המשבר הכלכלי ו"כשלון" הקפיטליזם
מאת: בועז ארד | נכתב עבור הטור "על הכוונת" במקור ראשון ל-18 בספטמבר 2009
מאז פרוץ המשבר הכלכלי בשנת 2008 חוזרת ועולה השאלה "האם המשבר הכלכלי הוכיח את כשלון הקפיטליזם"? השאלה חושפת חוסר הבנה ביחס לקפיטליזם ולעיקרון זכויות האדם שביסודו. חוסר הבנה זה הוא החושף את כלכלות העולם למשברים נוספים ותכופים.
הקפיטליזם הוא שיטה פוליטית הנגזרת מעיקרון זכויות האדם, כי לכל אדם זכות לחייו ולרכושו. על פי שיטה זו אדם חופשי לסחור בתוצרי עבודתו ויצירתו בעוד שתפקיד הממשלה מוגבל להגנה על זכויות אלה. הקפיטליזם דוגל בכך שאין לאיש זכות לתוצרי עמלו של אחר. את העיקרון הזה שואפים אוייבי הקפיטליזם לתקוף תוך שהם טוענים לזכויות לכאורה, הסותרות את עיקרון זכויות האדם. הנסיון ההיסטורי מלמד שכאשר נהנתה חברה אנושית מהתחזקות החופש הכלכלי, היא שגשגה ואילו כאשר היא התרחקה ממנו הגיעו ה"קילקולים".
במאמרה "זכויות האדם" שפורסם בשנת 1963 כתבה הפילוסופית והסופרת, איין ראנד:
"מושג זכויות-הפרט הוא שהוליד חברה חופשית. השמדת החופש חייבת להתחיל בהשמדת זכויות-הפרט.
עריצות קולקטיביסטית אינה מעזה לשעבד מדינה על ידי החרמה מוכללת של ערכיה, החומריים או המוסריים. יש לעשות זאת על ידי תהליך של השחתה פנימית.
בדיוק כפי שבתחום החומרי מושגת בזיזת העושר של מדינה על ידי אינפלציה של המטבע – כך כיום אפשר לראות תהליך של הפעלת האינפלציה בתחום הזכויות.
התהליך גורר גדילה כזו של "זכויות" שהוכרזו זה מקרוב, שאנשים אינם מבחינים בעובדה שמשמעות המושג התהפכה. בדיוק כפי שכסף רע מגרש כסף טוב, כך "זכויות של מכונת-הדפסה" אלו שוללות כל זכויות אמיתיות."
כך גם המשבר הכלכלי הנוכחי שנגרם בשל התערבות ממשלתית רגולטיבית, שהצדיקה את עצמה באמצעות הסוס הטרויאני של זכות לכאורה "חברתית-הומניטרית". היו אלה המוסדות למשכנתאות שפעלו בחסות הממשל ("פאני מיי" ו"פרדי מק"), שפעלו כדי לאפשר את ה"זכות" לכל אמריקאי לרכוש בית.
ד"ר ויליאם קהאן, מנהל סיכוני האשראי של ענקית המשכנתאות "פאני מיי", שהייתה אחראית לשוק של 700 מיליארד דולר, מגלה בראיון שערכתי עמו, כי כל הגורמים המקצועיים ידעו שהענקת משכנתאות ברבע ממחירן הריאלי תוביל למשבר כבר מאז שנת 2005. הסיבה בשלה המשיכו בהתנהלות השערורייתית הזאת נבעה מהגישה המוסרית, שדגלה "בזכות לבעלות על בית לכל" – גם אם אין אמצעים לשלם עבור הבית. לאחר המפולת הבלתי נמנעת, האשימו אנשי הממשל את הקפיטליזם "החזירי" ותאוות הבצע, ומינו את מנכ"ל פאניי מיי למשרת תת-שר האוצר בממשל אובמה. כיום מוגש לציבור החשבון עבור ההרפקאה באמצעות הדפסת טריליוני דולרים. אופנה זו לא פסחה גם עלינו, וסטנלי פישר עושה כל מאמץ להגן על "זכויות" היצואנים ולרכוש כמה שיותר מאותם דולרים אינפלציוניים.
הנשיא אובמה, שצמח בחוגי השמאל הרדיקלי, שותף לגישת הרס הזכויות החוקתיות, וכבר הביע את דעתו על כך שהחוקה האמריקאית מתרכזת במה שאסור לממשלה לעשות, אך אינה מגדירה את "חובות" הממשלה כלפי האזרח. כעת מציע אובמה, במה שנראה כקרב המאסף הפוליטי שלו, להבטיח "זכות" לקבלת ביטוח רפואי לכל, גם מבלי לשלם את מלא מחירו. גישה זאת פוגעת בזכותם של הרופאים לסחור בפרי עמלם ומאלצת אותם לספק את שירותיהם, וכן כופה על יצרנים אחרים לממן את עלויות השירות הרפואי. סופו של תהליך זה הוא במחסור בהשקעות מחקריות, ברופאים, בתשתיות ובציודים, בטיפול ירוד וב"רפואה השחורה". הצמיחה היחידה הנובעת מיוזמות אלה היא של מערך פקידות של שומרי סף, הנהנה מתנאים ושכר ללא תלות בייצרנות ותפוקה. כך גם בתחומי החינוך, התחבורה, האנרגיה, ובכל תחום אחר שהופך להיות מנוהל על-ידי פיקוחים ורגולציות ממשלתיות.
ביום השנה לפיגוע במרכז הסחר העולמי חזינו בתזכורת למצב בו נתונה הכלכלה האמריקאית. לעומת האמפייר סטייט בילדינג, שנבנה בשנות ה-30 של המאה הקודמת תוך 400 ימי עבודה, הרי שכיום, 8 שנים לאחר פיגוע התאומים, נמצא במקום ה"גראונד זירו", בור עמוק המייצג הסתאבות בשלל תקנות ורגולציות, שמנעו הקמה של מרכז גדול ונישא יותר, כפי שביקש להקים יזם הנדל"ן לארי סילברשטיין שהחזיק בזכויות לשטח.
בסוף השבוע האחרון יצאו כ-2 מליון אמריקאים להפגין בוושינגטון נגד הגידול הבלתי מרוסן של הוצאות ופיקוחי הממשלה. על שלטים רבים התנוססה דמותה של הסופרת והפילוסופית איין ראנד.
בספר שפרסמה לפני 51 שנה, "מרד הנפילים", מספרת ראנד את סיפור הכלכלה האמריקאית המתמוטטת תחת כובד משקלם של התערבויות ותקנות ממשלתיות מכבידות. בה בעת, וושינגטון מאשימה את השוק החופשי ואת תאוות הבצע, ומוסיפה עוד פיקוחים שרק מעמיקים את המשבר.
ראנד חזתה את הארועים וגורמיהם בדייקנות מפתיעה; אך היא לא חזתה שעדיין יהיו כאלו שיעמדו מול ההרס של ההתערבות הממשלתית ויטענו כי הקפיטליזם נכשל.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.