ליקוי מאורות
מאת בועז ארד | 26 בפברואר 2009, נכתב עבור הטור "על הכוונת" במוסף הכלכלה ב"מקור ראשון".
כשעלו בני אשלים להקמת הישוב שלהם בין באר שבע לירוחם בשנת 1976, הם חלמו על ישוב קהילתי קטן במרחבי הטבע של הנגב. תושבי אשלים שצמח לימים לישוב קהילתי המונה 70 משפחות התעוררו השבוע לגלות כי חלומותיהם עומדים לטבוע בים של קולטים סולאריים, צינורות מים וגז ותשתיות של תחנת הכוח הסולארית הגדולה בישראל המתוכננת לקום סביב ישובם.
הישוב המבודד ששטחו אינו עולה על כמה מאות דונמים עומד להיות מוקף בשדות של 10 אלף דונם של קולטים סולאריים (ראו מפה בהמשך). שטח הדומה לשטחן של שלוש ערים בסדר גודל של גבעתיים. במקום הנוף המדברי יתנוססו מאופק לאופק שדות קולטים שיקיפו את היישוב, שדות שעלות הקמתם תהיה בהערכות נוכחיות כמיליארד דולר.
תומר גוטהולף, יועץ התכנון לוועדת המכרזים שהכינה את פרטי התוכנית בישר כי "התחנה הזו 'נושאת על גבה' מבחינה טכנולוגית את הפרויקטים האחרים בתחום. היא תייצר כ-250 מגהוואט – שהם כ-2.5 אחוזים מכלל משק החשמל בישראל". מה שגוטהלף שכח לציין בפני התושבים ההמומים של אשלים הוא שהתחנה תייצר 250 מגהוואט חשמל (2.5% מהצריכה) רק כאשר השמש זורחת (בשעות אמצע היום) וכאשר אין עננים או אובך או סופות חול. בשאר השעות יפעילו טורבינות גז, לפי הצורך. כלומר בפועל – הפרויקט האדיר הזה (אדיר בעלות ובשטח) יספק כנראה לא יותר מ-1% מהצריכה בחשמל, אבל כנראה הרבה פחות. 250 מגהוואט הוא ההספק הנומינאלי, לא ההספק המעשי.
הפרוייקט המגלומאני הזה לא יבזבז רק שטח אלא גם גז ומים. מים שמקורות יביאו לנגב לצורך התחנה. כמה מים? מאיפה מים? שאלה מעניינת. מה שבטוח הוא שמים רבים ירדו לטמיון רק כדי לשטוף את הקולטים מאבק הנגב.
יועצי התכנון הסבירו לעיתונאים כי "בניגוד למה שחושבים, הנגב איננו ריק. כל פיסת קרקע פה תפוסה על ידי תוכנית, בין אם תוכניות של יישובים, תשתיות, או שטחי אימונים. צה"ל הוא בעל הבית הכי גדול פה ולכן היה פה קושי רב, הם לא רצו לוותר על שטחי אימונים".
צאו וראו, שטח של 10,000 דונם, בשביל אספקה שבפועל תעמוד על פחות מ 1% מהצריכה התקשו למצוא. מאיפה ייקחו שטחים בשביל האחוז השני ומה עם השלישי? כדאי גם לזכור כי ממשלת ישראל החליטה כי היעד שנקבע הוא שייצור החשמל ממקורות מתחדשים יהיה בהיקף של 10% מצורכי האנרגיה החשמלית של המדינה עד לשנת 2020. מהיכן ימצאו שטח של 200-400 אלף דונם בכדי להגשים את היעד הבלתי מציאותי הזה?
לשם השוואה, התחנה הפחמית באשקלון היא בעלת הספק של כ-1000 מגאווט במשך 24 שעות ביממה. תחנה סולארית דומה צריכה בערך 100 אלף דונם של קרקע מישורית. תחנה מסדר גודל של התחנה באשקלון תחסוך להתישבות בישראל כ-100 אלף דונם! ועוד לא עסקנו במחיר! לפי הנסיון שהצטבר באירופה עלות האנרגיה הסולארית הינו פי 5 מאנרגיה פחמית (עוד נתונים מספרד), הפקת החשמל הסולארית לא רק תחסום את ההתישבות בשטחים הפתוחים המצומצמים בנגב אלא גם תטיל על משלמי המסים בישראל עלויות גבוהות שאין כל צורך בהן, כלומר מלבד הצורך להיות אופנתיים ו"ירוקים" ולהצטלם בעת גזירת הסרטים.
כאשר בוחנים את המהירות בה רצה ישראל אל הפרוייקט המגלומני הזה תוך ויתור על אלפי דונמים וביזבוז כספים משווע למול מסלול היסורים אותם מעבירה המדינה את המתיישבים החלוציים שהקדישו את מרצם ועמלם להפרחת הנגב לא ניתן להימנע ממחשבה על ליקוי מאורות. באשלים התהפכו היוצרות, במקום להקים תשתיות שיספקו את צרכי הקיום וההתיישבות מחוסל ישוב בן 70 משפחות ועימו גם נסגרת האפשרות של הקמת 3 ערים בסדר גודל של גבעתיים בנגב.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.