרגילים נגדה מצד אנשי הסגל האקדמאי (לצפייה בקטע ביוטיוב). בדרך כלל נוטה הביקורת האקדמאית נגדה לנוע בטווח שבין טענות ל"חד צדדיות" וחוסר הצגת המורכבות על ידה וכשביקורת זאת נתקלת בשפע הפירוט הקפדני אותו היא מציגה יש הנוטים להציגה כמעוררת פאניקה הרואה "קונספירציות" מנותקות מעובדות ומהמציאות.

דוברי השמאל בעיתונות הבריטית והאמריקאית מגדירים אותה "מן הקולות הקיצוניים ביותר בימין היהודי" [7] וכ"מפיצת תיאורית קונספירציה הקרובה לגרסה מוסלמית של הפרוטוקולים של זקני מכה של המאה ה -21" [8].

בהרצאתה בתל אביב בשבוע שעבר סקרה בת יאור את עיקרי ספרה "אירוערביה" תוך שהיא מפרטת את תהליך עליית האיסלם באירופה ואת ההבטים הפוליטיים והתרבותיים של הכרסום האסלמי המתמיד בעצמאות התרבותית והפוליטית של אירופה.

בראיון לטלוויזיה הישראלית [10] הסבירה: "בספר אני מציגה אידיאולוגיה ואסטרטגיה שמטרתה לאחד בין יבשת אירופה למדינות ערב המוסלמיות וליצור תרבות אירו-ערבית, אסטרטגיה אירו-ערבית וסימביוזה אירו-ערבית. זו מטרתן של אירופה והמדינות הערביות מוסלמיות – ליצור אחדות, מה שנקרא "חברה ים-תיכונית", שאותה תייצג האסטרטגיה הזאת שמאחדת את אירופה עם העולם המוסלמי. ברגע שהיא נולדה, מטרתה הייתה ליצור יחידה אסטרטגית גדולה כנגד אמריקה וכמובן גם נגד ישראל"…

התהליך שהונע על ידי הדיאלוג האירו-ערבי שימש בתחילה על מנת לבסס מדיניות אירופאית עצמאית מול ארה"ב ולהבטיח את האינטרסים הכלכליים של אירופה מול ספקיות הנפט הערביות, אך במהרה הפך באמצעות ועידות פרוטוקולים ומסמכים רבים למדיניות אנטי-אמריקאית ואנטי-ישראלית המסכנת גם את קיומה של ישראל וגם את החירות באירופה עצמה.

kill.jpgעל מצבה של אירופה מסבירה בת יאור: "האירופאים לא רוצים יותר מלחמה. הם נאחזים בחוזקה ברעיון השלום וכיוון שהם אינם רוצים מלחמה, הם לא רוצים לראות את קיומה של המלחמה. הם מכחישים את מושג המלחמה וכשהם הותקפו בידי הטרור הם התכחשו לקיומו של טרור ג'יהאדי בכדי ליצור בסיס של שלום עם העולם המוסלמי"…"אנו כבר רואים, וזה חשוב, את הכנסת חוקי השריעה לאירופה בנושא רצח על כבוד המשפחה ובנוגע לאפליית נשים וגם לכך האירופאים מתכחשים… זו דחייה חזקה של חירויות האזרח וזכויות האדם, שהן בבסיס הציוויליזציה שלנו".

בישראל לא מבינים את המצב

בראיון ל"אנכי" מסכמת בת יאור את ביקורה בישראל: "מצאתי כי הארגומנטציה שבה נתקלתי [בישראל] חלשה מאד. הבעיה היא שבישראל לא מבינים את הבעיה. זה מסוכן מאד משום שכפי שהתרשמתי בשיחותי במשרד החוץ, הדיפלומטים שם אינם מבינים את האינטריגות בקהילה האירופאית וכיצד עובדת המערכת שם ומורכבויותיה, במיוחד בכל האמור בהגירה מוסלמית באירופה הנתמכת כעת על ידי המדיניות של האיחוד האירופאי. זאת בעיה שחשוב כי ישראל תבין כי ישראל יכולה להשיג תמיכה ובריתות בתוך אירופה שיכולות לשנות את מדיניות אירופה אם תשתמש היטב בקלפים שבידה".

"במקום להניח לדברים להתנהל בדרכם ההרסנית מאד" מסבירה בת יאור, "ישראל יכולה לשנות זאת על ידי פעולה באירופה עם קבוצות אירופאיות פרו-ישראליות, זאת הסיבה שאמרתי כי האירופאים אינם אנטישמים זאת התרבות שהיא אנטי שמית ואנו יכולים לעבוד עם הקבוצות האלו יחד עם אמריקה. אך עלינו לדעת היכן הבעיות לבצע את האנליזה הנכונה ועלינו לכרות את הבריתות הנכונות"…

על ישראל להיזהר שלא "תאבד את איזונה, ואת שיפוטה הנכון לגבי המדיניות", אומרת בת יאור, "כי היא ניצבת בפני אתגרים רבים והמצב בעייתי, אתם מוקפים מוקפת באויבים חזקים, האויבים הם לא רק המוסלמים אלא גם אירופה, שזה יותר גרוע מהמוסלמים, [האירופאים מסוכנים] למרות שהם מעמידים פנים כחברים לכם. ואולי גם אמריקה תשתנה ולכן עליכם להיות מאד חזקים ומאד רציונליים ומאד זהירים בתקופה זאת. אך יחד עם זאת יש באירופה גם אנשים טובים פרו-ישראליים המביטים בישראל גם כמדריך…" [11]

"אם אמריקה תלך בעקבות ההתפתחות באירופה אני חושבת שהציויליזציה שלנו, הנקראת יהודו-נוצרית, שפיתחה מושגים של זכויות אדם, דמוקרטיה, כבוד לחוק, הפרדת החוק מהפוליטיקה וכל הגורמים האחרים, שיש להם חשיבות רבה לממשל תקין, כל זה ייעלם". [10]

"ישראל דומה לעמוד תמך בעולם"… "אני יודעת שזה לא התפקיד שבחרנו אך זאת המשימה שהוטלה עלינו, זאת משימה שנבחרה עבורנו, ואם ניפול, או אם נבגוד, העולם ייכבש על ידי האיסלם וישלט על ידי חליפות עולמית. זה יהיה העתיד, יש אנשים שנלחמים נגד זאת והם מביטים בישראל כמדריך. לכן היו חזקים, היו זהירים, מה עוד אוכל לומר"…. [11]

לשאלה אם היא אופטימית או פסימית ביחס לעתיד עונה בת יאור: "אני מחשיבה את עצמי כריאליסטית ואני חושבת שלמרות שעד לפני שנתיים-שלוש חשבתי שאירופה גמורה, משום שלא נשמעו דברים נגד המדיניות הזאת… אך מאז [פרשת] הקריקטורות של מוחמד ואירועים רבים אחרים כגון סרטו של חירט וילדר, והתגובה של האירופאים שבחרו ממשלות אחרות [סרקוזי, מרקל וברלוסקוני] יש יותר דיונים בענייני הגירה וסירוב למדיניות השריעה והרבה יותר מודעות. וסוג הממשלות השתנה, מרקל ברלוסקוני וסרקוזי מכירים בטעות של המדיניות האנטי-ישראלית והם רוצים לשנות זאת. ועלינו להמשיך ולחזק מגמה זאת".

הפגנה בעזה נגד דנמרק

הספר הבא

בת יאור חוזרת לעבודה קדחתנית בשוויץ, הספר הבא שלה שהוזמן על ידי המוציא לאור האיטלקי כבר בהכנה; הספר יבחן את ההתפתחויות במדיניות האירופאית מאז הפרסום של "אירוערביה" בשנת 2005.

אנחנו כאן נותרים עם הדילמה – להיות או לא להיות, מודעים…

                        storyend_dingbat.gif

לרכישת הקלטת וידאו של הרצאת בת יאור בישראל הקישו כאן

מראי מקומות:

[1] – הד'ימים – בני חסות, יהודים ונוצרים בצל האיסלם, תרגום אהרון אמיר, עריכה מדעית פרופ' משה שרון, הוצאת כנה, ירושלים 1986. המקור הצרפתי יצא לאור בפריס, שנת 1980.

[2] – Sir Martin Gilbert A History of the Twentieth Century, Volume III: 1952-1999 P127 " Most of those who went elsewhere did so as ‘stateless refugees, among them Gisele Orebi (later Gisele Litrman), who was to become the acknowledged expert on the plight of Jews and Christians in Muslim lands, and their vigorous champion: her book The Dhimrni. Jews and Christians under Islam, written under the pen name Bat Ye’or, brought the issue of continuing discrimination to a wide public."

[3] Ruthie Blum. One on One with Sir Martin Gilbert: Hindsight and aforethought. The Jerusalem Post. The Jerusalem Post.“I've read Bat Yeor's book. I know her and have a great respect for her sense of anguish. She has studied the way in which the European Parliament

and European institutions have become infiltrated by thoughts and legislation which are essentially seeking to appease fundamentalist Islamic activity – the ultimate dominance of the caliphate and Sharia law in Europe" […] "I'm saying that her book – which is 100 percent accurate – is an alarm call that will ultimately prevent what she's warning about from taking place."”

[4] Review reproduced on the back cover of Eurabia: The Euro-Arab Axis.

[5] Brian Lamb: Robert Spencer interview (transcript), C-SPAN, August 20, 2006

 

[6] "אירוערביה", בתרגום אריה חשביה, הוצאת שוקן.

[7] Adi Schwartz from Haretz.com 'The protocols of the elders of Brussels' "Bat Ye'or's opinions have made her a controversial figure, as has the fact that she is not an academic and has never taught at any university. She conducts her research independently. Since the 1970s, Bat Ye'or, who is now 71, has published about 10 books, most of which deal with the life of the Christian and Jewish minorities in Muslim countries. "

[8] Smith, Craig R.The World; Europe's Jews Seek Solace on the Right, February 20, 2005

 

[9] Rod Dreher: Damned If You Do, National Review Online, October 29, 2002

[10] מגאזין רואים עולם בטלוויזיה הישראלית – מוצאי שבת 31 במאי.

[11] ראיון ל"אנכי".

 

 

 

לרכישת עותק וידאו של ההרצאה באונ' תל אביב הקישו כאן

הוספת תגובה